הכלכלה הצ’ילנית מאופיינת ביצוא של סחורות לא מעובדות ברובן כשהמובילות שבהן היא הנחושת, קטר הצמיחה המקומי ולאחריה יצוא פירות לרחבי אירופה ובשנים האחרונות הצטרף להובלה גם יצוא הסלמון הטרי והקפוא.
האקלים הקר בדרום והמדבריות החמות בצפון מאפשרות לצ’ילה להפוך לספקית תוצרת ימית משמעותית בשוק העולמי של צדפות, חלזונות, סרטנים דגי טלפיה ובעיקר דגי סלמון.
האקלים הדומה בדרום המדינה הפך את צ’ילה למתחרה העיקרית של נורווגיה באספקת דגי סלמון כאשר השווקים העיקריים של הסחורה הצ’ילנית מוכוונים לארה”ב סין וברזיל. תעשייה צעירה זו סובלת בשנים האחרונות ממספר אתגרים שמרסנים את הגידול כמו מחלות דגה שמתפשטות בחוות, אצות שגדלות בצורה עונתית ומונעות גדילה תקינה או שינוי במוניטין של הדג הצ’ילני שמוריד מחירים ברמה העולמית.
על אף האתגרים לאחרונה צ’ילה עברה את המתחרה העיקרית שלה, נורווגיה, בשיעורי הגידול של סלמון אטלנטי. מצד שני, התחזיות צופות כי שנת 2019 תהיה שנה מאתגרת בגלל שינויי החקיקה בצ’ילה שמקשים על המגדלים. כמו ענפים אחרים שעומדים בפני אתגרים מסוג זה חברות רבות מחפשות כיום אחר פתרונות אופטימזציה וייעול של תהליכיהן כדי להיות מוכנות לשנה ולאתגרים שלפניהן.
בשבוע שעבר ביקר צוות הנספחות בתערוכת אקווה סור שנחשבת לתערוכה המובילה בכדור הדרומי בתחומי הדגה וגידול הסלמון שם נחשפנו לטכנולוגיות השונות הקיימות בתחום כמו גם לאתגרים שהתעשייה רואה בעתיד הקרוב והרחוק.
בתערוכה נפגשנו עם כמה חברות ישראליות שכבר מציגות שם והכרנו להן כמה שחקנים משמעותיים מתחומי הוטרינריה והפרוקיטים. ביקרנו באתרים של מספר חברות מרכזיות בהם נחשפנו לאתגרים שמולם התעשייה מתמודדת כיום גם בתחום של האספקה והשילוח של תוצרת טרייה מסוג זה תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים של איכות ומהירות.
לאחר הביקור והמיפוי של הצרכים אנו מגלים כי ישנם פתרונות ישראלים רבים המתאימים לאתגרים איתם מתמודדות החברות המקומיות ובהם חברות ישראליות יכולות להשתלב בשוק צומח זה.
תחום טיהור המים ואספקתם קריטי לכלל החברות המגדלות על היבשה ולכן הוא משמעותי בכמעט כל חברה גדולה ומהווה אתגר פיננסי ובריאותי. חברות טיהור ביולוגי או חברות היודעות להוציא חומרים כימיים מסויימים מהמים ימצאו דלתות פתוחות רבות בתעשייה זו. תחום נוסף אליו החברות מחפשות פתרון הוא תחום הבריאות הוטרינרי בו הם חווים קשיים רבים.
חברות המספקות פתרונות לחיסונים או שליטה במחלות בדגה מבוקשות מאוד ומן העבר השני פיתוחים גנטיים או פטנטים בתחום גם הם מוצאים אוזן קשבת אצל ענקי התעשייה. תהליכי הגידול ביבשה דורשים כמויות אנרגיה עצומות לשאיבה, חימום וקירור המתקנים ולכן גם פתרונות של אופטימזציה אנרגטית מוטמעים בשנה האחרונה בכמות עולה ולחברות ישראליות יש מה לתרום גם בנושא זה. מיכון ורובוטיקה הם תחומים אליהם בתי האריזה והמשחטות מכוונים בזמן האחרון מתוך הבנה שכוח העבודה המוגבל בדרום המדינה מגביל את יכולות הייצור של החברות ואף מייקר את התהליך כולו. החברות כבר מטמיעות בחלקן רובוטיקה ומיכון מתקדם אך עדיין יש צורך בקווי יצור חדשניים או בסנסורים שונים שיאפשרו ייעול של התהליך.
לטכנולוגיה הישראלית יש מיצוב איכותי כיום והיא בשלה להיות מוטמעת בסקטור צומח זה. הנספחות המסחרית מתכננת להרחיב את פעילותה בתחום הדגה החקלאית במהלך שנת 2019 ואנו מזמינים חברות ששוקלות כניסה לתחום או שכבר פעילות בו לפנות אלינו ולהסתייע ברשת הקשרים שיש לנו בתעשייה.
