לכל מי שראה את העונה האחרונה של נרקוס, זכורה הסצנה שבה רפאל קארו קינטארו (ראפא) מגיע למדבר צ’יוואווה, בצפון מקסיקו עם חזון להפריח את השממה ולהקים שדה ענק לגידול קנאביס.
מספר שנים לאחר מכן, ביחד עם שותפו מיגל פליקס גאיירדו, הם חולשים על שדה עצום ומפעל מודרני לעיבוד הצמחים, מעסיקים אלפי חקלאים ופועלים ועושים שימוש במיטב הטכנולוגיה, ועם יכולת הפקה של 5,000-7,000 טונות בשנה של קנאביס באיכות גבוהה משמעותית מהמתחרים. הם הופכים במהירות ליצרן המוביל, וביחד עם ארגוני פשיעה בצפון מקסיקו, הם יוצרים מערך הפצה והברחה מתוחכם לארה”ב ומגלגלים מילארדים בשנה, מה שלימים נודע כקרטל גוואדלאחרה.
בשנת 1984, ה- DEA האמריקאי בשיתוף עם כוחות שיטור וצבא מקסיקנים מצליחים לאתר את השדה הקנאביס ולהביא למעצרו והרשעתו של ראפא. מאז אותה תפיסה, הכריזה ארה”ב על מדיניות של מלחמת חורמה בסמים, ולצורך כך הקצתה משאבים אדירים אך עם הצלחות חלקיות, עם עשרות אלפי הרוגים בצד המקסיקני ולשערוריות רבות שמגיעות עד לגורמים הבכירים ביותר בממשל המקסיקני.
בין השערוריות שתפסו כותרות:
בריחתו של אל צ’אפו מהכלא השמור ביותר במקסיקו תוך כדי הסתייעות בגורמים בממשל, ושחרורו של ראפא על מבית הכלא ב-2013 בטענה של כשל טכני במשפטו.
ארה”ב זעמה על שני המקרים ואיימה בהטלת סנקציות על מקסיקו, מה שהוביל לכך שאת אל צ’אפו בסופו של דבר תפסו והסגירו לארה”ב, ועל ראפא הוטל צו מעצר מחדש, אך עד היום לא הצליחו לאתרו והאמריקאים מציעים פרס של 20 מיליון דולר על ראשו.
לקראת לגליזציה:
בשנים האחרונות, כחלק מההכרה שמדיניות מלחמת הסמים לא משיגה את יעדיה ובתמיכת ממשל אובמה, האמריקאים החליטו על שינוי מגמה במלחמה בסמים: התמקדות בהברחות של סמים קשים, אי הפללה של שימוש עצמי בקנאביס, אי אכיפה של החוק הפדרלי האוסר על שימוש בקנאביס, ומתן עצמאות לסטייטים אשר בוחרים במסלול של לגליזציה של קנאביס.
ואכן, כיום, השימוש בקנאביס רפואי מותר ב-33 סטייטים בארה”ב, ומדינות נוספות ביבשת בוחרות לאמץ גישה יותר ליברלית. וכך, ב-2013, אורוגואי הייתה למדינה הראשונה שאפשרה לגליזציה מלאה של קנאביס, כולל מתן רישיוניות לגידול ומסחרור של הצמח, וקנדה הלכה בכיוון דומה והעבירה חוקים ללגילזציה ב-2018.
במקסיקו:
ניצנים של שינוי החלו בשנת 2015, כאשר ארבעה אזרחים מקסיקנים הגישו בקשה לבית המשפט העליון לאשר להם גידול קנאביס לצריכה עצמית בטענה שהדבר מעוגן בחוקה המקסיקנית כחלק מזכויות הבסיסיות לחירות. באופן מפתיע, בית המשפט העליון פסק לטובת הארבעה שהפכו לגיבורים של ממש במקסיקו.
שלוש שנים לאחר מכן, משרד הבריאות העביר מספר תקנות המאפשרות ייבוא קנאביס וה-Cofepris (ה-FDA המקסיקני), החל במתן רשיונות ייבוא ושיווק של קנביאס לשימוש רפואי.
הממשל החדש במקסיקו בראשות אנדרס לופז אוברדור (אמלו) שעלה לשלטון בדצמבר האחרון סבור שללגזליזציה יהיו השפעות מרחיקות לכת ושמקסיקו יכולה להיות מובילה עולמית בשוק שצפוי להגיע ל 145 מיליארד דולר בשנת 2025.
הטיוטה להצעת חוק ללגליזציה שפורסמה לפני מספר שבועות כוללת את הסעיפים הבאים:
- אסדרה אשר תכלול הקמת וועדה למתן רשיונות שונים – לגידול, שיווק, גידול לצורך רפואי, מחקרי ושימוש עצמי
- גידול וצריכה לשימוש עצמי – כל אדם מעל גיל 18 יוכל לגדל עד 20 צמחי קנאביס, או יבול של 420 גרם בשנה
- רישיונות להקמת קואופרטיב חקלאי לגידול קנאביס – עד 150 חברים, כאשר המכסה לכל חבר תיהיה עד 28 צמחים או יבול של 580 גרם בשנה
- מחקר מדעי – אישורים לאוניברסיטאות ומכוני מחקר לבצע ניסויים קליניים
- מיסוי – קביעת קטגוריית ההמיסוי (ההערכה הינה שתיהיה קטגוריית מס חדשה – שתנוע בין גובה המס על אלכוהול 26%-53% לבין המס על טבק 160%)
נראה המהלכים של הממשל החדש ללגליזציה יצרו באז והתלהבות רבה, ובחודשים האחרונים אנו בנספחות הכלכלית עדים לביקוש הולך וגובר לטכנולוגיות ולידע ישראלי בתחום.
ביתן לאומי באגרואלמינטריה:
בשנה הקרובה, בין ה-13-16 בנומבר, אנו נשתתף בפעם השלישית בתערוכת אגרואלימנטירה עם ביתן לאומי ישראלי.
מדובר על אחת מתערוכות החקלאות הגדולות באמריקה לטינית עם למעלה מ-1,300 חברות מציגות ו- 120,000 מבקרים. ישראל הינה כבר שם דבר בתערוכה והביתן שלנו מושך מדי שנה מבקרים רבים. השנה אנו נרצה לשריין בביתן מקום ל-4 חברות ישראליות עם טכנולוגיות לגידול קנאביס.
לפרטים נוספים, מוזמנים ליצור עמנו קשר במייל mexico@israeltrade.gov.il
