סקירה כלכלית ויחסי סחר מקסיקו-ישראל


fotolia_74443139

מקסיקו היא הכלכלה ה- 15 בעולם עם תמ”ג של 1,214 מיליארד דולר ב- 2015, והכלכלה השנייה בגודלה בקרב מדינות אמריקה הלטינית. בשנת 2015 נרשמה בכלכלת המדינה צמיחה של 2.5% לעומת צמיחה של 2.1% ב- 2014. מקסיקו מדורגת היום במקום השני לאחר צ’ילה מבחינת תמ”ג לנפש בין מדינות אמריקה הלטינית. התמ”ג לנפש במקסיקו עמד בשנת 2015 על 9,690 דולר, והתמ”ג לנפש במחירי כוח קניה 17,220 דולר.

מקסיקו נהנית ממיקום גאוגרפי אסטרטגי ביבשת. הקירבה לשווקים המפותחים בארה”ב ובקנדה יחד עם מערכת הסכמי סחר מקיפים כולל הסכם ה- NAFTA מ- 1994, מעניקות לכלכלה המקסיקנית יתרון יחסי משמעותי. היצוא המקסיקני מהווה כ- 12% מהיבוא הכולל של ארה”ב וכ- 5% מהיבוא הכולל של קנדה כשהיקף הסחר הבילטרלי בין המדינות במסגרת ההסכם הזה עולה בהתמדה כל שנה.
בנוסף מקסיקו נהנית מיציבות פוליטית ומעמדת הובלה בקרב מדינות אמל”ט והקריביים המתורגמים להיקפי סחר לא מבוטלים ביבשת ומעוגנים ב 50 הסכמי אס”ח עם מדינות מרכז אמריקה, האיחוד האירופי ויפן המכסים כ- 90% מהייצוא הכולל המקסיקני.
על פי מחקר שנערך על ידי PWC נראה כי מקסיקו צפויה להוות שחקן מרכזי בכלכלה העולמית ולהיכלל בשבע הכלכלות הגדולות בעולם על פי גודל התוצר בשנת 2050.
במקסיקו קיימים 3 מרכזים עסקיים עיקריים הממוקמים ב- 3 הערים הגדולות, מקסיקו סיטי, מונטריי וגוודלחרה. מקסיקו הינה כלכלה עם שוק פנימי גדול וכרבע מהתוצרת שלה מופנה ליצוא.
היצור מהווה כ- 30% מהתל”ג. היצור התעשייתי מחולק לשניים, צריכה פנימית ויצוא. מרבית היצוא נעשה לארה”ב במודל הנקרא “מקילאדורה” המאפשר הקלות מס משמעותיות למפעלים מוטי יצוא. הרבה מהחברות האמריקאיות משתמשות בכלי זה על מנת לייצר לתוך ארה”ב במיקור חוץ. מרבית היבוא למקסיקו מגיע מארה”ב, כ- 50%, מסין ומיפן.
מקסיקו היא יצואנית הנפט הגולמי ה- 10 בגודלה בעולם. הנפט מהווה כשליש מההכנסות המקסיקניות.
הכנסות מהגרים העובדים מחוץ למקסיקו, בעיקר מארה”ב מהווים כשליש מהכנסות המדינה (תל”ג). בעקבות המשבר הכלכלי ירדו משמעותית ההכנסות מעבודת מקסיקנים מחוץ למולדת.
החקלאות מהווה כ- 4% מהתל”ג אך מפרנסת 15% מהאוכלוסייה, רבים מרקע כפרי פחות מפותח לכן נחשב סקטור אסטרטגי לשימור ופיתוח. השירותים מהווים כ- 65% מהתל”ג, רובם לצריכה פנימית.
מקסיקו היא אחת המדינות בה הכלכלה הבלתי רשמית מהווה את הנתח הגדול ביותר בעולם. נתוני המדינה הרשמיים מדברים על אחד מארבעה שאינו נכלל בחובות וזכויות המדינה. אולם נתוני איגוד המעסיקים המקסיקני וקרן המטבע העולמית מדברים על בין 40% ל- 60%, וההכנסה של בלתי רשמיים אלה מוערכת בכמעט שליש מגובה התל”ג.
כלכלת מקסיקו מתמודדת עם אתגרים מורכבים. הפערים העצומים בין שכבות האוכלוסייה (18% מהאוכלוסייה הכללית במקסיקו חיה בעוני קיצוני וכ 20% נוספים חיה בעוני מתון), ובין האזורים הגיאוגרפיים השונים (צפון מול דרום, מרכז מול פריפריה(, הצורך בפיתוח תשתיות ברחבי המדינה, הצורך לטפל ולהילחם בפשע, בקרטלי הסמים, בשחיתות, בבירוקרטיה ועוד.
בשנת 2012 נבחר לנשיאות מקסיקו מועמד מפלגתה- PRI, אנריקה פניה נייטו. בתחילת כהונתו הניח על האג’נדה את נושא מיגור המונופוליזם, הגברת הביטחון האישי, צמצום הפערים החברתיים ויישום רפורמות  מקיפות בתחומי האנרגיה, תקשורת, חינוך ופיננסים שהחלו להיות מיושמות ב- 2015.

fotolia_112990549


יחסי הסחר ישראל-מקסיקו
 בשנת 2015 עמד היקף הסחר בין ישראל למקסיקו על 546 מליון דולר, היצוא 434 מיליון דולר והיבוא על 112 מיליון דולר. הסקטורים המובילים ביצוא הישראלי למקסיקו הם כלי טיס, ציוד אלקטרוני ומכאני, ציוד פלסטיק וכימיקלים. הסקטורים המובילים ביבוא הישראלי ממקסיקו הם כלי רכב, ציוד אלקטורני ומכאני, כימיקלים וציוד פלסטיק.

ישראל ומקסיקו חתמו על הסכם אזור סחר חופשי בשנת 2000. מאז חתימתו גדל הסחר ההדדי בין מקסיקו וישראל באחוזים רבים. סה”כ הסחר הבילטרלי עומד על 546 מיליון דולר, סכום לא מבוטל, אך רחוק מהפוטנציאל הגלום בסחר בין המדינות.
הסכם האס”ח עם מקסיקו עבר שדרוג משמעותי בשנת 2010 עם הכנסת תיקון להסכם עם סעיף ה”שטעון”. משמעות הסעיף הינה האפשרות להכניס סחורות למקסיקו באמצעות טעינה מחדש לאחר פריקה במדינת הביניים, מחוץ לאזור המכס לסחורות המיוצאות מישראל למקסיקו. על פי תיקון זה, סחורה שעוברת במדינת ביניים אשר לה יש כשלעצמה הסכם סחר חופשי עם הן עם מקסיקו והן עם ישראל (ארה”ב, קנדה ומדינות אירופה), יכולה לצאת מאזור המכס אל כל אזור בתוך מדינת הביניים מבלי שתאבד את מעמדה כפטורה ממכס, ובלבד שלא עברה שינוי מהותי עד חזרתה לטעינה מחדש לכיוון מקסיקו. מה שמוגדר תחת שינוי מזערי מותר, הוא בעיקר אריזה מחדש. הסעיף מאפשר לחברות ישראליות לשלוח למקסיקו סחורה בעלת מקור ישראלי שישבה במחסניה בצפון אמריקה, בזמן ובכמויות הרצויות לה. הסעיף החדש בהסכם מסייע ליצואנים שיש להן מחסנים ושווקים פעילים במדינות הביניים, בעיקר בצפון אמריקה לפתח שוק חדש במקסיקו. ארה”ב הינה שותפת סחר עיקרית של ישראל.  בשל כך, ובשל המדיניות שלה להעדפת עסקים מקומיים, יש לחברות ישראליות רבות בסיס פעילות נרחב בארה”ב כולל היערכות לוגיסטית משמעותית. התיקון הזה למעשה מאפשר להתייחס למסחר עם מקסיקו כמעט כמו למסחר פנימי בתוך מדינות ארה”ב. מבחינת התחרות בטריטוריה, החברות הישראליות מקבלות יתרון יחסי משמעותי מול יצואנים קרובים יותר ומול השוק המקומי.

למרות התשתית ההסכמית הטובה בין ישראל ומקסיקו, עדיין קיימים מספר חסמים בסחר בין ישראל ומקסיקו המקשים על מימוש פוטנציאל הסחר בין המדינות ביניהם. המרחק הפיזי בין המדינות, העדר אפשרות להובלה ימית ואווירית ישירה למקסיקו, הבדלים בתרבות עשיית עסקים בין המדינות, בירוקרטיה, שפה ועוד. כל אלו מחייבים השקעות מאמצים רבים ומיוחדים מצד חברות ישראליות המבקשות להיכנס ולפעול בשוק המקסיקני.

בין ישראל ומקסיקו קיימים הסכמים רבים המהווים תשתית טובה לסחר בין המדינות כולל הסכמים לשיתוף פעולה והדדיות בסחר, הסכם בין מכוני היצוא והתאחדויות תעשיינים, הסכם שת”פ בענייני מכס, הסכם למניעת כפל מס, הסכם אזור סחר חופשי וסעיף השטעון בהסכם, הסכם לשת”פ בתיירות.
בנוסף, בשנתיים האחרונות נחתם הסכם שת”פ במים בין מדינת ישראל (משרד הכלכלה) ו- CONAGUA ההסכם נחתם באופן חלקי במהלך ביקורו של הנשיא פרס במקסיקו בנובמבר 2013 וסופית בדצמבר 2014. כמו כן נחתם בדצמבר 2014 הסכם לשת”פ במו”פ תעשייתי בין משרד הכלכלה והתעשייה (מתימו”פ/מדע”ר) ו- CONACYT הסכם שהחל להיות מיושם ב- 2015.

הנספחות הכלכלית במקסיקו סיטי עומדת לרשות החברות הישראליות, המעוניינות להיכנס לשוק המקסיקני או להרחיב פעילותן בו.

צור קשר עם:

רונה קוטלר

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל