כל משבר מים בעולם תלוי באופן כמעט מוחלט בכמות המשקעים. יורד הרבה גשם – אין משבר, יורד מעט גשם – יש משבר. בשנה שעברה, אשר הייתה שחונה במיוחד באזורים מסוימים בברזיל (סאו פאולו, ריו מינאס ז’ראייס וכו’, ראו פוסט שכתבתי בעבר על המשבר ומשק המים הברזילאי), נושא המים סרב לרדת מהכותרות ושיחת היום הייתה על כמה גשם ירד ובכמה עלה מפלס המים במאגר המקומי. המצב היה חמור עד כדי כך שבמספר שכונות בסאו פאולו פשוט סגרו את הברז.
היום, שנה אחרי משבר זה, אותם אזורים שסבלו, כבר קיבלו כמויות גדולות של גשם ובאופן עקרוני, המשבר כבר מאחורינו. אולם, מעניין לראות שעל אף שהנושא ירד מהכותרות בעיתונות הכללית, חברות המים ושאר השחקנים בתחום ניצלו את הרוח הגבית של המשבר כדי לבנות תוכניות ארוכות טווח, לגייס השקעות לפרויקטים ובאופן כללי, לשפר אספקטים רבים במשק המים המקומי.
לצורך ניצול הזדמנות זו, אנו נקיים במהלך השנה ארבעה ימי טכנולוגיות מים ישראליות בתאגידי מים מקומיים גדולים, הראשון שבהם ב-COPASA, חברת המים של מדינת Minas Gerais (המדינה השניה בגדולה בברזיל מבחינת מספר תושבים ושלישית בתוצר). האירוע יתקיים ב-30/3 בו תוכל כל חברה להציג את הטכנולוגיה ולאחר מכן להיפגש עם האנשים הרלוונטיים בחברת המים. כל חברות המים הישראליות מוזמנות!
