שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין הרפואה הציבורית לפרטית בפרו

כל משבר טומן בחובו הזדמנות, והמיני-משבר בתחום היחסים שבין שירותי הבריאות הציבוריים והפרטיים בפרו, שתפס כותרות ראשיות פה לפני מספר שבועות, בהחלט יכול להיות כזה. האיום יוצא הדופן ששיגר נשיא פרו מרטין וויזקארה מעל גבי מסך הטלוויזיה, בשידור חי וללא כל התראה מוקדמת (גם לא לשרי ממשלתו) בדבר הלאמה של כל הקליניקות הפרטיות בפרו אם ימשיכו בתמחור המופרז שלהן עבור טיפול בחולי COVID, הביא לכך שנחתם הסכם ראשון מסוגו בין סקטור הבריאות הציבורי והפרטי בפרו.

מזה כ3 חודשים, מאז פרוץ האפידמיה בפרו, שני הצדדים ניסו להגיע להסכם בנוגע לפיצוי שתספק הממשלה עבור כל חולה COVID שהיא מנתבת מהמנגנונים הציבוריים אל הקליניקות הפרטיות, 3 חודשים שהגיעו לסיומם עם חתימת ההסכם בתוך פחות מ48 השעות שהיוו את משך האולטימטום שנתן הנשיא לקליניקות לפני הלאמתן.

למרות שהפיצוי הקבוע שנקבע עבור כל חולה, 55,000 סול (ששקולים בערך לאותו סכום בשקלים) נשמע גבוה, יש לזכור שבתחילת המשבר הקליניקות ביקשו 8000 סול מהמדינה עבור כל יום אשפוז, ובהתחשב בכך שחולה בפרו מבלה בממוצע 16 יום בICU, הסכום הסופי הזה עוד נשמע סביר. והבשורה בהסכם היא בעיקר בעצם חתימתו, במדינה שבה מערכת הבריאות הפרטית והציבורית מצויות מזה שנים בחוסר שיתוף פעולה ואף חוסר אמון מצער, וכל אחת מתמודדת עם הבעיות והאתגרים שלה כמעט ללא סיוע האחרת.

בכל הנוגע למגזר הציבורי, פרו “מתהדרת” בהשקעה בבריאות כאחוז מהתל”ג הנמוכה ביותר מכל הכלכלות הגדולות באמריקה הלטינית. רק ונצואלה וגיאנה משקיעות פחות מה5.3% של פרו, ומעליה כל השאר, כאשר מדינות כמו קובה (10.9%), ברזיל (8.9%) ואף כלכלות קטנות ו/או חלשות יותר כמו אקוודור ופרגוואי (שתיהן סביבות ה8%) מעליה בהפרש עצום. בנוסף לכך המערכת הציבורית מבוזרת באופן מוגזם, וכוללת את בתי החולים שתחת משרד הבריאות, אלה שתחת הביטוח הלאומי, אלה שתחת הממשלים המחוזיים ואלה הצבאיים והמשטרתיים.

הקליניקות הפרטיות הן אמנם המתקדמות יותר מבחינה רפואית וטכנולוגית, אבל הן מכסות אחוז קטן יחסית מהחולים והקיבולת שלהן מוגבלת, כפי שמומחש למשל בכמות מיטות הICU: כל 64 הקליניקות החברות באיגוד הקליניקות הפרטיות מחזיקות בכ250 מיטות כאלה, בעוד המגזר הציבורי מחזיק בכ1200. ההתנהלות של קליניקות אלה במהלך משבר הקורונה עם התמחור המוגזם של הטיפולים אמנם נחשבת פה ל”חזירית” וזוכה לביקורת רבה, אבל בעבור חלקן זה בוודאי היווה חבל הצלה מקריסה כלכלית.

ואולי שיתוף הפעולה הזה, הגם שנכפה במידה מסוימת על כולם, הוא סנונית ראשונה לקראת רפורמה מקיפה יותר במערכת הבריאות הפרואנית, שבסופו של דבר עשויה להשתרשר גם להזדמנויות טובות יותר עבור החברות הישראליות בתחום זה.

צור קשר עם:

לאו (אריק) מקוך

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל