במהלך ילדותי הייתי שומע מפעם לפעם סיפורים מאבי ואמי על ארגנטינה, הארץ בה הם גדלו. בחלק מהמקרים אבי היה מספר לי על הכלכלה של ארגנטינה ועל אופייה ההפכפך. “תמיד אחרי כמה שנים רעות יש כמה שנים טובות, וחוזר חלילה” היה אומר.
דבריו של אבי מהדהדים בראשי בעת מעבר על המגמות הכלכליות האחרונות בשוק השני בגודלו בדרום אמריקה. מאז המיתון החמור’ שחוותה בשנים 98′-02′, במהלכו הגיעה לחדלות פירעון ועד לשנת 2011, צמחה במהירות כלכלת ארגנטינה וכמעט הכפילה את גודלה. עם זאת, מאז שנת 2012 כלכלת המדינה מדשדשת. מתחילת כהונתו ב-2003, החיל הנשיא לשעבר נסטור קירשנר מדיניות “פרוניסטית” של מעורבות ממשלתית נרחבת במשק הארגנטינאי במטרה לחזק את התעשייה המקומית. אשתו של קירשנר, כריסטינה, שהחליפה את בעלה בתפקיד בשנת 2007, אף הרחיבה מדיניות זו, והגדילה באופן הדרגתי את המגבלות על היבוא במדינה. מגבלות אלו פגעו מאוד בפוטנציאל של ארגנטינה כיעד ליצוא והביאו בין היתר לפסיקה של ארגון הסחר העולמי כנגד המדינה.
לפני כחודש נבחר נשיא חדש בארגנטינה והחליף את כריסטינה קירשנר, לאחר שגבר על המועמד ה”פרוניסטי” בבחירות. הנשיא החדש מאוריסיו מאקרי (Mauricio Macri) נבחר במטרה לבצע שינויים יסודיים בכלכלת המדינה בעלי גוון ימין כלכלי, ביניהם הורדת המגבלות הרבות על הסחר במדינה ושיפור של קלות עשיית העסקים בה. מדיניות זו, אשר כבר זכתה לכינוי “Macrinomics”, כבר מתחילה לקבל ביטוי מעשי ובשבוע שעבר הוסר הפיקוח על שער הפזו הארגנטינאי.
מדיניותו של מאקרי צפויה לייצר שינוי מהיר ועמוק בכלכלת המדינה ובסחר הבינלאומי שלה בפרט, ועל כן היא יכולה להוות הזדמנות נדירה ליצואנים ישראליים.
מינהל סחר חוץ מפעיל משרד קדמי בארגנטינה. חברות המעוניינות בכניסה לשוק הארגנטינאי מוזמנות לפנות אלינו בכתובת הבאה : buenosaires@israeltrade.gov.il
