סינגפור וישראל נהנות מיחסי ידידות וקרבה היסטוריים המבוססים על הערכה, דמיון ומאפיינים ייחודיים הבאים לביטוי בשיתופי פעולה מסחריים וכלכלים, אקדמאים וביטחוניים ע”פ שנים רבות.
יחסים אלה החלו נוצרים והתחזקו כבר ומיד עם עצמאותה של סינגפור באוגוסט 1965, אז החלו יועצים ומומחים צבאים מצה”ל בבניית הצבא המקומי, יחד עם גופי אכיפת חוק וסדר נוספים בהם משטרת סינגפור, שירות בתי הסוהר וכו’.
עם השנים צמחה הידידות והקרבה בין המדינות להיות כלי ומכשיר כלכלי רב עצמה בעיקר לאור המאפיינים הייחודיים של המדינות. שתי המדינות קטנות בשטחן אולם בעלות מרכזיות רבה לכלכלה העולמית. סינגפור על אף קוטנה של המדינה (שטחה הוא כ 700 קמ”ר, כמחצית משטחה של רמת הגולן וכעשירית משטח יו”ש), הפכה עם השנים ובפרק זמן של מס’ עשורים בלבד ממדינה נחשלת ובלתי מפותחת למרכז כלכלי וגלובלי מודרני ומערבי עבור חברות זרות ותאגידים רב לאומיים שרבים מהם (כ 8,000 במספר) פועלים בה ובעיקר ממנה אל השווקים של דר’ מז’ אסיה תוך שהם נהנים מיתרונותיה האדירים של האי-מדינה הסינגפורית, בהם: תשתיות מודרניות, גישה נוחה ומהירה לשווקים באמצעות נמל הים ונמל התעופה היעילים והתחרותיים, מערכת בנקאית גלובאלית מובילה בשירותים פיננסים מתקדמים, אוכלוסייה בעלת השכלה וניסיון מתאים וסטנדרטיים בינלאומיים של תקינה והגנה על קניין רוחני וכו’.
עם צמיחתן של כלכלות ומשקים רבים באסיה בהם סין והודו אולם לא פחות מהן אינדונזיה, וויטנאם, תאילנד והפיליפינים יחד עם פתיחתה של מיאנמר למשקיעים וחברות זרות, מהווה סינגפור מרכז גם עבור חברות ישראליות שפועלות בה וממנה אל השווקים של אסיה. כמעט כל חברות הטלקום והיי טק הישראליות הגדולות והחשובות מנהלות בה משרדי ניהול אזוריים ופועלים משטחה כלפי לקוחות ושותפים בכל המרחב של דר’ מס’ אסיה ובכך מנצלות את היתרון שמאפשרת הגישה והקרבה אל המדינות שצוינו ובמיוחד אל אינדונזיה ומלזיה (שתי מדינות שאינו מקיימות עם ישראל יחסים מדיניים) אולם מהוות קרקע חשובה לפעילות מסחרית וטכנולוגית עבור חברות ישראליות רבות.
על אף היותה של סינגפור מרכז כלכלי מודרני ומערבי ראוי להערכה, הרי שעם השנים הבינו מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות הכלכלית-תעשייתית בסינגפור שעל מנת לשמור על רמת תחרותיות וצמיחה כלכלית ברת קיימא ובכדי להמשיך ולנוע במעלה שרשרת הערך הכלכליים ולהיות רלוונטיים לכלכלה העולמית על אף ובעיקר בשל קוטנה של המדינה (נושא שאיננו נתפש כ’בעיה’ באוסטרליה או באינדונזיה לדוגמא מדינות אסיה-פסיפיק בעלות שטח ואוכלוסייה גדולים ונרחבים), הרי שחובה עליהם לפתח בקרבם תעשיית ידע מתקדמת וחדשנות מקומית שתוכל להתמודד בהצלחה בתחרות העזה בשווקים הגלובליים בעתיד. המפתח לכך טמון בהשקעה מאסיבית במחקר ופיתוח (מו”פ) תעשייתי, שיוביל בתורו ליצירת כלכלה חדשנית, יזמית ותחרותית מבוססת מדע, ידע וטכנולוגיה מתקדמת.
ונשאלת השאלה.. אז איך עושים זאת.. כיצד מחליטים לפתח ולהשקיע ביצירת יש מאין..? שהרי חדשנות ומחקר ופיתוח דורשים ידע, מתודולוגיה והון שמאפשרים לחשוב, לחקור ולפתח מוצרים, טכנולוגיות, יכולות ושירותים שאינן קיימים..
סינגפור עושה זאת במס’ דרכים.. אולם בדרכה שלה ועם הרבה סיוע מבחוץ חלק ניכר ממנו מגיע מישראל.
למטרה זו, ועל אף שיכולות מו”פ התקיימו בה שנים רבות הן בקרב חברות רב לאומיות, באוניברסיטאות ומוסדות מחקר אקדמאיים, ובקרב חברות מקומיות.. קובעי המדיניות בסינגפור החליטו על השקעה מאסיבית במו”פ תעשייתי ולשם כך הקימו מוסדות ממלכתיים ייעודיים שיפעלו לקדם, להנחות ולהתוות מדיניות וכן להשקיע הון ממשלתי ופרטי למטרה זו, וכן הנחו מוסדות אחרים קיימים בעלי תחומי אחריות שקודם לכן לא היו ייעודיים ומכוונים למו”פ להקים בקרבם גופי השקעות במו”פ תעשייתי.
להלן רשימה ופירוט של הגופים המרכזיים בסינגפור לתמיכה וקידום של מו”פ תעשייתי:
הקרן הלאומית למחקר – National Research Fund of Singapore
NRF – National Research Foundation – הינה הקרן הלאומית למחקר, הוקמה בסינגפור בשנת 2005 ופועלת מתוך משרד רוה”מ, בראשה עומד מנכ”ל חדש שנכנס לתפקידו בחודש יולי האחרון: Prof. Low Teck Seng.
NRF הוקמה ע”פ מתווה ומודל הפעילות של המדען הראשי הישראלי, שהינו זרוע התמיכה הממשלתית המרכזית ביזמות טכנולוגית ותעשייתית (סטארט-אפים ויזמים). לקרן תקציב של 5 מיליארד דולר סינגפורי (כ-3 מיליארד דולר אמריקאי) שנועדו למטרות פיתוח המו”פ בסינגפור בתחומים שונים בהם: מים וסביבה, ביוטכנולוגיה ומדיה דיגיטלית אינטראקטיבית.
נציגי NRF ביקרו בישראל מספר פעמים, טרם ומאז הווסדה של הקרן ואימצו את מודל הפעילות של משרד המדען הראשי הישראלי, כמו כן, הצליחו לשכנע את הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון להשתלב במרכזי המחקר שמפעילה הקרן תחת תוכנית בשם :CREATE Campus for Research Excellence and Technological Enterprise ולקיים פעילויות מחקר משותפות בסינגפור במימון של קרן NRF. הקרן ניסתה לשכנע את המוסדות הישראלים (להם היא זוקפת הערכה רבה), לפתוח קמפוסים של מחקר בסינגפור בדומה לאלה של Insead האירופית ו MIT בבוסטון, אולם בהתאם למדיניות מוסדות המחקר והאקדמיה בישראל, הועדפה פעילות מחקר משותפת וממוקדת ע”פ כניסה לסינגפור במודל שזר למוסדות הישראלים. ראשי הקרן ממשיכים בפעילותם לשכנע מוסדות נוספים בהם מכון וויצמן ואחרים להתחיל פעילות מחקר בסינגפור במימון הקרן.
בחודש ינואר זה כאמור התקיים ביקור של מנכ”לNRF בארץ שהתקיים סביב שת”פ עם אוניברסיטאות ישראליות בארץ וכן עם מרכזי המחקר והמצוינות של חברות רב לאומיות הפועלות בישראל (בהם HP) – מודל שהקרן מעוניינת מאוד להפעיל גם בסינגפור, היות והיא זוקפת הערכה רבה ליכולות המו”פ הישראליות, כמו כן יש לציין שמגיעים לסינגפור חוקרים ישראלים מתחומי מדעי החיים של אוניברסיטאות אלה.
