ישראל נחשבת למעצמת חדשנות והייטק, אך רוח יזמית זו לא מתבטאת רק בשורת אקזיטים מרשימה. לא מעט חברות ישראליות, מנטפים ועד סימילארווב, הצליחו לכבוש בעצמן את הפסגה העולמית בתעשייה שלהן.
“וילה בג’ונגל”, “אור לגויים”, “סטארט־אפ ניישן” – הרבה ביטויים הומצאו במרוצת השנים כדי לתאר את ייחודיותה של ישראל בתוך משפחת העמים, ומרביתם אומצו בשמחה, במיוחד על ידי הישראלים עצמם. מעמדה של ישראל בעולם הוא דבר שנתון כמעט תמיד במחלוקת – פופולריות ישראלית, למשל בתחומים טכנולוגיים, יכולה לצעוד יד ביד עם דה־לגיטימציה פוליטית. מחזרים רבים יכולים להידפק על דלתה בכל הנוגע לתעשיות ביטחוניות, ובמקביל מוסדות ההשכלה הגבוהה ברחבי העולם יכולים להחרים אותה לקול קריאות עידוד של תומכי ה־BDS.
בניגוד למותג “מדינת ישראל”, השוק הישראלי דווקא מצליח לשמור על מוניטין של חדשנות, יצרנות ותחכום. על כך מעיד למשל ייצוא הסחורות הישראלי: בשנת 2015 עמדה כלל ההוצאה הממשלתית בישראל על 384 מיליארד שקל, ואילו ייצוא הסחורות הישראליות רשם באותה שנה הכנסות בגובה של 244 מיליארד שקל. במילים אחרות, נראה שהסחר של חברות ישראליות בעולם הכניס לכלכלת ישראל בשנה שעברה סכום בגובה שני שלישים מכלל תקציב המדינה לאותה שנה.
ומי קונה? לפי נתוני הלמ”ס עולה, כי הייצוא הישראלי לארה”ב הוא היחיד שרושם השנה (ינואר־אוגוסט 2016) עלייה בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2015. מאז תחילת השנה הכניס סחר החוץ עם ארה”ב כ־727 מיליון שקל, ומאזן הייצוא אל מול ייבוא של ישראל לארה”ב הוא המאזן החיובי היחיד מבין כל יתר אזורי העולם. ובכל זאת, סכום הייצוא הכולל הגבוה ביותר של ישראל הוא עדיין לאיחוד האירופי, ונכון לאוגוסט האחרון עמד על 34.7 מיליארד שקל מאז תחילת השנה.
לצד חברות ישראליות הממוקמות בשדרה המרכזית של ענפי תעשייה ושירותים שונים בעולם, מישראל יצאו גם לא מעט חברות פורצות דרך, שלא ניתן לדבר עליהן במונחים של שליטה בשוק. ובכל זאת, אין ספק כי דווקא חברות אלו הן חלוציות עולמיות, שבזכות חדשנותן נוצרים ממש כיום שווקים חדשים. זו גם הסיבה שלא ניתן לייחס להן שליטה בשיעור כזה או אחר של “נתח שוק” ־ במרבית המקרים מדובר בשוק שרק בזכות פעילותן, נמצא כעת בהתהוות.
לחצו כאן- לרשימת החברות המלאה
הכתבה פורסמה באתר “פורבס ישראל”, לגרסה המלאה לחצו כאן.
