הנספחות הכלכלית בפרו מארגנת ב – 7 במרץ אירוע משותף עם ארגון ADEX :
Innovación Israelí para el desarrollo Agrario – באירוע יוצגו טכנולוגיות ישראליות בנושאי אגריטק.
הבום הקולינרי בפרו מורכב מהרבה טרנד ואווירה כאשר מדובר במסעדות העילית של לימה, שנחשבות לטובות ביבשת ומהטובות בעולם על פי כל דירוג אפשרי, אבל גם נטוע עמוק בתרבות הפרואנית ושואב השראה מהגאוגרפיה המגוונת שלה, ומהתוצרת החקלאית המגוונת שמגיעה כתוצאה מכך.
הגיוון החקלאי בפרו אולי אינו מהווה הפתעה למי שמכיר מעט את המדינה, אולם מה שיכול להפתיע יותר הוא העובדה שהחקלאות בפרו הינה גם מפותחת בהשוואה למדינות שכנות. חלק גדול מהסיבה לכך נעוץ במהלך היסטורי משמעותי מאין כמותו – הרפורמה האגררית של שנת 1964.
נכון לשנת 1963, למעלה ממחצית הקרקע המעובדת בפרו היתה בשליטה של קצת למעלה מ1% מהעוסקים בתחום החקלאי. שטח זה רוכז ברובו במסגרת הHaciendas הגדולות והמפוארות, אך גם הידועות לשמצה שבהן הועסקו לא אחת עבדים. באחוזות אלה הייתה מצויה גם כל הקדמה החקלאית, אשר לא הייתה נחלתו של החקלאי הפשוט העצמאי.
עם עלייתו לשלטון של הנשיא טרי בלאונדה, נתקבל ב1964 חוק הרפורמה האגררית, אשר כלל פיקוח ממשלתי על ה”הסיינדות” ובעיקר הפקעה של שטחים מהן על ידי הממשלה מבעלי האחוזות, זאת החל מכמות מסוימת של שטח אחוזה, כפי שנקבע בחוק, וכנגד פיצוי שלהם באמצעות אגרות חוב ממשלתיות.
משנת 1969, עת יישום הרפורמה נכנס לשיאו, שטחים אלה החלו להיות מועברים מבעלות הממשלה אל החקלאים הקטנים והבינוניים והאריסים שעיבדו אותם בעבר. וכמו בהרבה ציוני דרך בתחום החקלאות בפרו ובמדינות מתפתחות בכלל, גם כאן היתה לישראל מעורבות, כאשר שגריר ישראל בפרו באותה תקופה, נתנאל לורך, היה מעורב בשלבי גיבוש הרפורמה.
רפורמה זו, והשינוי המהיר והדרמטי שהיא חוללה בבעלות והאחריות על התעשיה החקלאית בפרו, הביאה לקפיצת מדרגה גם בכל הנוגע להתפתחות הטכנולוגית בתחום, ואף ל”דילוג” על מספר שלבים אשר מדינות אחרות נהגו לחוות בהגעת הקידמה אליהן, וכך הפכה פרו לחלוצה באזור בהטעמת טכנולוגיות מסוימות כמו שליטה ובקרה על גידולים.
פרו כיום הינה היצואנית מס’ 1 בעולם של קינואה, אספרגוס ואגוזי ברזיל, היצואנית מס’ 2 של אבוקדו ובטופ 5 של גידולים כמו אוכמניות, פולי קקאו, ענבים ועוד.
כל זה ממקם אותה בתור ספק המזון ה36 בגודלו בעולם, מיקום שבוודאי יכול להשתפר בהתחשב בהיותה המדינה ה20 בעולם מבחינת שטחה, וכן אותו גיוון גאוגרפי ואקלימי והשטחים החקלאיים הרבים שטרם נוצלו.
על מנת לעשות את הקפיצה הנוספת קדימה, ממשלת פרו בכלל, וארגון ה ADEX- Asociacion de exportadores בפרט, שמים דגש רב על הגדלת התוצרת החקלאית הפרואנית המיועדת לייצוא באמצעות החדרת חדשנות, אשר נועדה להביא להתייעלות בכל המישורים והשלבים של שרשרת גידול וייצור התוצאת החקלאית.
לטכנולוגיה הישראלית ישנו גם כאן שם של מובילה עולמית בנושאים אלה, עוד מימי הרפורמה האגררית, עבור בקורסי מש”ב הרבים שנערכו לאורך השנים, וכלה בנוכחות המכובדת של חברות ומומחים ישראלים במדינה גם כיום.
מפת ההזדמנויות ליצואן הישראלי בתחום כוללת בין השאר לא מעט חברות ענק פרטיות, איגודים חקלאיים חזקים שקיימים עבור כל גידול אפשרי ותכניות ממשלתיות אשר מממנות החדרת חדשנות לתחום. על מנת למנף עוד יותר את הקשרים אותם יצרנו בעצמנו בנספחות עם השחקנים הנ”ל, חברנו לאחרונה לארגון ADEX, בתור השותף האסטרטגי שלנו לקידום אירוע אגריטק בישראל בחודש מאי השנה.
