הסכם USMCA יחליף את הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA)

ב-31 באוגוסט 2018 הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לקונגרס שהוא מתכוון לחתום על הסכם סחר חופשי חדש עם מקסיקו וקנדה. ההסכם החדש יקרא "The U.S., Mexico, Canada Agreement" או בשמו הקצר "USMCA", ומטרתו היא לחדש ולהחליף את הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, הידוע בשמו "NAFTA".

הסכם NAFTA נכנס לתוקף בשנת 1994 ויצר אזור סחר חופשי בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו. ההסכם הסדיר מעבר של סחורות וכוח אדם בין גבולות מדינות ההסכם וקבע הסרת מגבלות סחר ומכסים בין המדינות בכל תחומי הסחר. הסכם NAFTA, ומחליפו- הסכם ה-USMCA הוא הסכם הסחר החשוב ביותר עבור ארה"ב.

מקסיקו וקנדה הן שווקי היצוא הגדולים ביותר עבור ארה"ב: בשנת 2017, ארה"ב ייצאה 343.75 מיליארד דולר לקנדה ו – 243.3 מיליארד דולר למקסיקו. מקסיקו וקנדה הן מקורות היבוא השנייה והשלישית, בהתאמה עבור ארה"ב: בשנת 2017, ארה"ב ייבאה בסך 339.8 מיליארד דולר ממקסיקו ו -332.3 מיליארד דולר מקנדה (סין הייתה מקור ייבוא הטובין הגדול ביותר בארה"ב בשנת 2017, יבוא בסך 505.5 מיליארד דולר). לצורך השוואה, ישראל הייתה שוק הייצוא ה -24 בגודלו מארה"ב ומקור היבוא ה-18 בגודלו בשנת 2017; ארה"ב ייצאה טובין בסך 12.6 מיליארד דולר לישראל ויבאה 21.9 מיליארד דולר מישראל בשנת 2017.

לאחר משא ומתן אינטנסיבי של כשנה בין שלושת הצדדים (עליו דיווחנו בפוסט כבר בתחילת השנה), לשכת נציג הסחר האמריקאי (U.S. Trade Representative) פרסמה את הנוסח הסופי של ההסכם ה-USMCA ב- 30 בספטמבר, 2018. על פי החוק האמריקאי, הנשיא טראמפ יוכל לחתום על הצעת הסכם ה-USMCA החל מה-29 בנובמבר 2018. עם זאת, האישור הסופי של ההסכם מותנה באשרור הקונגרס, והצבעה זו לא צפויה להיערך לפני חודש פברואר 2019. ההסכם צריך להיות מאושרר גם ע"י בתי הנבחרים במקסיקו ובקנדה.

3D Rendering of North American Free Trade Agreement Members

המחלקה הכלכלית-מסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון, זיהתה שינויים בפרק הנוגע לכללי מקור, שיכולים להיות רלוונטיים ליצואנים הישראלים. חלקם עלולים להקשות על יצוא ישראלי למדינות אלו במסגרת ההסכם החדש (פרק א להלן), וחלקם דווקא להקל על יצוא כזה ולעודדו (פרק ג להלן):

א. הקשחת כללי מקור ב- USMCA:

בפרקים רבים, דרישות כללי המקור קשיחות יותר מכללי המקור ב-NAFTA; כלומר, ישנה דרישה שאחוז הרכיבים שצריכים לעמוד בדרישת התוכן המקורי האזורי (Regional Value Content) ולהיות מיוצרים באחת או יותר משלוש המדינות להסכם, יהיה גדול יותר מהאחוז שנדרש תחת הסכם NAFTA; ואחוז הרכיבים שמיוצרים במדינות אחרות יהיה קטן יותר. שינויים אלו להלן:

פרק 85 (מכונות וציוד חשמליים וחלקים בשבילם; מקליטים ומפיקי קול, מקליטים ומפיקי תמונה וקול לטלוויזיה, וחלקים ואביזרים של פריטים אלה.)-קטגורית היצוא הישראלי לארה"ב השניה בגודלה בשנת 2017.

ה-USMCA מגדיל הן את האחוז במוצר והן את טווח המוצרים שנדרשים לעמוד בדרישת התוכן המקורי האזורי.

  • ה-USMCA מקשיח את דרישת התוכן המקורי האזורי ל-65% בחישוב לפי ערך העסקה (Transaction Value Method), או 55% בחישוב לפי ערך הנטו (Net Cost Value Method). כללי המקור ב-NAFTA דורשים 60% תוכן מקורי אזורי בחישוב לפי ערך העסקה, או 50% בחישוב לפי ערך הנטו.
  • ה-USMCA מוסיף תקנה על פיה טובין שלא מחויב לעמוד בדרישת התוכן המקורי האזורי תחת הסכם NAFTA יידרש ב- 30% תוכן מקורי אזורי בחישוב לפי ערך העסקה, או 25% בחישוב לפי ערך הנטו.

פרקים 50-63 (טקסטילים והלבשה)- קטגוריות טקסטיל והלבשה ב-13 הפרקים יחד, הן קטגורית היצוא הישראלי לארה"ב השמינית בגודלה בשנת 2017.

כלל המקור הבסיסי לטקסטיל והלבשה בהסכם הוא כלל ה- “yarn-forward” שמשמעו שהחוט המשמש להכנת בדים ייוצר באחת משלוש המדינות החברות להסכם. כמו כן, כל שלבי הייצור אחרי הכנת החוט חייבים להתבצע באחת משלוש המדינות החברות להסכם. לכלל זה קיים חריג ה-TLP (Tariff Preference Levels) הקובע תקרת הוצאה שנתית על מוצרי טקסטיל שעד אליה יצרנים וחברות מהמדינות החברות להסכם רשאים לייבא ממדינות אחרות. הסכם ה-USMCA מקטין את הכמות שמאפשר החריג.

  • ה-USMCA מפחית את כמות הכותנה/ פרטי לבוש העשויים מסיבים מעשה ידי אדם, הלא מקוריים (כלומר שלא נוצרו באחת משלוש מדינות ההסכם), שאותם ניתן לייבא מקנדה לארה"ב תחת ה-TPLs ל-40,000,000 מ"ר (Square Meter Equivalents). תחת הסכם NAFTA היבוא המותר היה עד 80,000,000 מ"ר (SME).
  • ה-USMCA מותיר את כמות הכותנה /פרטי לבוש העשויים מסיבים מעשה ידי אדם, הלא מקוריים, שניתן לייבא ממקסיקו לארה"ב תחת ה-TPLs, עד-45,000,000 מ"ר (SME).
  • ה-USMCA מפחית את כמות פרטי הלבוש העשויים מצמר, הלא מקוריים, שניתן לייבא מקנדה לארה"ב תחת ה-TPLs ל-4,000,000 מ"ר (SME). תחת הסכם NAFTA היבוא המותר היה עד 5,066,948 מ"ר (SME).
  • ה-USMCA מותיר את כמות פרטי הלבוש העשויים מצמר, הלא מקוריים, שניתן לייבא ממקסיקו לארה"ב תחת ה-TPLs, עד-1,500,000 מ"ר (SME).
  • ה-USMCA מגדיל את כמות הכותנה / סיבי בדים וסחורות מעשה ידי אדם, הלא מקוריים, שניתן לייבא מקנדה לארה"ב תחת ה-TPLs ל-71,765,252 מ"ר (SME). תחת הסכם NAFTA היבוא המותר היה עד 65,000,000 מ"ר (SME).
  • ה-USMCA מפחית את כמות הכותנה / סיבי בדים וסחורות מעשה ידי אדם, הלא מקוריים, שניתן לייבא ממקסיקו לארה"ב תחת ה-TPLs ל-22,800,000 מ"ר (SME). תחת הסכם NAFTA היבוא המותר היה עד 24,000,000 מ"ר (SME).
  • ה-USMCA מפחית את כמות הכותנה / סיבי חוטים מעשה ידי אדם, הלא מקוריים, שניתן לייבא מקנדה לארה"ב תחת ה-TPLs ל-6,000,000 ק"ג. תחת הסכם NAFTA היבוא המותר היה עד 10,700,000 ק"ג.
  • ה-USMCA מפחית את כמות הכותנה / סיבי חוטים מעשה ידי אדם, הלא מקוריים, שניתן לייבא ממקסיקו לארה"ב תחת ה-TPLs ל-700,000 ק"ג. תחת הסכם NAFTA היבוא המותר היה עד 1,000,000 ק"ג.

פרק 87 (כלי רכב, חלקיו ואביזריו, מלבד רכב למסילות ברזל): קטגורית היצוא ה-14 בגודלה ביצוא הישראלי לארה"ב בשנת 2017.

  • ה-USMCA מקשיח את דרישת התוכן המקורי האזורי עבור כלי תחבורה שאינם כלי רכב (למשל: טרקטורים, עגלות גולף, אופונועי שלג וכד') וכן מקשיח את דרישת התוכן המקורי האזורי גם עבור כלי רכב לנוסעים, משאיות קלות, משאיות כבדות וחלקיהם. ההקשחה תבוצע לאורך זמן על פי זמנים שיוגדרו בהסכם. הגדרות הזמן משתנות בין מוצר למוצר.
  • ה-USMCA דורש שלפחות 70% מכמות האלומיניום והפלדה הנרכשים על ידי יצרני רכב בצפון אמריקה תהיה מאחת משלוש המדינות החברות להסכם, בכדי שכלי הרכב יחשב מקורי.
  • ה-USMCA מוסיף דרישה של ערך כוח אדם (Labor Value Content) על פיה יצרני רכב יצטרכו לעמוד בדרישות ערך כוח אדם בצפון אמריקה. דרישות אלו יוקשחו, ויעלו מ-30% ל-40% במהלך שלוש שנים.

ב. כללי מקור ב-USMCA וב-NAFTA נשארים זהים בפרקים והקטגוריות הבאות:

פרק 84 (מכונות ומכשירים מכניים וחלקיהם) – הקטגורית הרביעית בגודלה ביצוא הישראלי לארה"ב בשנת 2017.

פרק 88 (כלי תעופה, חלליות וחלקיהם)– הקטגוריה החמישית בגודלה ביצוא הישראלי לארה"ב בשנת 2017.

פרק 93 (נשק ותחמושת, חלקיהם ואביזריהם)– הקטגוריה העשירית בגודלה ביצוא הישראלי לארה"ב בשנת 2017.

ג. כללי מקור שהפכו לפחות קשיחים תחת ה-USMCA בפרקים והקטגוריות הבאות:

פרק 29 (כימיקלים אורגניים)– הקטגוריה השביעית בגודלה ביצוא הישראלי לארה"ב בשנת 2017.

  • NAFTA דרש שהתוכן המקורי האזורי יהיה 60% בחישוב לפי ערך העסקה או 50% בחישוב לפי ערך הנטו. ה-USMCA דורש שהתוכן המקורי האזורי יהיה 40% בחישוב לפי ערך העסקה או 30% בחישוב לפי ערך הנטו.
  • ה-USMCA קובע שאם הכימיקלים יעברו את אחד משמונת אופני העיבוד הבאים, הם יוכלו להיחשב כטובין מקורי: (1) תגובה כימית; (2) הטיהור; (3) הערבוב; (4) שינוי גודל החלקיקים; (5) תקני החומרים; (6) הפרדת האיזומר; (7) איסור הפרדה; (8) תהליכים ביוטכנולוגיים.

פרק 30 (מוצרים פרמצבטיים)– הקטגוריה הגדולה ביותר של יצוא ישראלי לארה"ב בשנת 2017.

  • עבור סחורות מסוימות, NAFTA דרש אחד מהשניים: שינוי מהותי בין פרטי מכס (שינוי ברמת 4 ספרות) או שינוי מהותי בין פרטי משנה (שינוי ברמת 6 ספרות) בשילוב עם תוכן מקורי אזורי.
  • ה-USMCA דורש רק שינוי מהותי בין פרטי משנה עבור סחורות זהות.
  • ה-USMCA קובע שאם המוצרים הפרמצבטיים יעברו את אחד משמונת אופני העיבוד שהוזכרו לעיל, הם יחשבו כטובין מקורי.

פרק 31 (דשנים)– הקטגוריה ה-12 בגודלה ביצוא הישראלי לארה"ב בשנת 2017.

  • NAFTA דרש שינוי מהותי ותוכן מקורי אזורי של 60% בחישוב לפי ערך העסקה או 50% לפי חישוב ערך הנטו. ה-USMCA דורש רק שינוי מהותי.
  • ה-USMCA קובע שאם הדשנים יעברו את אחד משמונת כללי העיבוד שהוזכרו לעיל, הם יחשבו כטובין מקורי.

פרק 33 (שמני תמצית ורזינואידים; תכשירי בישום, קוסמטיקה או טואלט)– הקטגוריה ה-11 בגודלה ביצוא הישראלי לארה"ב בשנת 2017.

  • NAFTA דרש שינוי מהותי מפרק אחר עבור סחורות מסוימות, בעוד שה-USMCA מותיר שינוי מהותי בין פרט מכס של אותן הסחורות.
  • ה-USMCA קובע שאם השמנים/ תכשירי בישום, הקוסמטיקה או טואלט יעברו את אחד משמונת אופני העיבוד שהוזכרו לעיל, הם יחשבו כטובין מקורי.

פרק 39 (פלסטיק ופריטים ממנו)– קטגורית היצוא הישראלי לארה"ב השישית בגודלה בשנת 2017.

  • NAFTA דרש שינוי מהותי ותוכן מקורי אזורי של 60% בחישוב לפי ערך העסקה או 50% בחישוב לפי ערך הנטו. בעוד שה-USMCA דורש רק שינוי מהותי.
  • ה-USMCA קובע שאם מוצרי הפלסטיק יעברו את אחד משמונת אופני העיבוד שהוזכרו לעיל, הם יחשבו כטובין מקורי.

פרק 82 (כלי מתכת פשוטה וחלקיהם)-  הקטגוריה התשיעית בגודלה ביצוא הישראלי לארה"ב בשנת 2017.

  • NAFTA דרש שינוי מהותי לפרק אחר. בעוד שה-USMCA דורש שינוי מהותי לפרק אחר או שינוי מפרט משנה אחר הנמצא תחת אותו הפרק ותוכן מקורי אזורי.

פרק 90 (מכשירים וכלי אופטיים, פוטוגרפיים, רפואיים או כירורגיים, מכשירי וכלי מדידה, בדיקה או דיוק, חלקיהם ואביזריהם)– הקטגוריה השלישית בגודלה ביצוא הישראלי לארה"ב בשנת 2017.

  • ה- USMCA מפחית את כמות השינוי הנדרש עבור חלק מהמוצרים על מנת להיחשב טובין מקורי.
  • ה- USMCA מעניק גמישות נוספת – הוא מאפשר לחלק מהסחורות לעמוד בדרישות על ידי שינוי בין פרטי המכס או שינוי מהותי בין פרטי המשנה בשילוב עם תוכן מקורי אזורי.

פרקים נוספים של הצעת הסכם ה-USMCA עשויים להשפיע על התעשייה הישראלית ועל יחסי המסחר הבילטראלים בין ישראל לארה"ב. המחלקה הכלכלית-מסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון תמשיך לנתח את הסכם ה-USMCA החדש ולפרסם עדכונים.

  • לקריאת הטקסט המלא של פרק כללי המקור ב-USMCA – לחצו כאן

  • לקריאת הטקסט המלא של פרק כללי המקור ב-NAFTA- לחצו כאן

אם יש לכם שאלות נוספות בנוגע לכללי המקור ב-USMCA או ב-NAFTA, אנא צרו קשר (באנגלית) עם ג'ק הרון בכתובת הבאה: jack.herron@israeltrade.gov.il

*האמור בפרסום זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואינו יוצר מחויבות משפטית מצד כל מי שכתב, ערך, תרגם או מצוין בפרסום. כל פעולה שנעשית על סמך המידע והפרטים המופיעים בפרסום היא באחריות המשתמש בלבד.

 

 

 

צור קשר עם:

יפעת אלון-פרל

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל