כולנו קוראים, רואים ושומעים על המשבר הכלכלי הפוקד את ברזיל בימים אלו. בפוסטים הקרובים אנסה לגעת בהזדמנויות שיש למדינת הענק הזו להציע, ויש הרבה, אבל ראשית כל חשבתי לנכון שכדאי לעשות סדר במי נגד מי, כמה כמה ולמה, כי כדי לדעת היכן להתמקד ואיפה להשקיע את המשאבים, חשוב להכיר את הרקע והגורמים המשפיעים על המשבר.
המשבר הנוכחי הוא למעשה תולדה של שלושה תהליכים מרכזיים שקרו/קורים בברזיל בשנים האחרונות:
הראשון – משבר פיסקלי, אשר מתרחש בעקבות הירידה המתמשכת במחירי הסחורות. עד שנת 2011, כמו הרבה שווקים מתפתחים אחרים אשר מבוססים על יצור ויצוא של סחורות, נהנתה ברזיל מצמיחה כלכלית מרשימה, שתוצרי הלוואי שלה היו גידול במעמד הביניים ובהכנסה הפנויה של התושבים, ובעקבותיהם מדיניות הוצאות ממשלתית נרחבת ונדיבה. בעקבות הירידה הדרמטית במחירי הסחורות, נעצרה הצמיחה וירדה ההכנסה הפנויה, , על פי אנליסטים מקומיים למדיניות ההוצאות הממשלתית לקח יותר זמן להתאקלם למצב החדש עובדה שיצרה מצב שבו בטור ההכנסות הייתה ירידה דרמטית שגרמה לחוסר איזון ולמשבר הפיסקלי אותו חווה ברזיל כיום.
התהליך השני הוא הבחירות שנערכו בנובמבר 2014, שהיו הצמודות ביותר בהיסטוריה הברזילאית כאשר הנשיאה המכהנת דילמה רוסף ממפלגת הפועלים (PT) זכתה ב-50.5% מהקולות ואילו יריבה, אאסיו נביס ממפלגת האופוזיציה (PSDB), זכה ב-49.5% מהקולות. אבל, כמו בפוליטיקה של מדינות רבות ואחרות , מהר מאוד אחרי הבחירות שאופיינו, בדומה לישראל, במספר רב של מפלגות המרכיבות את הפרלמנט, חל שינוי בדעת הקהל וכן בעקבות אותו משבר פיסקלי שצויין לעיל, ירדו אחוזי התמיכה בנשיאה דילמה רוסף ירדו לשפל היסטורי שיצר שיתוק פוליטי שלא מאפשר להתגבר על המשבר הפיסקלי. על פי דיווחים בעיתונות המקומית נראה כי המשבר הפיסקאלי בהחלט פתיר אך נראה כי נדרשים צעדים לא פופולריים כדי לצלוח אותו. המצב הפוליטי הפך למורכב ונכון לכתיבת שורות אלו נמצאת הנשיאה בעיצומו של הליך הדחה שאיש אינו יודע איך יסתיים.
התהליך השלישי והאחרון בשרשרת התהליכים שהביאו את ברזיל למצב הנוכחי הוא השינוי ההדרגתי בתרבות העסקית והשלטונית במדינה. כפי שהתפרסם במספר מאמרים באקונומיסט (למשל כאן) ובמקומות רבים אחרים, ברזיל חוות פרשיית השחיתות חסרת תקדים בהיקפה שהתגלתה לפני כשנתיים בפטרובראס, חברת הנפט הממשלתית, שמאז הלכה והסתעפה והביאה למצב שאישי ציבור בולטים ובכירים ומנהלי חברות תשתית גדולות ואף נשיא בנק נכלאו לאחר משפט כאשר רבים אחרים נמצאים תחת חקירה של הרשויות שמה היותר ידוע של הפרשה הוא Lava Jato – שפירושה רחיצה מכוניות) אין ספק שבטווח הארוך מדובר בתהליך חיובי עבור ברזיל אך בטווח הקצר הוא מביא לחוסר ודאות בחלקים מסוימים בכלכלת המדינה נוסף לאלו שכבר הזכרתי.
על אף ולמרות כל מה שנאמר עד עכשיו, מדובר עדיין במדינת ענק עם 200 מיליון תושבים, עם הרבה הרבה צרכים ואתגרים ועם גיוון גדול שכן בהסתכלות קצת יותר מעמיקה מבחינים שיש הזדמנויות רבות שכדאי לנצלן על חלקן אני ארחיב בפוסטים הקרובים.
