בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן

על ברזיל והסכמי סחר

פורסם ע"י , נספח כלכלי- ריו דה ז'ניירו, ברזיל , בתאריך 31 באוקטובר 2015

לאחרונה פורסם על חתימת הסכם ה-TPP עליו חתומות 12 מדינות, אשר יחד מהוות כ-40% מהתל"ג העולמי. התקשורת בברזיל כיסתה את הנושא בהרחבה, למרות שברזיל אינה חלק מההסכם – ולמעשה דווקא בגלל זה. לברזיל אין הסכמי סחר חופשי עם מדינות מחוץ לאמל"ט פרט לישראל, הסכם שנחתם ב-2007 ונכנס לתוקף שלוש שנים לאחר מכן (במסגרת הסכם ישראל-מרקוסור הכולל גם את ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי). לעומת זאת, מדינות אחרות באמל"ט כגון צ'ילה, קולומביה ומקסיקו, חתמו על עשרות הסכמי סחר בשנים האחרונות, כולל עם ארה"ב והאיחוד האירופי.

מדוע ברזיל נשארת מחוץ למשחק ואיך זה משפיע על כלכלתה? כדי לסבר את האוזן, הכלכלה השביעית בגודלה בעולם מדורגת במקום ה-22 ביצוא סחורות, 1.3% מסך היצוא בעולם.

ובכן, הסכמי סחר חופשי הינם חלק ממדיניות כלכלית ממשלתית. מדינות מתפתחות בדרך כלל דוגלות במדיניות ליברלית, אשר דוגלת בהתערבות מינימלית בסחר העולמי, הסרה של חסמים ביבוא וצעדים נוספים שמטרתם לעודד תנועה חופשית ככל הניתן של סחורות, שרותים והשקעות. מדינות אלו מעוניינות שמדינות נוספות ינקטו באותה המדיניות שכן הדבר יאפשר להן לייצא ביתר קלות ולהיתקל בפחות חסמי סחר בשווקי היעד. מדינות מתפתחות מנסות להגן במקרים רבים על התעשייה המקומית מיבוא מתחרה. הדבר יכול לנבוע מסיבות שונות: רצון להגן על תעשייה חדשה, אשר ללא ההגנה הממשלתית תתקשה להתחרות עם שחקנים זרים בתחילת דרכה, לחץ פוליטי של קבוצות אינטרס המעוניינות לשמר את כוחן בשוק המקומי, או ביטוי של אידאולוגיה מרקנטליסטית המתייחסת למאזן המסחרי כמשחק סכום אפס ומנסה להקטין ככל הניתן את היבוא, או מרקסיסטית הדוגלת בהתערבות רחבה בניהול הכלכלה.

ישראל היא דוגמה למדינה שאימצה מדיניות כלכלית ליברלית לפני כשלושה עשורים, לאחר שהגענו למסקנה שחסימת היבוא למעשה פוגעת בפריון וממילא ביצוא. השוק המקומי קטן מדי ולפיכך יש צורך לעודד את היצוא על ידי השקעה ביתרונותנו היחסיים. תעשיית הטקסטיל, למשל, שילמה מחיר בשל תהליך זה שכן הוסרו ההגנות על מוצרי טקסטיל רבים אך בטווח הארוך כלכלת ישראל הצטרפה לשרשרת הערך הגלובלית. ישראל היתה הראשונה לחתום על הסכם אזור סחר חופשי עם ארה"ב ומאז חתמה על הסכמים רבים. ברזיל לעומתה, נמנעה עד כה מלעשות זאת והעדיפה להסתמך על השוק המקומי (כ-200 מליוני אזרחים) כמנוע צמיחה, תוך נקיטת צעדים שמטרתם להקשות על היבוא. כתוצאה מכך ברזיל נמצאת למעשה מחוץ לשרשרת הייצור, היא מייצאת לעולם בעיקר מוצרים בעלי ערך מוסף נמוך ותלויה ביבוא כשזה מגיע למוצרים מתקדמים יותר. לדבר השלכות על מיומנות וכישורי כוח האדם, על יוקר המחייה והפריון.

פרשנים כלכליים טוענים מזה שנים, שעל ברזיל להסיר את המגבלה הקיימת כרגע במסגרת המרקוסול לנהל מו"מ בילטראלי (כלומר ללא מדינות המרקוסול), אך אין לדעת מתי זה יקרה. בינתיים, חברות ישראליות נהנות מחלון הזדמנויות חסר תקדים המהווה יתרון מסחרי משמעותי. עקב המשבר הפוליטי-כלכלי הנוכחי בברזיל וירידה חדה בשער המטבע נרשמה ב-2015 ירידה של כ-30% ביבוא של ברזיל מהעולם. היבוא מישראל בתקופה זו דווקא ירד ב-6% בלבד וניתן לייחס חלק מגידול זה לגישה המועדפת לשוק הברזילאי.

פרטים נוספים לגבי ההסכם ניתן למצוא כאן. נשמח כמובן לסייע ליצואנים הישראלים בכל שאלה. לשם כך אנחנו כאן.

דניאל קולבר נספח כלכלי- ריו דה ז'ניירו, ברזיל

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- ריו דה ז'ניירו, ברזיל, דניאל קולבר