ב-16 במאי 2019 הודיעה מחלקת המסחר האמריקאית (U.S. Department of Commerce) שהיא מוסיפה את ענקית התקשורת הסינית – Huawei (Huawei Technologies Co., Ltd) ל”רשימת הישויות” (Entity List) של גוף הפיקוח על היצוא האמריקאי.
רשימת הישויות הינה “רשימה שחורה” של חברות עליהן מטילה מחלקת הסחר האמריקאית מגבלות בסחר. לרשימה הוכנסו גם 68 חברות (לא אמריקאיות) הקשורות ב-Huawei, רובן חברות בנות שלה, הפועלות ב-26 מדינות לרבות קנדה, בריטניה, בלגיה, גרמניה, הולנד, יפן, ברזיל, סין, הונג קונג וסינגפור (ר’ פרסום מחלקת הסחר כולל רשימת החברות המלאה).
הסיבה הרשמית להכנסת החברות לרשימה השחורה הינה חשד למעורבות של Huawei והחברות הנוספות בפעילות שנוגדת את האינטרסים הלאומיים ואת מדיניות החוץ של ארה”ב, שבמרכזה הפרה של הסנקציות הבינלאומיות נגד איראן.
נגד Huawei מתנהלים הליכים משפטיים במדינת ניו-יורק על ייצוא, ייצוא מחדש, מכירה ואספקה, במישרין ובעקיפין, של סחורות, טכנולוגיה (שירותים בנקאיים ושירותים פיננסיים אחרים) מארצות הברית לאיראן ולממשלת איראן ללא קבלת רישיון מ-OFAC (Department of Treasury’s Office of Foreign Assets Control).
משמעות הכנסת החברות לרשימה השחורה היא איסור על העברה/מכירה לחברות אלה של טובין, תוכנה וטכנולוגיות המפוקחים על ידי תקנות הפיקוח על היצוא האמריקאיות (EAR). יש לציין כי לצד פירוט נרחב של טובין וטכנולוגיות ספציפיים ומדיניות היצוא האמריקאית ביחס אליהם, כוללות תקנות הפיקוח על היצוא האמריקאיות גם סעיף catch all, אשר למעשה מקנה למחלקת הסחר האמריקאית סמכות לפקח (ולאסור במידת הצורך) על הסחר ביחס לכלל הטובין, התוכנות והטכנולוגיות. האיסור במקרה של Huawei הינו איסוף גורף העושה שימוש בסעיף זה, דהיינו חל על כל הטובין, התכנות והטכנולוגיות האמריקאיות, וזאת בחריגים מעטים ותחומים בזמן (ר’ בהמשך).
התקנות מטילות את המגבלות בסחר ביחס לטובין, תוכנה וטכנולוגיה (להלן: “טובין וטכנולוגיות”) במקרים הבאים:
- טובין וטכנולוגיות המיוצאים מארה”ב – כלל זה חל בין אם המוצר יוצר בארה”ב ובין אם מדובר במוצר שמקורו זר ואשר יובא לארה”ב, ואשר רוצים לייצא אותו מארה”ב או אף להעביר אותו בתוך גבולות ארה”ב לחברה הנמצאת ברשימה השחורה.
- טובין וטכנולוגיות שמקורם בארה”ב – כלל זה חל על טובין וטכנולוגיות אשר יוצרו בארה”ב ללא קשר למקום הימצאם כעת, בין אם הם מצויים בארה”ב ובין אם הם מצויים במדינה זרה. כך למשל, לא ניתן לעקוף את איסור היצוא של המוצר מארה”ב ומכירתו לחברות ברשימה על ידי משלוח המוצר למדינה אחרת (למשל גרמניה, ישראל או הפיליפינים), ולשגר אותו ממדינת הביניים ללקוח הסופי המצוי ברשימה.
- טובין וטכנולוגיות שאינם מיוצרים בארה”ב אך כוללים בתוכם רכיבים אמריקאים מפוקחים – מגבלות יחולו מכוח כלל זה במידה שחלקו של הרכיב במוצר הסופי גדול מ-10%-25% מערך המוצר הכולל (האחוז בכל מקרה ספציפי תלוי בפרמטרים שונים ובהתאמה חלים הכללים הרלוונטיים במדיניות היצוא האמריקאית).
- טובין וטכנולוגיות שאינם מיוצרים בארה”ב המופקים באופן ישיר תוך שימוש בתכנה, טכנולוגיה, מפעל או מכונה אמריקאית מפוקחת.
החריגים לאיסור הסחר עם Huawei והחברות הנוספות ברשימה ניתנו במסגרת רישיון כללי זמני (Temporary General License), וזאת עד ל-19 באוגוסט בלבד.
החריגים מתייחסים לתמיכה, עמידה במחויבויות חוזיות ושימור מצב קיים: עסקאות שהן חיוניות לתחזוקה ותמיכה ברשתות ובציוד תקשורת קיימים ופעילים, לרבות עדכוני תכנה, הכפופים לחוזים מחייבים מול החברות שנחתמו לפני ה-16 במאי; עדכונים למכשירים ניידים קיימים ששווקו לציבור לפני ה-16 במאי; מחקר בתחום הסייבר וגילוי חולשות ברשתות קיימות של חברות אלה והמשך פיתוח סטנדרטים בתחום ה-5G על ידי מכונים בעלי הכרה בינ”ל בתחום (דוגמת ISO ואחרים).
ככל שחברות מבקשות בכל זאת לסחור עם החברות ברשימה עליהן להגיש בקשה לרישיון למחלקת הסחר, אולם מגיש הבקשה לרישיון צריך לפעול מתוך הנחה שבהסתברות גבוהה בקשתו תדחה.
התקשורת הכללית דיווחה כי חברות הטכנולוגיה הגדולות הגיבו באופן מיידי להכנסת Huawei וחברות אחרות לרשימה. ברויטרס, למשל, פורסם כי מיד לאחר ההכרזה של מחלקת הסחר גוגל השעתה חלק מפעילותה עם Huawei, וכי על פי הדיווחים תוכל Huawei לעשות שימוש רק בגרסה הציבורית של Android ולא תוכל לקבל גישה ותמיכה טכנית לשירותים באפליקציות של- Google.
איך זה קשור לחברות ישראליות?
בשונה מהחקיקה הישראלית, החקיקה האמריקאית, כפי שניתן לראות, חלה גם מעבר לגבולות הטריטוריאליים של ארה”ב. בראיה אמריקאית כללים אלה, שחלקם מתייחסים באופן ישיר לפעולות שקורות מחוץ לגבולות ארה”ב, מיועדים להפעלה במדינות שלישיות / אל מול חברות או גורמים שאינם אמריקאים, לרבות ישראלים.
חשוב לציין כי מחלקת המסחר של ארה”ב אכן בהתאמה מבצעת פעולות פיקוח ואכיפה גם במדינות זרות. כלי האכיפה של ארה”ב כוללים קנסות כבדים, כתבי אישום, רשימות שחורות ועוד כלים נוספים שמופעלים נגד מפרים (חברות ואנשים).
אי לכך, רצוי לחברות ישראליות לנהוג בזהירות, ולכל הפחות לבחון את השאלות הבאות בבואן לייצא, וזאת במטרה לראות האם נדרש מהן בירור נוסף ספציפי ומעמיק יותר ביחס ליצוא והשלכות הדינים האמריקאים לגביהן:
- האם החברה סוחרת / מייצאת מוצרים אמריקאים?
- האם החברה משלבת מוצרים, תוכנה, טכנולוגיה או רכיבים אמריקאים מפוקחים במוצרים אותן היא מייצאת?
- האם המוצר שמיוצר על ידי החברה הישראלית הינו תוצר ישיר של טכנולוגיה אמריקאית?
ככל שחברה מזהה שיש לה זיקה אפשרית לדינים האמריקאים, מומלץ לבחון יותר לעומק את עסקאות היצוא של החברה, ולבחון האם יתכן שהדינים האמריקאים אכן חלים על עסקאות אלה. במידה שנראה שהדינים האמריקאים חלים מומלץ לבדוק מה המגבלות הספציפיות שחלות, ובמידת הצורך, מומלץ להסתייע בייעוץ מקצועי המתמחה בסוגיות פיקוח היצוא.
המחלקה הכלכלית-מסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון עוקבת באופן שוטף אחר חקיקות ושינויי רגולציה הנוגעים למדיניות הסחר של ארה”ב. שאלות בנושאים הללו יש להפנות לשלי קורנבוים בכתובת: shelly.korenboim@israeltrade.gov.il או לאגף פיקוח היצוא הדו שימושי במנהל סחר חוץ.
*האמור בפרסום זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואינו יוצר מחויבות משפטית מצד כל מי שכתב, ערך, תרגם או מצוין בפרסום. כל פעולה שנעשית על סמך המידע והפרטים המופיעים בפרסום היא באחריות המשתמש בלבד.
