תעשיית הנפט והגז מגלגלת מידי שנה כ-2 טריליון דולר (2,000,000,000,000 דולר) והינה אחת מהתעשיות החשובות בעולם אשר מדינות ותאגידים חבים לה את עוצמתם ועושרם.
לתעשייה זו יש גם צדדים אפלים והם רבים, אחד מהם הינו שוד של דקלים, פעילות פלילית המגלגלת כ-130 מיליארד דולר בשנה (יותר מכלל הייצוא של מדינת ישראל), הגניבה מתבצעת לאורך כל שרשרת הערך – מהאקספלורציה וההפקה (upstream) הובלה ועיבוד (midstream) ובתהליך הזיקוק והפצה (downstream).
במקסיקו, בה תעשיית נפט וגז מפותחת, עם רזרבות המוערכות ב- 8 מיליארד חביות נפט, הפקה יומית של כ-2 מיליון חביות נפט, מערכת צינורות של 37,000 ק”מ ברחבי המדינה להובלה והפצה של נפט גולמי ותוצרים מזוקקים. את רוב הפעילות בענף מרכזת החברה הממשלית Pemex והכנסותיה השנתיות נאמדות ב- 85 מיליארד דולר.
אך הזהב השחור איננו רק מקור הכנסה עבור המדינה, ומושך אליו פעילות עבריינית על שלל גווניה, כאשר האופן הנפוץ ביותר הינו באמצעות קידוחים לא חוקיים לאורך הצנרת, התופעה מוכרת בשם huachicol והעוסקים בה נקראים huachicoleros. מה שהתחיל במאות בודדות של קידוחים פיראטיים בשנה, ונעשה בדרך כלל על ידי כנופיות עבריינים קטנות, הפך בשנים האחרונות לאיום אסטרטגי על התעשייה, כאשר כיום 90% מאותם קידוחים נעשים על ידי ארבעה קרטלים באופן מאורגן ושיטטתי,וכך ב- 2018 נרשמו למעלה מ-12,000 קידוחים פיראטים.
הנזק הישיר של הגניבה מוערך בכ-3-2 מיליארד דולר בשנה והנזק העקיף של תיקונים, התאונות והפגיעה באיכות הסביבה – עומד על 2 מיליארד דולר נוספים.
כדי להוציא לפועל גניבות בסדר גודל כזה, ברור לכל שקיים מנגנון של שיתוף פעולה ושוחד בין הגנבים לחברת Pemex ואכן יש עדויות מפרושות שמהנדסי Pemex חולקים מידע רגיש עם הקרטלים, הכולל מיקום ועומק מדוייק של הצנרת, אלו דלקים צפויים לעבור ובאיזו שעה, ובאיזה כלים כדאי לבצע את הקידוח.
בגרף, ניתן לראות את ממוצע מספר החביות נפט בכל קידוח פיראטי. כפי שניתן לראות יש ירידה בחביות המופקות בכל קידוח, וזאת עקב הטמעת אמצעים לזיהוי קידוחים ונזילות. אך במקביל, חלה עלייה דרמטית במספר הקידוחים שב-2018 הגיע למסר שיא. בחישוב פשוט, ניתן לראות שב-2017, בכל קידוח בממוצע הופקו 1,723 חביות, בכל חבית, כ-158 ליטרים, ואת הדלק מוכרים בשוק השחור בחצי מחיר, של כחצי דולר לליטר, כלומר הכנסה של כ-135,000 דולר בכל קידוח פיראטי.
עקב חומרת המצב, נשיא מקסיקו Andrés Manuel Lopez Obrador החליט להילחם בחורמה בתופעה ונקט בארבעה צעדים עיקריים:
1. הקצאת כוח צבאי של 5,000 חיילים לשמור על הנקודות אסטרטגיות לאורך הצנרת
2. רכישת מערכות חדשניות לזיהוי קידוחים
3. פתיחת חקירה מקיפה לאיתור המעורבים ומשתפי הפעולה מתוך Pemex – הדבר הוביל לפיטורים של רבים בחברה ולחקירה של בכירי והקפאת נכסים של מעורבים.
4. הובלת הדלקים לתחנות הדלק באמצעות מיכליות – דבר אשר הוביל לעלייה בזיהום אוויר ולמחסור חמור בדלקים במקסיקו סיטי ובגודאלאחרה ופגע בפעילות הכלכלית בערים.
אחת הסכנות בגניבות דלקים הינה התאונות הקטלניות שנגרמות כתוצאה מפעולות לא מקצועיות ולא זהירות עם חומר דליק ונפיץ. וכך, בבבוקר של יום שישי ה- 18 בינואר, אירע האסון הגדול ביותר במקסיקו כתוצאה מקידוחים פיארטיים. בבוקר של אותו יום שישי, לאחר שהשודדים ביצעו מספר קידוחים והספיקו לגנוב כמויות גדולות של דלקים, הם איפשרו לקהילה המקומית לבוא ולאסוף דלק, דבר אשר הם נוהגים לעשות בכדי לזכות באהדתם וכדי שלא ילשינו עליהם לרשויות. הידיעה על כך שיש דלק חינם התפשטה במהירות ומאות אנשים התגודדו כדי למלא את הג’ריקנים שלהם.אך לפתע נשמע פיצוץ נוראי ופטריית אש נראתה למרחקים – וכך, 135 בני אדם מצאו את מותם.
המלחמה בתופעה ההרסנית הזו נמצאת בראש סדר העדיפויות של הממשל החדש והרשויות מחפשות פתרונות כדי לצמצם את היקפיה – החל מפתרונות סייבר, פתרונות אבטחה למתקנים אסטרטגים, ועד אמצעים לסימון מולקולרי של דלקים.
