פרלמנט מונגוליה אישר החודש חוק המייצר צורך בטכנולוגיות ניטור וטיפול בשפכים. המהלך יצא אל הפועל בתמיכת קרן ה-2030WRG, אליה חבר משרד הכלכלה והתעשייה כחלק מפעילות של פיתוח הזדמנויות בשווקים מתעוררים.
פרלמנט מונגוליה אישר החודש חוק מחודש של “המזהם משלם” המבוסס על מודל אשר פותח ע”י קרן המים הבין לאומית, 2030WRG, אליה חבר משרד הכלכלה והתעשייה לפני מספר חודשים. בשנים האחרונות בעיית המים של מונגוליה הולכת ומחריפה. יחד עם ממוצע משקעים עונתי של כ-378 מ”מ גשם בשנה (כ-40% מהממוצע העולמי), לצד אוכלוסייה הולכת וגדלה, מחקרים של קרן ה-2030WRG מראים כי עד שנת 2030 ייווצר פער משמעותי בין היצע לביקוש אשר יפגע קשות בתעשיות של המדינה. אחד הגורמים המחמירים את המצב הינו זיהום מקורות המים המוגבלים הקיימים וטיפול לא מספק בשפכים התעשייתיים בעיר הבירה, אולאן-באטר. ממשלת מונגוליה נקטה מספר מהלכי חקיקה בעבר אולם היישום שלהם נתקל בקשיים, בייחוד לאור הקושי להעריך את היקפי זיהום השפכים ולאתר את האחראים.
לאור האתגר והסיכון העתידי לכלכלת מונגוליה, קרן המים הבין לאומית, 2030WRG, החליטה להיכנס לתמונה. הקרן, אשר פועלת באמצעות הקמת צוותי עבודה של בעלי עניין בסקטורי המים של מדינות מתפתחות נבחרות, ומנוהלת ע”י הבנק העולמי, שמה לה למטרה לקדם מהלכים בתחומי מדיניות וחקיקה כדי לשחרר צווארי בקבוק בקידום מהלכים נחוצים ובהקמת תשתיות הכרחיות. על מנת לסייע לרשויות מונגוליה לאכוף את חוקי הזיהום הקיימים, חלקה איתם קרן ה-2030WRG פרקטיקות מוצלחות ממדינות רלוונטיות שכללו מודלים פשוטים של תמריצים וקנסות. בשלב השני הקרן קידמה, יחד עם משרד ראש העיר, סטנדרטים לתעשיות למחזור מי שפכים. כדי להשלים את המהלך, קבוצת בעלי העניין של קרן ה-2030WRG מקדמת כעת בחינה מחדש של תעריפי המים, במטרה לעודד עוד יותר את מחזור המים והתייעלות משק המים של אולאן-באטר.
סלילת דרכים להזדמנויות עסקיות חדשות
מעבר לתמורות החשובות עבור סקטור המים של מונגוליה, המהלך המקיף סולל את הדרך לחברות אשר מספקות טכנולוגיות ושירותים בתחומי ניטור, טיפול ומחזור שפכים, להציע את יכולותיהן לרשויות מונגוליה אשר יהיו אמונות לאכוף את החוק ולאתר את המזהמים. ההזדמנות נפתחת גם אל מול התעשיות והחברות הפועלות בעיר הבירה, אולאן-באטר, אשר יהיו מעוניינות לטפל בשפכים שלהן ואף למחזר אותם כדי להימנע מקנסות.
מוסדות הפיתוח הבין לאומיים, והבנק העולמי בראשם, מקדמים בשנים האחרונות ביתר שאת שימוש בטכנולוגיות חדשניות במטרה לקדם מטרות פיתוח. מהלכי מדיניות כגון חקיקה זו במונגוליה, יחד עם חשיפה נכונה לפתרונות המתאימים, הינם בבסיס המאמצים של קהילת הפיתוח הבין לאומית לסייע למדינות מתפתחות לדלג מעל שלבי פיתוח חסרים (leapfrog) ולהצעיד את כלכלותיהן למאה ה-21.
מהלך זה הינו דוגמא חשובה לסיבות בגינן חבר משרד הכלכלה והתעשייה לקרן זו בתרומה חסרת תקדים עבור ממשלת ישראל. עם ההצטרפות לקרן, נציגי משרד הכלכלה והתעשייה יחד עם משרד האנרגיה והמים, שותפים למהלכי קידום מדיניות, אשר בתורם סוללים דרכים חדשות לכניסת טכנולוגיות חדשניות למקומות הזקוקים להן. מהלך זה, נוסף על עוד מספר הסכמים אותם מקדם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, הינם חלק ממהלך רחב יותר של בניית אסטרטגיה בממשלת ישראל לפיתוח בין לאומי, ולהרחבת הקשרים המדיניים והמסחריים של ישראל לשווקים מתעוררים כגון אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית.
הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה והתעשייה בוושינגטון, יחד עם מערך הנספחים המסחריים ויחידת המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים ואפריקה במנהל לסחר חוץ, פועלת לאיתור הזדמנויות עסקיות לחברות ישראליות במוסדות הפיננסיים הבינלאומיים, ופועלת לשילוב גורמי תעשייה מובילים בפעילות מוסדות אלה ברחבי העולם.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לנספחות המסחרית בוושינגטון ב-yonatanb@israeltrade.gov.il וכן ניתן לקרוא פרטים על העבודה מול מוסדות פיננסיים בינלאומיים בחוברת של משרד הכלכלה והתעשייה לנושא.
בנוסף, ניתן לעקוב אחר עדכוני הנספחות המסחרית בוושינגטון בעמוד ה-LinkedIn שלה.
