לראשונה (כמעט) – ארצות הברית יצרה כללים לפיקוח על ייצוא מוצרים המיוצרים מחוץ לארה”ב על ידי טכנולוגיות אמריקאיות (Foreign Direct Product Rule)
לצד הסנקציות הכלכליות שארה”ב ומדינות נוספות מפעילות לאחרונה כנגד רוסיה ובלארוס, ארה”ב מקדמת מהלכים לצמצום הייצוא של סחורות ומוצרים מסוגים שונים לרוסיה.
חלק מהמהלכים נוגעים למוצרים וטכנולוגיות המיוצרים בארה”ב (ובמדינות אחרות שהטילו מצדן מגבלות דומות), וחלקם נוגעים לסחורות ומוצרים המיוצרים על ידי טכנולוגיות אמריקאיות ללא קשר למיקום הגאוגרפי בהם יוצרו.
כך, ביום שבת, 26 במרץ 2022, נכנסו לתוקפם כללי פיקוח ייצוא חדשניים למול רוסיה ובלארוס העוסקים בדרישות רישוי לייצוא מוצרים שיוצרו מחוץ לארה”ב באמצעות טכנולוגיה אמריקאית. מטרתם של הכללים החדשים הינה לבסס שליטה אמריקאית על ייצוא לרוסיה ובלארוס של מוצרים מתוצרת חוץ (שאיננה אמריקאית).
כללים אלו מכפיפים, במקרים המפורטים מטה, פריטים מתוצרת שאיננה אמריקאית, ובכלל זאת פריטים המיוצרים בישראל,[1] לתקנות מינהל הייצוא האמריקאי ולעמידה בקבלת רישיון ייצוא אמריקאי (בקשות ייבחנו תחת מדיניות של דחייה) במידה והם מיועדים לרוסיה או לבלארוס:
- כלל לפיקוח על מוצר-ישיר-זר (Russia/Belarus Foreign Direct Product Rule, FDP Rule) – פריטים המצוינים ברשימת בקרת המסחר (Commerce Control List, CCL):
- המיוצרים ע”י טכנולוגיה, תוכנה או ציוד אמריקאים המצוינים תחת קטגוריות 9-3 ברשימה בקרת המסחר, או
- המיוצרים על ידי מפעלים או ציוד מהותי שהם עצמם, המפעלים או הציוד, תוצר של ציוד, תוכנות או טכנולוגיות שמקורם בארה”ב ומצוינות תחת קטגוריות 9-3 ברשימה בקרת המסחר.
כלל זה חל על מוצרים מתוצרת חוץ המיועדים לרוסיה או על פריטים המיועדים לשילוב במוצרים המיועדים לרוסיה וכלולים ברשימת בקרת המסחר (CCL). הכלל אינו חל על פריטים שאינם מופיעים ברשימת בקרת המסחר, ולפיכך אינו כולל מוצרי צריכה מגוונים המשמשים את הציבור הרוסי.[2]
- כלל לפיקוח על מוצר-ישיר-זר למשתמשי קצה צבאיים (Russia/Belarus Military End-User Foreign Direct Product Rule, MEU-FDP Rule) לפיו פריטים מכל סוג (גם אם הפריט עצמו לא נכלל ברשימת בקרת המסחר):
- המיוצרים מטכנולוגיה, תוכנה או ציוד המתוארים ברשימת בקרת המסחר (CCL; קטגוריות 9-0), או
- המיוצרים על ידי מפעלים או ציוד מהותי שהם עצמם, המפעלים או הציוד, תוצר של ציוד, תוכנות או טכנולוגיות שמקורם בארה”ב ומצוינות תחת קטגוריות 9-0 ברשימה בקרת המסחר.
הכלל חל במידה ויש מידע לפיו המוצרים מיועד לשילוב בסחורה המיועדת למשתמשי קצה המזוהים עם צבא רוסיה או בלארוס, או אם יש מידע לפיו משתמשי קצה אלו מעורבים בעסקה במישרין או בעקיפין.[3]
- בנוסף לכללי מוצר-ישיר-זר, גם פריטים שתכולתם כוללת למעלה מ-25% של רכיבים מתוצרת אמריקאית המסווגים ברשימת בקרת המסחר (CCL) בקטגוריה ‘נגד-טרור’ (Anti-Terrorism, AT), מוכפפים עתה לפיקוח ייצוא אמריקאי כאשר יעדם הינו רוסיה ובלארוס.
משאבים וסקירות בנושא פיקוח ייצוא:
U.S. Department of Commerce, Bureau of Industry and Security – Resources on Export Controls Implemented in Response to Russia’s Invasion of Ukraine.
Akin Gump Strauss Hauer & Feld LLP, U.S. Government Imposes Expansive, Novel and Plurilateral Export Controls Against Russia and Belarus (8.3.22).
משרד הכלכלה והתעשייה, מינהל סחר חוץ:
– וובינר בנושא הסנקציות הבינ”ל על רוסיה ומשמעותן האפשרית עבור חברות ישראליות (הקלטה ומצגות)
– מכתב לחברות ישראליות
המחלקה הכלכלית-מסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון מקדמת שילוב חברות ישראליות בשוק האמריקאי, בין היתר באמצעות קידום ייצוא, קידום היבטים רגולטוריים ופיתוח היחסים עם רשויות הממשל האמריקאי.
כתב: עומר באב, דוא”ל: omer.bab@israeltrade.gov.il
האמור בפרסום זה אינו מהווה ייעוץ מסחרי או משפטי, ואינו יוצר מחויבות כלשהי מצד כל מי שכתב, ערך, תרגם או מצוין בפרסום. כל פעולה שנעשית על סמך המידע והפרטים המופיעים בפרסום היא באחריות המשתמש בלבד. מומלץ לקרוא את תוכן הכללים במלואם בפרסומים הרשמיים של מחלקת המסחר האמריקאית.
[1] מדינות שהתחייבו ליישם בקרות דומות לא יהיו כפופות להליך הפיקוח והרישוי האמריקאי.
[2] מוצרים אלו מסווגים כ- EAR99, מוצרים שאינם כלולים ב-CCL.
