דספדידה ישראלית

בארבע השנים האחרונות הייתה לי הזכות להקים ולנהל את הנספחות המסחרית בסנטיאגו צ'ילה, השבוע, תקופה זו הגיעה לסיומה.

המדינה אליה הגעתי אינה המדינה אותה אני עוזב – לטוב ולרע. השנה האחרונה הותירה את המדינה במשבר עמוק לאחר מהומות חברתיות נרחבות ומשבר כלכלי בריאותי חמור ישר לאחריהן. המטבע נחלש דרסטית והכלכלה המקומית שהייתה הקטר המוביל של אמל"ט האטה משמעותית.

מצד שני, הפעילות הכלכלית השתנתה להפליא ותחומים שלמים כמו דיגטציה סייבר ופודטק התחילו להרים את הראש ולתפוס חלק משמעותי בשוק. שינויים אלו מסייעים לתעשייה הישראלית להתקרב לשוק הקונוס הדרומי.

Santiago chile

אני גאה לומר שהצוות שלי ואני הצלחנו לעשות שינוי משמעותי בתפיסה המקומית של חברות ישראליות. לאחר פחות משנה של פעילות התחלנו לקבל פניות שוטפות של חברות מקומיות המעוניינות בטכנולוגיה ישראלית ויצרנו להן קשרים עם חברות ישראליות ואף הבאנו את המשמעותיות שבהן למשלחות בישראל.

אני גאה לסכם את השליחות פה עם יותר מ-23 מליון דולר של עסקאות שהצוות שלי סייע לחברות ישראליות להשיג עם גורמים בצ'ילה ובאמל"ט. זאת בנוסף למאות משלחות יוצאות עשרות משלחות נכנסות ועוד מאות אירועים ברחבי המדינה.
זכיתי במשך ארבע השנים הללו להכיר תרבות אחרת. תרבות איטית יותר שמעריכה בנייה של מערכות יחסים ארוכות. תרבות שמעריכה את המאמץ ללמוד שפה שמעולם לא הכרתי אבל למדתי לאהוב. שפה שאמנם נקראת ספרדית, אך היא בעצם ניב מקומי עם מגוון של מילים מקומיות. תרבות שמבחוץ נראית מאוד יעילה ביחס לשכנותיה אבל מבפנים לפעמים גרמה לנו לתלוש שערות..

בגלל הבדלי התרבות הללו ובגלל הפערים בהם נתקלתי עם הגעתי היה לי קל יותר להבין את הקשיים של היצואן הישראלי שמגיע עד לקצה העולם בו אני גר. השפה השונה, הקצב האחר, הבירוקרטיה הלא תמיד ברורה, הגישה הכללית שאחרי כמה חודשים ידעתי לתווך ליצואנים ישראלים ביחד עם הצוות שלי ולגשר על הפער כדי ליצור ערך מוסף אמיתי למי ששלח אותי עד לקצה היבשת-היצואנים ישראלים.

בארבע השנים האלו לא רק פתחנו משרד מסחרי עם ארבעה עובדים אלא גם יצרנו רשת קשרים ענפה עם התעשייה המקומית.

הסקטורים השונים בשוק הצ'ילני הכירו אותנו כי לקחנו חלק פעיל באירועים וכנסים מקצועיים כמו גם ביקורי שטח ברחבי המדינה הם שחשפו אותנו ואת הפעילות שלנו ליצרנים מקומיים שלמדו על מה שיש לתעשייה הישראלית להציע בצ'ילה.

הקמנו ביתנים בתערוכות, נפגשנו עם שרים וארגונים מקצועיים, הרציתי בסנאט ובפרלמנט וסייענו לחברות באיתור שותפים. פעילות זו והקשרים הקרובים שהעובדים המקומיים ואני יצרנו עם אנשי העסקים המקומיים הם הפלטפורמה הטובה ביותר שניתנת, בחינם, ליצואנים הישראלים ברחבי העולם.

בשלוש השנים האחרונות אני גם אחראי מרחוק על המשרד בארגנטינה שהביא לפתחי אתגר מסוג שונה. לא רק ניהול מרחוק של עובדים אלא גם כלכלה שונה לגמרי, גודל שוק אחר ותרבות עסקית שונה מאוד אף שהם ממש מעבר להר. הניגוד הזה בין השווקים היה מחכים וסייע לי לבדל את שני השווקים בשביל הפונים מישראל כדי לחבר כל חברה לשוק שמתאים לה.

"שוק הסינוס" הארגנטינאי הוא שוק קשה לישראלים ויש צורך בסבלנות ועמידות כדי למצוא בו מקום ולהצליח. לשמחתי מעבר לגבול היה לי עובד מנוסה ונהדר ושותפים מופלאים בשגרירות ישראל.
אני מסכם את ארבע השנים הללו בסיפוק רב וחושב שהגשמתי את הסיבה שבעטיה עזבתי את הסקטור הפרטי ועברתי לעבוד בממשלה. ביליתי ארבע שנים בסיוע לישראלים להרחיב את ההשפעה שלהם בשווקים בעולם אם בהשקעות יצוא או שיווק שירותים. וכן, המילה ביליתי אינה טעות. מעבר לכל העבודה אין ספק שצ'ילה היא מקום מופלא לגור בו אמנם השנה האחרונה לא הייתה פינוק אבל בשנים שלפני כן הספקתי לראות את כל רחבי המדינה הזו בפן מקצועי ואישי ולראות בה בית שני.

זה המקום להודות למנהלי במשרד הכלכלה שהאמינו בי גם כשהתוכניות היו מוגזמות או מסוכנות ונתנו לי גיבוי לאורך כל הדרך. תודה לדסקאים הרבים בארץ שהתחלפו מולי כי הם השמן במנוע הנספחות ותודה ענקית לעובדים שלי במשרד בצ'ילה וארגנטינה שבלעדיהם לא היינו משיגים את מה שהשגנו – Hasta proxima Chile

הפוסט לא נכתב בעזרת יערה שור אבל עדיין תודה לה שהסכימה לכל ההרפתקאה הזו!

צור קשר עם:

הדר שור

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל