הרפורמה בוועדה לבחינת השקעות זרות בארה"ב (FIRRMA) ובחוק הפיקוח על היצוא (Export Control Act)

הממשל האמריקאי תחת הנהגתו של הנשיא דונלד טראמפ, משקיע מאמצים ומשאבים להתמודד עם איומים על הביטחון הלאומי של ארה"ב, בעיקר מהמתחרה הכלכלית- סין.

הקונגרס האמריקני עסק בחודשים האחרונים בהצעת חוק בשם: FIRRMA) Foreign Investment Risk Review Modernization Act of 2018), שמטרתה לשנות את החוק שמכוחו קיימת הוועדה לבחינת השקעות זרות בארה"ב (להלן:" CFIUS" או The Committee on Foreign Investment in the United States).

רפורמת FIRRMA מתמקדת בהשקעות ישירות בארה"ב בענפי הטכנולוגיה העילית (הייטק) ו\או ב"טכנולוגיות קריטיות", המוגדרות באופן כללי כ-"טכנולוגיה, רכיבים או פריטי טכנולוגיה שהם חיוניים או יכולים להיות חיוניים לביטחון הלאומי של ארה"ב, הכוללים פריטים הכפופים לבקרות נשק בינלאומיות, מתקני נשק גרעיני וציוד גרעיני" (ראו הגדרה מלאה ב- section 1703).

לאחר חודשים של דיונים ושינויים רבים בגרסאות שהוצגו בבית הנבחרים ובסנאט, ב-23 ביולי הצדדים הגיעו להסכם על רפורמה בוועדה לפיקוח על השקעות זרות (FIRRMA). בנוסף, וללא הרבה דיונים מקדימים, הוחלט גם על רפורמה בחוק הפיקוח על היצוא (יפורט להלן). שני הנושאים הללו נכנסו תחת חוק ההגנה הלאומי השנתי (NDAA H.R. 5515) שנחתם על ידי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ ב- 13 באוגוסט 2018. זו הפעם הראשונה מזה 20 שנה שחוק ההגנה הלאומי נחתם לפני ראשית השנה הפיסקלית שתחל ב-1 באוקטובר.

regulation

הרפורמה מפורטת בפרק הנושא את הכותרת: Title XVII- Review of Foreign Investment and Export Controls.

תחת כותרות המשנה הבאות:

  • (Subtitle A – Committee on Foreign Investment in the United States (pages: 1362-1464
  • (Subtitle B — Export Control Reform (pages: 1465-1531

FIRRMA: הרחבת סמכויות של CFIUS והגדרה חדשה ל"עסקה מכוסה" (Covered transaction – עסקה הכפופה לביקורת של הוועדה):

רפורמת FIRRMA מרחיבה את הסמכות של CFIUS לקבוע מהן עסקאות אשר מהוות איום לביטחון הלאומי של ארה"ב וכוללת הוראות לשיפורים באכיפה של CFIUS. הרפורמה מרחיבה את ההגדרה של עסקה מכוסה כך שתכלול לא רק עסקה שבאמצעותה חברה או אדם זר יכולים להשיג שליטה על חברה אמריקאית, אלא כל עסקה המעניקה לאנשים זרים גישה לטכנולגיות ו/או תשתיות קריטיות או השפעה על קבלת החלטות הנוגעות ל"טכנולוגיות קריטיות", ובפרט "טכנולוגיות פורצות דרך" (Emerging technologies) אשר יוגדרו בהמשך (על פי ההגדרה בסעיף 6,section 1703). בנוסף, הרפורמה מעניקה לוועדה סמכות לבחון השקעות מסוג אחר (מלבד השקעה פיננסית פסיבית), כגון: רכישה או השכרה של נדל"ן הממוקם בקרבת מתקן צבאי, שדה תעופה, נמל או מתקן ממשלתי רגיש אחר.

החקיקה אינה כוללת רשימת שמות של מדינות שמהן ההשקעות יהיו כפופות לביקורת מוגברת של הוועדה, אך היא מעודדת את CFIUS לקחת בחשבון עסקה מכוסה הכוללת רכישה של טכנולוגיה או תשתית קריטית, בה מעורבות חברות ממדינות שיש לגביהן "דאגה מיוחדת" (country of special concern).

עד היום חברות לא נדרשו לשלם דמי טיפול עבור סקירה של CFIUS, הרפורמה מעניקה לCFIUS את הסמכות להעריך את עלות דמי הטיפול עבור כל עסקה מכוסה (אלו לא יעלו על 1% משווי העסקה או סכום של 300,000$, על פי המפורט בsection 1723).

בנוסף, FIRRMA כוללת תקנות ונהלים חדשים הנוגעים לבנות ברית של ארה"ב, ביניהן: תקנה על פיה CFIUS תחלוק מידע ותשתף פעולה עם בנות ברית של ארה"ב, הבוחנות השקעות זרות העלולות להוות איום על הביטחון הלאומי שלהן. נוהל נוסף מציע "טופס קיצור תהליך" למשקיעים חוזרים ממדינות הנחשבות בנות ברית ושאינן מהוות איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב.

