מחלקת המסחר האמריקאית בוחנת אפשרות להגבלה על יצוא של תוכנות לביצוע חלק מתהליכי הסינתזה וההרכבה האוטומטית של חומצות גרעין (עריכה גנטית) – קול קורא להגשת התייחסויות

ב- 6 בנובמבר 2020 לשכת התעשייה והביטחון (BIS) במחלקת המסחר האמריקאית (DoC) פרסמה בקשה להתייחסות הציבור לגיבוש כלל לפיקוח על יצוא תוכנות לביצוע חלק מפעולות הסינתזה וההרכבה של חומצות גרעין, מחשש לניצול לרעה של התוכנה לייצור נשק ביולוגי. ההגבלה הנדונה הינה חלק מסדרת צעדים ליישום הרפורמה בחוק הפיקוח על היצוא (Export Control Reform Act of 2018), ועדכון רשימת הטכנולוגיות החייבות בפיקוח וברישוי לייצוא מארה"ב.

ההודעה דנה בכלל אשר יוסיף לרשימת הגבלות היצוא (CCL) קטגוריה בסימול 2D352. הקטגוריה צפויה להכיל הגבלות חדשות על טכנולוגיה שכבר מצויה ברגולציה הקיימת (2B352)[1] ושנוגעת למסנתזים ומרכיבים אוטומטיים (לחלוטין או באופן חלקי), שביכולתם לייצר שרשראות של חומצות גרעין שאורכן גדול מ-1500 זוגות-בסיסים (greater than 1.5 kilobases in length) עם שיעור טעות הקטן מ-5%.

על פי המצוין בהודעה, טכנולוגיה זו מאפשרת לייצר פתוגנים ורעלנים ללא צורך להתבסס על אלמנטים גנטיים נשלטים ואורגניזמים (without the need to acquire controlled genetic elements and organisms), ובהיעדר פיקוח, היא עלולה להיות מנוצלת לייצור נשק ביולוגי.

סוג זה של תוכנה לא נכלל ברשימות הקבוצה האוסטרלית (AG – להגבלת פיתוח נשק ביולוגי וכימי), ולכן ההגבלות תהיינה חד-צדדיות. עם זאת, הלשכה קוראת גם להתייחסות בנוגע להגבלות רב-צדדיות.

לשכת התעשייה והביטחון מבקשת התייחסות הציבור בתחומים הבאים: האם ההגבלה ברורה ומתייחסת באופן מספק לסוגיית הטכנולוגיות החדישות בזיקה לנשק ביולוגי; יכולות הפיתוח של תוכנות מסוג זה בארה"ב ומחוצה לה והשפעה אפשרית של ההגבלה המוצעת עליהן (ובפרט השפעת ההגבלה על ההתפתחות הטכנולוגית בארה"ב); מידת האפקטיביות של ההגבלה על זמינות התוכנה והטכנולוגיה מחוץ לארה"ב.

נספחות מינהל סחר חוץ (משרד הכלכלה) בשגרירות ישראל בוושינגטון מקיימת דיאלוג רציף עם מחלקת המסחר האמריקאית, בין היתר על מנת לצמצם חסמי סחר. המינהל מזמין את התעשייה, האקדמיה, ורשויות ממשלתיות להעביר את עמדותיהן והערותיהן.

אנו ממליצים להתייחס, בין היתר, להיבטים הבאים:

  1. מאפייני המו"פ והייצור בישראל בתחומי העריכה הגנטית (מוצרים ושימושים).
  2. שיתופי פעולה קיימים בין חברות ישראליות וחברות אמריקאיות בתחום זה, והשפעות אפשריות של הגבלות יצוא עליהם, וכפועל יוצא גם השפעת ההגבלות על התפתחות התעשייה בארה"ב.
  3. מידת הייחודיות של הטכנולוגיה הקיימת בארה"ב לעומת זו הקיימת בישראל ובמדינות אחרות, ומידת ההשפעה של הגבלות עתידיות על התפתחותן ותפוצתן של התוכנות.
  4. היקף העיסוק בתוכנות מסוג זה בתעשייה הישראלית, והיקף היצוא שלהן הן לארצות הברית והן למדינות אחרות.
  5. האם יש מקום להגבלות מצומצמות בתחולתן אשר יאזנו בין שמירה על טעמי הביטחון לבין פיתוח תעשייתי לצרכים אזרחיים ורפואיים.
  6. סוגיות רלוונטיות נוספות.

 

את ההתייחסויות יש לשלוח עד לתאריך 30 בנובמבר 2020 לעומר באב במחלקה הכלכלית–מסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון, בדוא"ל omer.bab@israeltrade.gov.il.

 

המחלקה הכלכלית–מסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון עוקבת אחר התפתחויות החקיקה האמריקאיות בתחומים הרלוונטיים לתעשייה הישראלית. למידע נוסף או בשאלות צרו קשר עם עומר באב.

 

האמור בפרסום זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואינו יוצר מחויבות משפטית מצד כל מי שכתב, ערך, תרגם או מצוין בפרסום. כל פעולה שנעשית על סמך המידע והפרטים המופיעים בפרסום היא באחריות המשתמש בלבד. מומלץ לקרוא את המסגרות הרגולטוריות במלואן בשפת המקור באתר.

[1]  ראה Commerce Control List, עמ' 46-42.

צור קשר עם:

יפעת אלון-פרל

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל