שיקגו בקיץ

Oak-Street-Beach

שיקגו בקיץ. השמים תכולים, הדשא ירוק והאגם הכחול. שמש. חם ונעים. אנשים רצים לאורך האגם וילדים משחקים על החוף. פסטיבלי מוסיקה בפארקים, ירידים ובזרים בשכונות. הו, שיקגו בקיץ. אנשים באים לשיקגו בקיץ. חילופים קורים בקיץ. עובדים ברה-לוקיישן (relocation), סטודנטים, שליחים ועוד. כולם באים ונדהמים. העיר עוצרת נשימה ושובה ללבות. אחר כך מגיע הסתיו. העלים מחליפים צבעים. השלכת מתחילה. האוויר נהייה צונן ורענן. אווירה טרום חורפית נעימה ומפנקת. מי שבמקרה לא התאהב בשיקגו בקיץ, נשבה בקסמיה בסתיו. ואז מגיע החורף ועד שמבינים מזה חורף שיקגואי כבר אין דרך חזרה. שיקגו בקיץ, מלכודת פתאים.

IMG_37491

חמישה חורפים העברנו, משפחתי ואני, בשיקגו. נכון, היו ימים בהם הילדים אמרו "אבא, נצא החוצה כשיגיע הקיץ". אבל רוב הזמן נהנינו מאוד מתקופתנו פה. למדנו ליהנות מחילופי העונות (או, כפי שאמר חבר שלנו, זו אשליה ששיקגואים מספרים לעצמם כדי לנחם את עצמם). למדנו לאהוב את קבוצת הבייסבול Chicago Cubs, למרות היותה הקבוצה הגרועה ביותר בליגה משנות הארבעים של המאה הקודמת. חגגנו שתי זכיות של ה- Blackhawks ב- Stanley Cup, אליפות ההוקי. גילינו שבשיקגו אוכלים נקניקיות בלי קטשופ. התנסינו באכילת Chicago style deep-dish pizza (את זה לא הצלחנו ללמוד לאהוב). הילדים למדו בבית הספר את האגדה על הפרה של הגברת או'לירי, שגרמה לשריפה הגדולה ב-1871, אבל זוכתה מאשמה על ידי מועצת העיר ב-1997. אחרי חמש שנים, שיקגו היא בית עבורנו יותר מכל מקום אחר, כמעט.

"אבל יש פעילות בעיר בחורף" שאלה אותי סבתי, כשסיפרתי לה כמה קר בחוץ. "כן" עניתי לה. אם לא היו עובדים כאן בחורף העיר שיקגו לא יכולה הייתה להיות העיר השלישית בגודלה בארה"ב והכלכלה העירונית הרביעית בעולם. במשך חמש השנים האחרונות פעלנו רבות, צוות העובדים בנספחות המסחרית של משרד הכלכלה ואני, לחבור לפעילות הכלכלית הענפה בשיקגו ובאזור המערב התיכון של ארה"ב (Midwest) כדי לייצר הזדמנויות עסקיות עבור חברות ישראליות ולמשוך חברות יעד באזור לחפש חדשנות בישראל. הבאנו משלחות בתחום הרכב למישיגן. אירחנו משלחות ניו מדיה אותן חיברנו עם סוכנויות פרסום, רשתות קמעונאות וחברות מותגים בשיקגו ואוהיו. יצרנו מקום מפגש שנתי בין מובילות עולמיות לסטרטאפים ישראליים בתחום ההדמיה הרפואית. הפגשנו חברות מים עם יצרניות מזון באילינוי ומינסוטה. שלחנו לישראל חברות בינלאומיות כ-Takeda, Delphi, Publicis ועוד. הבאנו ממומחים מישראל לשתף בידע הישראלי בתחום המים. ועוד הרבה.

ועכשיו הזמן להגיד תודה. תודה לנועה אשר, קודמתי בתפקיד ונספחתנו הנוכחית בטוקיו, ממנה ירשתי תשתית ענפה. תודה לנספחים המסחריים של משרד הכלכלה בצפון אמריקה. למדתי מכולם ונהניתי לעבוד איתם יחד. שיתוף הפעולה בינינו אפשר לנו ליצור שלם הגדול מסך חלקיו. תודה למחלקת אמריקה במינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והנהלת המינהל, שתמכו, עזרו ואפשרו לנו לשרת את החברות הישראליות. תודה לצוותיי הקונסוליות הכלליות בשיקגו ובפילדלפיה על שיתוף פעולה פורה. תודה לחברות הישראליות, שעבדו אתנו, נעזרו בשירותינו ונתנו לנו הזדמנות להתגאות בחדשנות והיזמות הישראליות וליהנות מעבודתנו. תודה מיוחדת לצוות העובדים המקומיים בנספחות על העבודה הקשה, היוזמה האכפתיות וההתמדה.

"בשיקגו אפשר לעשות הכל" אמרה לי נועה בזמן החפיפה בינינו. אני מעביר את המסר זה הלאה למחליפי, גיא כהן, ומאחל לו הצלחה בתפקיד והנאה מהעבודה והחיים בשיקגו.

ולבסוף, הכי חשוב, תודה למשפחתי, אשתי יפית והילדים יעל, מעיין ויאיר, ששרדו חורפים שוברי שיאים של קור ושלג ויצרו לנו חוויה משפחתית מופלאה שלא נשכח לעולם.

 

צור קשר עם:

יריב בכר

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל