והפעם דיווח קצת אישי. אני שומע טפטוף של דיווחים בתקשורת הישראלית והעולמית על מה שקורה בצ’ילה אך נראה שהמחאה אינה שוככת והמשבר רק מתגבר. אנסה לשפוך קצת אור על המתרחש אצלנו בסנטיאגו במהלך הלילה השלישי של העוצר שהוטל על הבירה.
המחאה הנוכחית החלה כמחאת סוטנדטים על העלאת מחירי הנסיעה ברכבת התחתית של עיר הבירה סנטיאגו. העלייה במחירים לא הייתה תקפה לסטודנטים אך המחאה החלה בצורה מאורגנת כאשר קבוצות של סטודנטים ותלמידי תיכון הגיעו בצורה מאסיבית לתחנות מטרו כדי להיכנס ללא תשלום לרכבת כמחאה. לאחר כמה ימים של הפגנות מסוג זה האכיפה המשטרתית עלתה מדרגה וביום שישי לאחר מהומות רבות הפגנות שעלו לרחוב והצתת בניין של חברת החשמל העיקרית ENEL הכריז הנשיא פניירה על מצב חירום בבירה סנטיאגו בחצות של יום שישי. הכרזה כזו מעבירה סמכויות שיטור ואכיפה לאנשי הצבא ואיפשרה לצבא הצ’ילני להתחיל לפרוס כוחות בעיר הבירה. חשוב להבין כי זהו צעד חריג ביותר בדמוקרטיה הצ’ילנית שלא ננקט מאז סיום הדיקטטורה הצבאית במדינה בשנות ה90. לאזרח הפשוט בצ’ילה לראות חיילים ברחוב מעלה זכרונות קשים מתקופה בעייתית מאוד בהיסטוריה המקומית.
רק כמה ימים לפני כן התראיין הנשיא פניירה כנשיא המדינה היחידה ביבשת שאינה גולשת לפופוליזם ומצליחה להתקדם כלכלית. הנשיא עמל בחודשים האחרונים למצב את צ’ילה בזירה המקומית והעולמית כמובילה ובמסגרת זו לארח את ועידת האקלים ה25 כנס של האינטרפול ואת כינוסי APEC. המיצוב של המדינה כמגדלור מקומי של כלכלה חופשית וליברליזם מתקדם מוטל כעת תחת צל ההפגנות.
במהלך השבת ההפגנות הלכו והתרחבו למחוזות וערים נוספות במדינה. דיווחים על הצתות וביזה של סניפי סופרמרקטים וחנויות החלו להצטבר ולכן החליט הממשל להכריז על עוצר במהלך הלילה. תושבים רבים עדיין זוכרים את התקופה הארוכה בה היה זה נוהג שכיח של המשטר הצבאי ולכן האפקט הציבורי של הצעד היה משמעותי ועורר הדים רבים. מצד שני הממשל ערך פגישות עם ראשי רשתות השיווק כדי להבטיח המשך פעילות סדיר של החנויות ואספקת מזון לתושבים ועוצר עם אכיפה צבאית היה הדרך להבטיח קיום סדיר של פעילות בטוחה. חוסר ההתקדמות בנושאים אחרים כמו שינוי אורך שבוע העבודה, מספר פרשות שחיתות שעלו לכותרות וכמה תופעות קרטל שהיו וקיימות בשוק מעלים את השאלה מה עמדת הממשלה בשאר תחומי החיים מעבר למהומות הנוכחיות.
המפגינים מסבירים כי מחירי התחבורה הציבורית הם רק הקש שבר את גב הגמל. המוחים מעלים את סוגיות החינוך, הבריאות והפנסיות שמכבידים על החשבון החודשי של האזרחים. אי השוויון הגבוה והמשכורות הגבוהות של נציגי הציבור הועלו גם הם כנושאים לטיפול ואף נושא זכויות המים שמקבל תשומת לב חריגה במדינה הסובלת מבצורת חריפה אך כמעט כל המים שלה מוחזקים בידי גופים פרטיים. ההפרטה המאסיבית של המשק הצ’ילני הוצבה כדגל הליברליזם היעיל אך נראה כי יש מעמד גדול במדינה שאינו מרוצה מתוצאותיו וחותר לשינוי.
אנו נמצאים כבר בלילה השלישי של העוצר כאן בסנטיאגו והנוהל הורחב הלילה גם למספר ערים אחרות במדינה אליהם התפשטה המחאה. בימים האחרונים כבר נהרגו בשריפות ובמהומות כ9 אנשים ואלפים נעצרו בידי עשרת אלפים החיילים והשוטרים שנפרשו ברחובות. הדיווחים על אלימות משטרתית מצד אחד ועל הצתות וביזה מהצד השני מתגברים ועדיין לא הובהר מה מתכננת הממשלה לעשות. נמתין ונראה כיצד תשתנה המפה הכלכלית והאזרחית של צ’ילה מהמחאה החריגה בעוצמתה שפקדה את המדינה ומה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח שלה על היבשת כולה.
