ספר חדש בשם “המקומות החכמים ביותר בעולם” , שנכתב על ידי הכלכלן Antoine van Agtmeal והעיתונאי Fred Bakker, בוחן מהם הגורמים שסייעו להפוך מקומות נחשלים’, שמיקומם היה ב”חגורת החלודה” של ארה”ב, למקומות “חמים” מבחינת חדשנות טכנולוגית. ביקורת מענינית על הספר פורסמה במאמר של Marc Levinson מה- Wall Street Journal.
שתיים מהדוגמאות שמובאות בספר הן אקרון אוהיו ואלבני ניו יורק. כותבי הספר קבעו כי שתוף פעולה קרוב ומתמשך בין ממשלה, אקדמיה והסקטור הפרטי יכול להפוך חגורות חלודה לחגורות חכמה (מח), שיוצרות חדשנות ועוזרות לקהילות לשגשג. מחברי הספר אף מציינים שלעיתים אזורי תעשיה ישנים מהווים מוקד טוב למהפך שכזה. בדרך כלל יש באזורים אלה אוסף של אנשים ועסקים עם התמחות בתחום מסויים, בנינים ישנים שמסוגלים להכיל חברות חדשות ומקום לבתי קפה, מסעדות ונותני שרותים אחרים, שמסייעים לתת למקום אופי. המפתח להצלחה במהפך היא בפעמים רבות דמות מפתח, שיש לה את היכולות להביא יחד את כל הגורמים.
דוגמא אחת שניתנת בספר היא אקרון אוהיו, שהפכה לדברי הכותבים ל”עמק הפולימרים” של ארה”ב. אקרון היתה במשך שנים מרכז של תעשיית הצמיגים של ארה”ב. בשנות ה- 80 החלה התעשייה להשחק. נשיא אוניברסיטת אקרון, Luis Proenza, היווה דמות מפתח ולמדיניותו היתה השפעה חשובה על הפיכתה של האוניברסיטה למנוע צמיחה כלכלי של האזור. בית הספר שינה את כלליו ואפשר לחוקרים שלו להרוויח ממסחור טכנולוגיות שהם פיתחו. מהלך זה נתן תמריץ לחוקרים לעבוד עם יצרני הצמיגים. במקביל מדינת אוהיו הקצתה מענקים לחדשנות, מו”פ והשקעות בתחום ועם השנים הפך האזור למרכז חדשנות בתחום ציפויי פלסטיק ופולימרים.
עיר נוספת אליה מתייחסים כותבי הספר היא אלבני בניו יורק, שהפכה בשנים האחרונות למרכז ננוטכנולוגיה בזכות שתוף פעולה בין המדינה, האוניברסיטה, IBM וחברות רב”ל בתחום המוליכים למחצה. באלבני נבנה מרכז מחקר ומרכז עיסקי בתחום. הוקם שם מרכז ייצור בהשקעה אדירה של המדינה בתחום הסמינקונדקטורס, שמופעל על ידי Global Foundries ובו מיוצר הדור הבא של מוליכים למחצה על פרוסות סיליקון של 450 ממ. גם כאן יש דמות מפתח עם חזון שידעה לקשור את הקצוות ולגייס כספים לנושא. למרכז הננו טכנולוגיה באלבני היה לנו קשר אינטנסיבי. לאור העובדה שישראל היא מובילה בתחום של מטרולוגיה של פרוסות סיליקון, יזמה הנספחות המסחרית בניו יורק, יחד עם לשכת המדען הראשי, פרופ יגאל קומם מהטכניון ואיש העסקים דן וילנסקי, חבר הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה, שתוף פעולה עם המרכז באלבני בתחומי המחקר והתעשייה, כדי לאפשר לחברות הישראליות לקחת חלק בפיתוח פס הייצור הבא של פרוסות סיליקון בקוטר של 450 ממ.
בביקורת על הספר שפרסם Marc Levinson מה- WSJ הוא טען שמחברי הספר לא ניתחו מספיק לעומק את הסיבות שבגללן מקומות הצליחו או נכשלו, לא ניתחו את התועלת וההפסד של ההשקעה הממשלתית שניתנה לאזורים אלה וציין שלא בכל המקומות החדשנות השפיעה באופן חיובי גם על העלאת רמת החיים של האוכלוסיה.
