בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן

אירופה והאבוקדו הצ'ילני צמאים לפתרונות מים ישראליים

פורסם ע"י , נציג כלכלי צ'ילה , בתאריך 21 במאי 2018

לאחרונה פורסם בעיתונות הישראלית על "משבר האבוקדו" האירופי ובצ'ילה היה פרסום גבוה להחרמת התוצרת הצ'ילנית ברשת מזון בדנמרק. אם אתם חוששים שהנה עוד מדינה סובלת מחרמות ואיומים על היצוא אתם לא רחוקים מהאמת אך במקרה הזה מדובר על הפגיעה הסביבתית שהגידול הזה מסב לכפרים והמחוזות הצ'ילנים. הבעיתיות בסחר באבוקדו מקבלת כותרות גם במקומות אחרים בעולם אך הנושא הבסיסי הוא אותו עניין-מדובר על גידול סובטרופי שהיגר לאקלים ים תיכוני שלא תמיד ערוך לגידולו אך בגלל מחירו הגבוהה בשווקי העולם יותר ויותר חקלאים שותלים אבוקדו מכניס במקום גידול מקומי מסורתי.

קציר של אבוקדו צ'ילאני מתחיל באוגוסט כך שאבוקדו צ'ילאני מופיע בסופרמרקטים האירופאים בין ספטמבר ואפריל. רובם מגיעים ממרכז צ'ילה, ליד הערים סנטיאגו ו ולפאריסו ממטעים הממוקמים סמוך לנהרות. האבוקדו גדלים על עצים בגובה של ארבעה עד חמישה מטרים הם נקצרים ביד עם סולמות, או בכלי הקרוי "גנצ'ו", שהוא כמו שקית על ידית ארוכה עם סוג של מזמרה שחותכת את הגבעול עד שהאבוקדו נופל לתוך השקית. מן המטעים, האבוקדו מועברים במשאיות למחסנים, שם הם שוקלים, שטופים וממוינים לפי גודל. כדי להכין אותם למסע הארוך לאירופה הם מקוררים עד כ 4-8 מעלות צלזיוס בתאי קירור מה שמונע מהם הבשלה מוקדמת. לעתים קרובות, המחסנים הם בבעלות חברות הייצוא כדי לאפשר להן משא ומתן קשיח עם היבואנים האירופיים לפני שהאבוקדו עוזב את נמלי ולפאראיסו  או סן אנטוניו.

כדי לאפשר עונות קציר ארוכות יותר ופירות איכותיים יותר חקלאי האזורים המרכזיים משקים את המטעים בצורה שאינה הולמת את הבצורות הפוקדות את המחוזות המרכזיים של צ'ילה בשנים האחרונות ובכך מייבשים אף יותר את האקוויפרים המיובשים של המחוזות. רוב המטעים הללו אינם מחזיקים טכנולוגיות השקיה מתקדמות אלא משתמשים בהשקיה מסורתי יחסית ולרוב בזבזנית.

בשבוע שעבר קיימנו פגישה עם ראש המחוז של פטורקה, מר גוסטבו ולדנגרו, יחד עם אחת האוניברסיטאות המקומיות במטרה לבחון את הפתרונות האפשריים לבעיית הבצורת המקומית והשימושים השונים במים במחוזות המרכז. מר ולדנגרו ציין כי התושבים כיום תלויים במיכליות מים שונות המביאות לתושבים את מי השתייה שלהם במקומות המזוהמים. ההצעות לפתרונות נעות כיום בין מתקני התפלה שישמשו את האזור כולו ועד מערכות השקייה משפחתיות שיותקנו אצל החקלאים השונים עם מערכות ניטור שיסייעו לחיסכון במים ולהוכחה כי הדבר אפשרי ומשתלם.

התעשייה הישראלית מחזיקה מוניטיין חזק וטוב בכל התחום של פתרונות המים ומצויינות זו מקבלת משנה תוקף בתעשייה הצ'ילנית שכבר מנוסה בעבודה עם חברות ישראליות ספורות. השוק המפותח יחסית מאפשר לחברות ישראליות רבות להטמיע את מוצריהן בצורה מהירה יחסית וללא תקופת הכשרה ארוכה מדי אצל חקלאים ויצרנים רבים. בנוסף העובדה שרוב המגדלים מאוגדים יחדיו מאפשרת גישה לכמות גדולה של יצרנים ומגדלים דרך ארגון אחד שמסייע בהפצת הכשרה וטכנולוגיה לחבריו.

הנספחות המסחרית בצ'ילה מתכננת משלחת בתחום החקלאי בתחילת אוגוסט שכנראה תכלול ביקור במחוזות המרכז ופגישות עם ארגוני המגדלים שלהם כדי לחשוף אותם ליכולות הישראליות ולפתרונות הטכנולוגיים הספציפיים של חברי המשלחת. הביקור יכלול כנס שייתן במה לחברות המשתתפות מול מיטב ארגוני המגדלים בצ'ילה בתחומי הפירות הירקות הדגה והתבואה. בנוסף לביקור זה המשלחת תמשיך מעבר לגבול לארגנטינה למאמץ דומה. אנו מזמינים חברות טכנולוגיות להגיע לכנס החקלאות בצ'ילה שיתקיים ב6.6  ולפנות אלינו כדי לשמוע עוד פרטים על המשלחת המתגבשת ואף כדי לקבל תמיכה וסיוע בכניסה לשוק הצ'ילני המשווע למים.

הדר שור נציג כלכלי צ'ילה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנציג כלכלי צ'ילה, הדר שור