בחודש מרץ 2018, נערכה משלחת בלוקצ’ין ראשונה לחוף המערבי. במסגרת המשלחת השתתפו עשר חברות בלוקצ’ין ישראליות שמציעות פתרונות טכנולוגים מבוססי בלוקצ’ין (Suuply chain, zero knowledgr blockchain, crypto platforms and more)
במסגרת המשלחת החברות נפגשו עם כל קרנות ההון סיכון והחברות הגדולות מהסיליקון וואלי ולוס אנג’לס- Scale VC, Wels Fargo, Line, Intuit and Toyota Financial Services הם רק חלק מהשמות של החברות שנפגשו עם החברות הישראליות. נערכו למעלה מ-300 פגישות לחברות ב 3 ימים של road show. במהלך המשלחת, החברות הישראליות נחשפו ליום סקירה על תעשיית הבלוקציין המקומית והשתתפו בפגישות שולחן עגול עם חברת מסאטרקארד שהזמינה משקיעים מקומיים ומנכ”ל של חברת בלוקצין מקומית. לאחר מכן הייתה פגישה בנוגע לענייני מדיניות עם World Economic Forum ופגישות עם קרנות הון סיכון מהוואלי.
ביומיים השניים של המשלחת החברות השתתפו בכנס הגדול ביותר בצפון אמריקה למפגש בין טכנולוגיה ישראלית והסיליקון ואלי, כנס זה, שחגג השנה את השנה העשירית להיווסדו נקרא Israel DealMakers Summit ובו החברות ערכו פגישות B2B, עם מעבר ל25 חברות ומשקיעים מקומיים. ביום האחרון החבורת טסו ללוס אנג’לס ופגשו את הנשיא של רשת FOX, נציגים מ Warner Bros, Mattel and Universal Pictures
אז מהי למעשה טכנולוגית הבלוקצין ולמה היא הולכת לשנות את העולם?
הטכנולוגיה מציעה תשתית טכנולוגית שמאפשרת פעילות עסקית מאובטחת, תוך אימות נתוני העסקה בין הצדדים ושימוש בבסיס נתונים מבוזר במספר רב של מוקדים מסונכרנים זה עם זה, כך שהמידע אינו תלוי בגורם אחד. על אף שכיום השימוש העיקרי בטכנולוגיה הוא עבור מטבעות מבוזרים (cryptocurrencies), בפועל האפשרויות המגולמות בה הן אינסופיות, והיא יכולה להשפיע על תעשיות רבות ומגוונות כגון תעשיות השירותים הפיננסיים, הרכוש והנכסים, ממשלה, IoT, אבטחת מידע, שרשראות אספקה, בריאות, תחבורה ואפילו מוזיקה.
.
שוק הבלוקצ’ין חווה צמיחה חסרת תקדים בשנתיים האחרונות: אם ב-2016 היו 1,242 סטארטאפים שעסקו בתחום ב-2017 המספר קפץ ל-2,700, וגודל השוק עלה מ-386 מיליון דולר ל-512 מיליון בין 2016 ל-2017. מה לגבי משקיעי הון סיכון? הם דווקא לא נוהרים לתחום הנוצץ החדש, ומאז 2013 סטארטאפי הבלוקצ’ין גייסו 2 מיליארד דולר באמצעות סבבי הון סיכון. הסיבה לחוסר ההתלהבות הזאת היא חששות בדבר היציבות והרווחיות של השוק בטווח הארוך. בנוסף, משקיעי הון סיכון צריכים להתחשב בדרישות המשקיעים שלהם, שהם לרוב גופים שמרניים יותר, כגון קרנות פנסיה וחברות ביטוח.
מדינות רבות עדיין מתנדנדות בנוגע לדרך הנכונה להתייחס למטבעות מבוזרים..
ישראל, שידועה בכמות גדולה של מומחי קריפטוגרפיה, סייבר סקיוריטי ופינטק, הופכת בהדרגה לכוח משמעותי בתעשיית הבלוקצ’יין העולמי. יש בה כבר 47 סטארטאפים, כמה מהם לדוגמא, banocr, colu and Simplex, גייסו הון באמצעות משקיעי הון סיכון מסורתיים. מבחינת רגולציה המצב בישראל עדיין לא ברור, הרשות לניירות ערך הכריזה על הקמת ועדה מיוחדת לבדיקת סוגיית הico’ עדיין לא ניתן להפקיד סכומי כסף שמקורם ממסחר במטבעות מבוזרים בבנקים וכבר הוגשה תביעה אחת בנידון שהסתיימה
בניצחון לבנק ובהפסד לסטארטאפ הישראלי, שמציע מסחר מקוון במטבעות מבוזרים. בישראל גם פועלים מספר אקסלרטורים וארגונים שמטרתם לסייע לקהילת היזמים והמתעניינים המקומית, ובהם איגוד הביטקוין הישראלי ושגרירות הביטקוין הישראלית
