האיום על ייצוא מגנזיום מישראל לארה"ב הוסר

נציבות הסחר הבינלאומי של ארה"ב (U.S. International Trade Commission) הצביעה פה אחד ב -18 בדצמבר 2019 כי יבוא מגנזיום מישראל- אינו גורם לנזק[1] לתעשייה האמריקאית. ההצבעה היוותה ניצחון עבור ממשלת ישראל וחברת מגנזיום ים המלח בע"מ[2] , חברת בת של כימיקלים לישראל בע"מ, והיצרנית והיצואנית היחידה בישראל של מוצרי מגנזיום.

ההצבעה מסכמת שנה שלמה של חקירת היצף וחקירת סבסוד שקיימו מחלקת המסחר האמריקאית (U.S. Department of Commerce) ונציבות הסחר הבינלאומי (ITC). חקירות אלה איימו להוציא את מגנזיום ים המלח מהשוק האמריקני. אם ה-ITC הייתה מגיעה למסקנה שיבוא מגנזיום מישראל גורם לנזק לתעשייה המקומית, ארה"ב הייתה מטילה היטל היצף[3] והיטל משווה[4] בגובה מצטבר של 232.75% על יבוא מגנזיום מישראל לארה"ב. היטלים בשיעור כה גבוה היו מונעים למעשה ממגנזיום ים המלח את האפשרות לייצא מגנזיום לארה"ב.

משרד הכלכלה והתעשייה, בהובלת מנהל סחר חוץ והנספחות הכלכלית-מסחרית של המשרד בוושינגטון, פעלו נגד ההאשמות שעלו מהתלונה, שיתפו פעולה עם החקירה וסיפקו ראיות למחלקת המסחר האמריקאית לאורך כל התהליך.

מחלקת המסחר האמריקאית פתחה בחקירת ההיצף וסבסוד בנובמבר 2018, לאחר שקיבלה תלונה מהמתחרה האמריקאית של מגנזיום ים המלח- U.S Magnesium LLC. בחקירת ההיצף נטען שחברת מגנזיום ים המלח מוכרת מגנזיום בארה"ב במחירי היצף, הנמוכים ממחיר המכירה והייצור של מגנזיום בישראל. בחקירת הסבסוד נטען שמדינת ישראל הפעילה כ-15 תכניות שונות, ביניהן BIRD (הקרן דו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתי בין ישראל וארצות הברית), שסבסדו את ייצור המגנזיום בישראל, בניגוד לכללי הסחר של ארגון הסחר העולמי בו חברה ישראל (ה-WTO). מחלקת המסחר האמריקאית הגיעה להחלטה סופית ב-22 בנובמבר, 2019, ובהחלטתה נקבע שחברת מגנזיום ים המלח מכרה מגנזיום בארה"ב במחירי היצף בשיעור של -218.89%. בנוסף, צוין שממשלת ישראל סבסדה את ייצור המגנזיום בישראל באופן לא הוגן בכ-13.7%. מחלקת המסחר קבעה היטלי היצף ומשווה בגובה של שיעור ההיצף והסבסוד- 232.75%.

לאחר החלטת מחלקת המסחר, המשיכה החקירה בנציבות הסחר הבינלאומי. הנציבות הייתה צריכה להחליט האם יבוא המגנזיום מישראל גרם לנזק לתעשייה האמריקאית. החלטת מחלקת המסחר להטיל היטלי היצף ומשווה נכנסת לתוקף רק במידה והנציבות הייתה קובעת שאכן נעשה נזק לתעשייה האמריקאית. כחלק מחקירת הנזק, הנציבות קיימה שימוע ב-21 בנובמבר, 2019 בו ניתנה לשני הצדדים להציג את עמדתם בנושא בפני חמשת הנציבים. הציר הכלכלי- מסחרי בשגרירות ישראל בוושינגטון- יפעת אלון פרל, ייצגה את מדינת ישראל בשימוע. יפעת הדגישה את חשיבות החקירה לכלכלת מדינת ישראל, והביעה את עמדתנו שמקור הקשיים הכלכליים אליה נקלעה חברת המגנזיום האמריקאית אינו קשור בישראל.

חברת מגנזיום ים המלח מעסיקה כ- 400 עובדים באופן ישיר, ועוד כ- 1000 עובדים באופן עקיף באזור ים המלח ודימונה. השוק האמריקאי הנו שוק משמעותי ליצוא החברה. במידה והיה נקבע כי אכן נגרם נזק, הרי שהדבר היה מוביל לפגיעה בכי"ל ואף לסגירת המפעל ופיטורי העובדים.

לפני חקירה זו, ישראל לא עמדה בפני חקירת סבסוד במשך 19 שנים. בפעם האחרונה, גם היה מדובר בחקירה של מחלקת המסחר האמריקאית בתגובה לתלונה של חברת המגנזיום האמריקאית. גם במקרה זה ה-ITC הצביעו פה אחד שיבוא מגנזיום מישראל לא גרם לנזק לתעשייה המקומית.

שאלות בנוגע לחקירה או תוצאותיה ניתן להפנות לג'ק הרון בכתובת: jack.herron@israeltrade.gov.il 

 

[1] נזק לתעשייה המקומית יכול להתבטא באחד או יותר מהגורמים הבאים: אבדן נתח שוק, ירידה ברווחיות, פגיעה במכירות, חיתוך מחירים, מניעת העלאת מכירים, פגיעה בתעסוקה, ועוד.
[2] מגנזיום ים המלח היא חברה בת של כימיקלים לישראל בע"מ (כי"ל). לכי"ל חברה בת אמריקאית, כי"ל אמריקה, שבסיסה בסנט לואיס, מיזורי, והיא פועלת ברחבי ארצות הברית.
[3] היטל היצף הינו היטל המוטל על מוצרים המיובאים בהיצף, וזאת במקרה שהיבוא גורם (או מאיים לגרום) לנזק ממשי לתעשייה המקומית של מוצרים זהים או דומים. על פי רוב, ההיטל מוטל באחוזים מערך הטובין המיובאים, באופן המייקר את המוצר המיובא במלוא שיעור ההיצף, לכל היותר, או בשיעור המונע את הנזק לתעשייה המקומית.
[4] היטל משווה מוטל על סחורה אשר קיבלה בארץ המוצא סבסוד יצוא בהתערבות ממשלתית שאינה הוגנת כלפי התעשייה המקומית.

צור קשר עם:

יפעת אלון-פרל

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל