לצד הידיעות על הגבלות חסרות תקדים על האוכלוסייה בישראל והמבקרים בה למניעת התפשטות נגיף ה”קורונה”, את המצב בפרו ניתן לתאר כ”רגוע” על גבול השאנן.
נכון לעכשיו פרו איננה סוגרת את שעריה בפני הבאים משום מדינה בעולם, כולל סין עמה לפרו יחסי מסחר ענפים, ולפי הצהרות משרד הבריאות המקומי MINSA גם אין כוונה לעשות זאת בקרוב.
מה שכן נעשה הוא הדרכות לצוותי האוויר של הטיסות המגיעות לפרו, על מנת שיידעו לזהות עוד במהלך הטיסה סימפטומים רלבנטיים. כמו כן הוקם בית חולים שדה מיוחד בסמוך לשדה התעופה הבינלאומי Jorge Chavez שבלימה על מנת לתת מענה ראשוני לחשודים בהידבקות בנגיף שמגיעים לשערי פרו. מעבר למענה ראשוני זה, בפרו ידוע על 5 בתי חולים בלבד אשר מסוגלים לקבל חולי “קורונה”, במובן של היותם מצוידים במחלקות מתאימות לבידוד החולים וציוד רפואי מתאים לבדיקות.
האם הרוגע היחסי הזה מוצדק? לא בטוח כלל. נכון ליום כתיבת שורות אלה, כבר נספרו 11 נדבקים בנגיף בפרו וכולם מצויים בבידוד בביתם ובמצב טוב יחסית. אולם ההערכה של אותו משרד בריאות פרואני היא שבמידה והנגיף יחל להתפשט במדינה, בתוך ימים מספר הנדבקים עלול להגיע לבין 10 ל20 אלף איש. ואם וכאשר זה יקרה לא בטוח שהסיוע יגיע מהר, משום שרשות רישום התרופות המקומית, DIGEMID, נמצאת בתהליך רה-ארגון פנימי, מה שאומר שתהליכי רישום מוצרי הפארמה מתארכים עוד יותר מהרגיל (והרגיל הוא ארוך למדי לכשעצמו). המשמעות עלולה להיות התארכות תהליך האישור של תרופה נגד הנגיף, אם וכאשר תהיה קיימת ותצטרך לעבור בשערי פרו.
ואם בפארמה עסקינן, חשוב להזכיר שתעשיית הפארמה המקומית נשענת במידה רבה על ייבוא מסין – כרבע מכל התרופות אשר מיוצרות במעבדות בפרו כוללות מרכיבים אשר מגיעים מהמעצמה הכלכלית שבצדו השני של האוקיינוס השקט. מעבדות אלה כבר מדווחות על מחסור במרכיבים פרמצבטיים שעלול לגרום בתורו למחסור בתרופות חדשות. סקטורים נוספים בכלכלה הפרואנית סובלים גם הם באופן טבעי מהמצב, כמו הייצוא החקלאי שמתחיל להיכנס להאטה עקב האטת הפעילות בנמלי סין.
אם כך, בעוד כרגע המצב במדינה האנדינית רגוע יחסית, ואנשים במסכות ניתן לראות רק במסגרת הקרנבלים השונים שמתקיימים בתקופה זו, השאלה היא מה יקרה אם וכאשר המצב יתחיל להתדרדר, וכמה המדרון יהיה חלקלק.