Spring Singapore
סוכנות SPRING (The Standards, Productivity and Innovation Board), הינו גוף ממשלתי סטטוטורי המשתייך למשרד התמ”ס של סינגפור. זהו הגוף המרכזי לפיתוח תעשייתי, כלכלי וטכנולוגי התומך בתחרות וחדשנות של כוח העבודה והמשק הסינגפורי ומשמש גם כמכון התקנים המקומי. ע”פ הגדרות תחומי האחריות של SPRING, הסוכנות תומכת ביצירת סביבה נוחה לעסקים, מסייעת לסקטורים תעשייתיים ולעסקים ע”מ שיוכלו למצות את מלוא פוטנציאל הצמיחה העסקית שלהם בדגש על יצירת הזדמנויות לחברות קטנות ובינוניות (SME) והגדלת כושר התחרות בשווקים הגלובאליים והשווקים המיידים. סוכנותSPRING פועלת לסייע לספקטרום רחב של התעשייה המקומית על הסקטורים השונים למצות את הפוטנציאל העסקי והתחרותי שלהם. למטרה זו הסוכנות מפעילה מערך של יועצים עסקיים ומנטורים לחברות בסקטורים שונים הנמצאים בשלבים משתנים של שרשרת הערך והייצור, מעניקה שירותי יעוץ לשם מיתוג עסקי, קורסי ניהול כוח אדם וקורסי הכשרה להעצמת והכשרת כוח אדם, שירותי רישום קניין רוחני IP. כמו מספקת שירותי ייעוץ עבור מסחור טכנולוגיות, מאפשרת גישה להון ומענקים נדרשים לפעילות עסקית, מפעילה תוכנית לתמיכה ביזמות טכנולוגית (סטרטאפים) בשם Spring Seeds, ומאפשרת גישה להון בשלבים שונים החל במיקרו-מימון וכלה במימון מלא לחברות שעומדות בקריטריונים הנדרשים.
A*Star – Association of Science Technology and Research
סוכנות A*STAR הינה גוף סטטוטורי תחת משרד התמ”ס של סינגפור שנוסד ב 1991 כגוף הממשלתי המרכזי לתמיכה ופיתוח של מרכזי מחקר מדעיים וטכנולוגים גלובליים מובילים, המבוססים על יזמות ומחקר פורצי דרך. המטרה שעמדה מאחורי הקמת הגוף הינה להעלות את רמת המחקר המדעי והטכנולוגי בסינגפור ולהפוך אותה למובילה עולמית. הסוכנות מארחת בתחומה 14 מרכזי מחקר מדעיים בתחומי הביומד ומדעי הפיסיקה וההנדסה, וכן 6 מיזמי קונסורציום הממוקמים בשני מרכזי המחקר הנקראים ערי-הביומד (Biopolis, ו FusionPolis).
סוכנות A*STAR תומכת בסקטורים מרכזיים אלה על ידי מתן תמיכה בהון אנושי, מדעי, טכנולוגי ותעשייתי, כמו כן היא תומכת במיזמים בשת”פ עם מרכזי מחקר בבתי חולים, אוניברסיטאות מחקר ושת”פ בינלאומיים עם גופים רלוונטיים דומים.
גופים ממשלתיים וממלכתיים נוספים שתומכים בסקטורי תעשייה ספציפיים הם הבאים:
IDA – Infocomm Development Authority
MDA – Media Development Authority
בהתאמה:IDA הינו גוף ממשלתי שבמסגרת תחומי אחריותו הוא תומך ומסייע בייעוץ, מימון ורגולציה לפיתוחה של תעשיית מערכות מידע, ואילוMDA – תעשיית מדיה דיגיטלית.
פעילות קרן ההשקעות הדו לאומית למו”פ תעשייתי משותף סינגפור –ישראל ((SIIRD-F
הסכם מו”פ לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתי בין ישראל וסינגפור נחתם בשנת 1996 בין שתי הממשלות. מכוח הסכם זה, הוקמה ביוני 1997 קרן המו”פ סינגפור – ישראל, קרן SIIRD אשר פועלת מזה כ – 16 שנים.
מטרת הקרן הינה קידום, סיוע ותמיכה בפרויקטים משותפים של מו”פ תעשייתי בין ישראל וסינגפור בסקטורים תעשייתיים שונים. נציגי הקרן משתי המדינות מתכנסים פעמיים בשנה לישיבות ודיון בפרויקטים של מו”פ משותף, עד כה מימנה הקרן מעל 100 פרויקטים משותפים מוצלחים.
הקרן תומכת וממנת מיזמי מו”פ תעשייתי משותפים בין חברות ויזמות טכנולוגית משותפת בין ישראל וסינגפור ומסייעת לפיתוח שיתופי פעולה במו”פ בין חברות ויזמים משני הצדדים.
נציין שזהו מודל השקעות מיוחד בין ישראל וסינגפור, היות וסינגפור איננה מנהלת קרנות דומות נוספות, זאת בעוד שישראל רואה בכך מודל יעיל ומנהלת מספר קרנות דו לאומיות תחת המדען הראשי עם מדינות נוספות כולל עם מס’ מדינות באסיה.
