ענף החקלאות הצ’ילני הוא השני בחשיבותו במדינה אחרי תעשיית המכרות אך המגוון ביותר מבחינת ענפים ואזורים גיאוגרפיים. החקלאות הצ’ילנית מתרכזת בגידול פירות במרכז המדינה ובחקלאות ימית ויערנות בדרומה אך ישנם גם ענפים נוספים כמו חקלאות משפחתית ברוב האזורים וגידולי ירקות וזרעים. תחום הפירות והכרמים ליין ולמאכל הוא תחום בעל מצוינות משמעותית במדינה.צ’ילה היא היצואנית הגדולה ביותר של פירות בכדור הדרומי, ויצואנית האוכמניות, הדובדבנים והענבים הגדולה בעולם. על אף רמת הפיתוח הגבוהה, ענף החקלאות עדיין סובל מפריון נמוך ואיגודי המגדלים והממשלה משלבים כוחות במאמץ למצוא פתרונות טכנולוגיים ותפעוליים לבעיה. העובדה שצ’ילה נמצאת בכדור הדרומי מאפשרת לה להיות ספקית פירות משמעותית לאירופה בחודשי החורף ולכן שוק היצוא מפותח מאוד ומחייב תחרותיות גבוה. שוק המים במדינה הינו פרטי ברובו וסובל ממשבר באזורים ולכן משאב זה מהווה גורם בעייתי לחברות חקלאיות רבות והן מחפשות תמידית טכנולוגיות ושיטות מתקדמות לניהול ושימוש במים.
השוק עבור מיכון ייעודי ויעיל אנרגטית לחקלאות צפוי להתרחב כיוון שהוא יכול לעזור להפחית את עלויות העבודה והאנרגיה של החקלאים. הפריון גדל בשנים האחרונות, אך הממשלה דוחפת להגדילו עוד יותר, ביחס ישיר לשימוש במכונות חדשות ביעילות גבוהה יותר, דשנים טבעיים ומשפרי גדילה וטכנולוגיה חדשנית. קיים ביקוש גבוה מהחקלאים הצ’יליאנים למיכון שיכול להחליף כוח עבודה שנמצא בחסר בשנים האחרונות. צ’ילה חייבת להפחית את עלויות הייצור כדי להישאר תחרותית בשוק הבינלאומי, בו היא מהווה ספק פירות חשוב לחלקים הצפוניים של הכדור. החקלאות של צ’ילה מנסה להתמקד כיום בקיימות ומוצרים טבעיים כדי לחזק את המותג הצ’ילני בשווקים המפותחים, אך גם בשוק המקומי בעקבות הרפורמות ,ולכן הייצור האורגני גדל ויש צורך בדשנים וחומרי הדברה טבעיים.
שער החליפין הנמוך בשנים האחרונות השפיע לרעה על היצואנים הצ’יליאנים, אך כיום המצב השתנה לנוכח התחזקות הדולר, דבר המאפשר תשואה טובה יותר ליצואנים הצ’יליאנים. הפעילות העיקרית בתחום המיכון החקלאי היא של האמריקאים (18.5%) והאיטלקים (16%) אך לחדשנות הישראלית במיכון ומוצרי חקלאות יש נישה מסוימת עם השאיפה של המגדלים והממשלה להצעיד את השוק למאה ה21 עם מוצרים מתקדמים ויעילים יותר. חברות ישראליות עם מוצרים חדשניים ופתרונות מתקדמים מוצאות כאן שווקים ערים ופתוחים לקליטה והטמעה של רעיונותיהם אם בתקציבים עצמיים או תמיכה ממשלתית. תחומי הקטיף וההשקיה שמצריכים כוח עבודה רב ומהווים שלב קריטי בשרשרת האספקה מקבלים חשיבות רבה בתוכניות להעצמה טכנולוגית ומחקר.
בחודש מרץ התקיים במכון היצוא סמינר מקצועי בתחום החקלאות באמריקה הלטינית. במסגרת האירוע הובא מידע על הפעילות ביבשת ונספחים ויועצים מהיבשת הציגו מהן ההזדמנויות הטובות ביותר עבור החברות הישראליות בשוק. לאחר הסמינר פגשתי מספר רב של חברות ישראליות רלוונטיות לשוק המקומי שביקשו להתייעץ לגבי שיטות הכניסה הנכונות לשוק המאתגר שלנו בצ’ילה. כמעט כל החברות שמעו ממני על משלחת של חברות חקלאות ישראליות לצ’ילה וארגנטינה ב-12-15 ליוני שאנו מארגנים יחד עם מכון היצוא. במסגרת המשלחת מתוכננים שני ימי פגישות מרוכזים בצ’ילה עם חברות חקלאות גדולות, ארגוני מגדלים, גורמי ממשל מקומיים ומדינתיים. לאחר מכן המשלחת תמשיך ליומיים נוספים בארגנטינה בארגון הצוות הכלכלי המקומי. הטכנולוגיה החקלאית בישראל מעוררת עניין רב בשוק המקומי ואנו קוראים לחברות ישראליות להצטרף אלינו למשלחת זו.
צרו עימנו קשר לפרטים נוספים או שאלות על השוק המקומי.