הצפי הוא שכל חברה שתימצא בתהליך מול CFIUS תעמוד בפני זמני עיבוד ארוכים, תידרש לשלם דמי טיפול, ותאלץ להשיב על בקשות מידע נוספות. דרישות אלה ונוספות יפורטו בתקנות שייקבעו בקרוב.

רפורמה בפיקוח על היצוא:

מעבר להרחבת הסמכויות של CFIUS, חוק ההגנה הלאומי השנתי כולל כאמור רפורמה בחוק הפיקוח על היצוא (Export Control Reform Act of 2018 (. הרפורמה היא נוסח מתוקן של הצעת חוק הפיקוח על היצוא H.R. 5040 (115) שאושרה על ידי ועדת החוץ של בית הנבחרים באפריל (ראו sections 1741-1768). זוהי הפעם הראשונה מזה 17 שנים שנערכת רפורמה בפיקוח על היצוא, מאז שפג תוקפו של חוק מינהל הייצוא (The Export Administration Act of 1979) בשנת 2001.  הרפורמה כוללת עדכון ושיפור תקנות פיקוח על יצוא טכנולוגיות פורצות דרך, אשר לא נמצאות תחת התקנות הישנות.

הלינק המרכזי בין הרפורמה בוועדה להשקעות זרות לבין הרפורמה בפיקוח על היצוא, הוא ההוראה החדשה ב- section 1758 להגדיר מהן "טכנולוגיות פורצות דרך". סעיף A מחייב את הנשיא, בתיאום עם מזכירי המסחר, ההגנה, האנרגיה, המדינה וראשי סוכנויות נוספות, לקיים תהליך בו יזהו ויגדירו מהן טכנולוגיות פורצות דרך החיוניות לשמירה על הביטחון הלאומי של ארצות הברית. הצפי הוא שטכנולוגיות אלה יכללו את: טכנולוגיות הבינה המלאכותית[1], כלי רכב אוטונומיים, ניווט, ורובוטיקה[2].

נוהל חדש תחת פרק הרישיונות ליצוא של פריטים ביטחוניים ודו שימושיים (section 1756- Licensing) קובע שכל בקשה לקבלת רישיון ליצוא פריטים אשר יכולה להיות לו השפעה שלילית ומשמעותית (Significant negative impact) על התעשייה הביטחונית האמריקאית – תסורב.

"השפעה שלילית ומשמעותית" תקבע על פי:

  1. ירידה בזמינותו של פריט המיוצר בארצות הברית, אשר עשוי להירכש על ידי מחלקת ההגנה האמריקאית (DoD) או כל מחלקה או סוכנות פדרלית אחרת, לקידום הביטחון הלאומי של ארצות הברית.
  2. ירידה בייצור של פריט ביטחוני בארצות הברית כתוצאה ממחקר ופיתוח שבוצעו או ממומנו על ידי מחלקת ההגנה האמריקאית או כל מחלקה או סוכנות פדרלית אחרת, לקידום הביטחון הלאומי של ארצות הברית.
  3. ירידה בהעסקה של אנשי מקצוע אמריקאים, שהידע והמיומנויות שלהם נחוצים להמשך הייצור האמריקאי של פריטים העלולים להרכש על ידי מחלקת ההגנה האמריקאית, או כל מחלקה או סוכנות פדרלית אחרת, לקידום הביטחון הלאומי של ארצות הברית.

ישראל מובילה עולמית בטכנולוגיה עילית וטכנולוגיות פורצות דרך ולכן כל חקיקה המגבירה פיקוח בענפים אלו עשויה להשפיע על חברות ישראליות.

המחלקה הכלכלית-מסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון עוקבת באופן שוטף אחר המשך ההתפתחויות בחקיקה זו ואחר חקיקות אחרות הצפויות להשפיע על התעשייה הישראלית.

אם יש לכם שאלות נוספות או הערות בנוגע לרפורמה בוועדה להשקעות זרות או לרפורמה בפיקוח על היצוא, נשמח שתפנו לשלי קורנבוים בכתובת המייל: shelly.korenboim@israeltrade.gov.il

*האמור בפרסום זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואינו יוצר מחויבות משפטית מצד כל מי שכתב, ערך, תרגם או מצוין בפרסום. כל פעולה שנעשית על סמך המידע והפרטים המופיעים בפרסום היא באחריות המשתמש בלבד.

_____________________________________________________________________________________________________________________________

[1] Jackson, J.K. (2018). Congressional Research Service report on the Committee on Foreign Investments in the United States (CFIUS).July 2018. Page 29.

[2] United States Government Accountability Office (2018). Report on the Committee on Foreign Investment in the United States. July 2018, Page 21.

 

 

 

 

צור קשר עם:

יפעת אלון-פרל

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה