בימים אלה בהם פרו משטחת בצורה מעודדת למדי את עקומת הקורונה (בטח בהשוואה למדינות אחרות בדרום אמריקה אשר דורכות במקום או גרוע מכך) ובתקווה לא לחוות גל שני כואב, אפשר וראוי להתפנות לתחזיות לקראת 2021.
אפשר לקרוא לזה הערכה אופטימית ואפשר לראות את זה בתור יעד שצריך לעבוד מאוד קשה בשביל להגיע אליו, אבל ישנה הסכמה די גורפת באשר לכך שהצמיחה של כלכלת פרו ב2021 צריכה להיות 15% לפחות על מנת לתקן ולמחוק את הצמיחה השלישית שצפויה להותיר אחריה שנת 2020 האיומה.
מתוך עשרות צעדים שיש לנקוט על מנת להשיג צמיחה זו, אזכיר כמה שנראים לי החשובים ביותר ו/או מעניינים בהיבט ההזדמנויות שהם טומנים בחובם לחברות ישראליות:
- התנעה מחודשת ושיקום של פרויקטים תקועים בתחום התשתיות, ובכלל זה תשתיות מים וסניטציה
- עידוד השקעה פרטית באמצעות יצירת תשתית רגולטורית אטרקטיבית ולא פחות חשוב מכך – יציבה
- שיקום ההשקעה הציבורית, אשר נפלה בשיעור של למעלה מ20% רק ברבעון החולף, לצמיחה דו ספרתית בכל אחד מהרבעונים של 2021
- התייעלות במגזר הציבורי, שתכלול בין השאר הקלת מעמסה בירוקרטית ומיזוגים בין משרדים ממשלתיים שונים
הנ”ל רלבנטי לכל הנוגע לטווח הקרוב.
בטווח הבינוני והארוך, קרי העשור שאנחנו עומדים בפתחו, המטרה היא לא להפוך אותו ל”עשור אבוד”. לאחר שב2019 ועוד לפני הפנדמיה ומהמשבר, הצמיחה של פרו ירדה לראשונה מזה למעלה מעשר לרמה של 2.2%, כעת, מעבר לתיקון המתבקש והמובן מאליו של 2021, המטרה צריכה להיות בשנים שלאחר מכן לשמור על רמת צמיחה גבוהה מזו שחוותה פרו בשנים האחרונות של העשור הקודם, קרי: מעל 3% בתור רף מינימום ובשאיפה ל4% ויותר מכך.
ומה בדבר הסקטורים המובילים?
קצרה היריעה מלפרט מה הצפי והמשמעויות לגבי כל סקטור וסקטור, אבל ראוי להזכיר סקטור אחד שבולט ביציבותו היחסית ב2020 ובנוסף תמיד היה, ובטח כעת יהפוך לעוד יותר, אטרקטיבי לחברות הישראליות: החקלאות.
ועכשיו זה כבר לא רק האגריטק הקלאסי (חקלאות מדייקת, טיפול לאחר קטיף וכו’) אלא גם למשל חברות שעוסקות בשיפור חוויות הE Commerce יכולות לראות עצמן רלבנטיות, עם המעבר של חברות אגרו-תעשייתיות רבות בפרו לעבודה בצורת B2C ישירות מול הצרכן הביתי.
תופעה שחווה סקטור זה בפרו בחודשים האחרונים היא מיזוגים בין חברות אגרו-תעשייתיות ליצירת חברות גדולות ואיתנות כלכלית יותר, ומצד שני תמיכה פיננסית מוגברת מצד בנקים וקרנות השקעה בחברות אלה. כל זה מביא לכך שיש יותר ויותר חברות במצב פיננסי טוב, ואולי אף יותר טוב מלפני המשבר. אם הכול ילך כשורה, 2021 צפויה להיות שנה שבה חברות רבות שעצרו פרויקטים שהיו בקנה עם חברות אגריטק ישראליות לא רק יחדשו פרויקטים כאלה, אלא גם יקצו משאבים לטובת נוספים.
חברות ישראליות אשר להן פתרונות שמתאימים לתוצרת ספציפית צריכות להסתכל היטב מה “אדום” ומה “ירוק” בכל גידול/תוצרת.
בהכללה אך לא יותר מדי גסה, ניתן להגיד שככל שהמוצר יותר בריא יש יותר סיכוי שהביקוש לגביו עלה בחודשי הפנדמיה. ניתן לראות מצד אחד מוצרים שנחשבים בריאים לחלוטין, כמו אבוקדו ואספרגוס, מזנקים בביקוש ומצד שני מוצר כמו ענבים, שמכיל הרבה סוכר ולכן נחשב לפחות בריא (לפחות בקטגוריית הפירות) יורד משמעותית. כמו כן חברות עם פתרונות הקשורים להנדסה גנטית שנועדה להפוך מוצרים לבריאים יותר גם הן כנראה יזכו לעדנה ב2021.
הנספחות המסחרית עוקבת מקרוב אחר מגמות אלה ואחרות בשוק הפרואני, וחברות ישראליות המעוניינות לשמוע עוד, כולל על הזדמנויות ספציפיות, מוזמנות לפנות אלינו.
