לכאורה, כל המרכיבים החשובים, המעודדים צמיחה בכלכלות המתעוררות, קיימים במקסיקו, כלכלתה יציבה מזה שנים, למקסיקו כוח עבודה צעיר, משאבים טבעיים רבים וגישה לשווקי יצוא. במקרה של מקסיקו, גם מיקומה האסטרטגי בסמוך לארצות הברית וחברותה ב- NAFTA, מספקים לה יתרון משמעותי. בנוסף, מקסיקו פתחה את כלכלתה לסחר והשקעות זרות והחלה להפעיל רפורמות נרחבות במספר סקטורים תעשייתיים מרכזיים.
עוד בשנות ה- 80, העריכו כלכלנים פעם ועוד פעם, ש”אוטוטו” הכלכלה המקסיקנית עומדת להמריא, אבל זה לא קרה. אז התמ”ג לנפש במקסיקו היה כמעט כפול מזה של קוריאה הדרומית ו- 30% גבוה יותר מזה של טאיוואן. עם זאת, שנה אחרי השנה, הצמיחה המהירה נותרה חמקמקה. התמ”ג התרחב ב -1.1% בלבד בשנת 2013 ב- 2014 1.9%, וב- 2015, ככל הנראה, כ- 2.9%, הרבה מתחת ל- 5% צמיחה של הכלכלות המתפתחות. הציפייה מהכלכלה המקסיקנית היא לצמיחה של כ- 3-4 אחוזים לפחות בשנה ואף שיעורים גבוהים יותר.
במקביל, חלק התאוששות בארה”ב, הגברת הביקוש לרכבים ומוצרים אחרים, שמיוצרים במפעלים מקסיקניים. מכירות הרכב בארה”ב ישברו ככל הנראה שיא חדש ב- 2015, כאשר כ- 10% מהרכבים הנמכרים בארה”ב מקורם ביבוא ממקסיקו. העלייה בשכר העבודה בסין והחיפוש של יצרנים אחר שרשרת אספקה זולה ופשוטה, הופכת את מקסיקו לאטרקטיבית יותר ויותר.
מקסיקו עברה זעזועים כלכליים רבים, שעיכבו את צמיחתה בעבר, משברים כלכליים, בעיות באספקת הנפט, אבל מה שבאמת עלול לעצור את מקסיקו הוא אותו כח, שעצר בעבר את הצמיחה הכלכלית של מקסיקו: פריון העבודה הנמוך.
מאז שנות ה- 90, פריון העובד המקסיקני גדל בפחות מ- 1% בלבד לשנה, כאשר גם היום תפוקתו של העובד המקסיקני היא לא יותר גדולה מזו שהייתה בשנות ה- 80 ושווה לשליש מתפוקת עובד בארה”ב.
מאחורי “בעיית הפוריות המקסיקנית” מסתתר אותו פיצול האישיות המקסיקני, ה- “שתי מקסיקו”, שמתקיימות זו לצד זו. מחד, מתקיימת במקסיקו כלכלה מודרנית, מהירה, פרודוקטיבית, עם מפעלים מתקדמים הן בבעלות מקומית והן בבעלות זרה ומאידך גיסא, הכלכלה המסורתית המקסיקנית, קטנה, לרוב לא רשמית, מעסיקה עובדים לא מיומנים עם פריון עבודה נמוך מאד, והפער בפריון בין שתי הכלכלות הללו רק הולך ומתרחב.
מאז החתימה על הסכם NAFTA, יצרנים מקסיקניים גדולים וחברות רב לאומיות החלו להשקיע במפעלים מודרניים. במקסיקו, כיום, פועלים מפעלים של כל יצרניות הרכב וחלקי הרכב המובילים בעולם, שהפריון שלהם זהה לזה של המפעלים בארה”ב. מנגד, הפריון של החברות המקסיקניות המסורתיות רק הולך ויורד מידי שנה. מקסיקו ממשיכה לפעול בין שני קטבים קיצוניים.
עד שבעיית פריון העבודה במקסיקו לא תפתר, מקסיקו תמשיך לדשדש באחוזי הצמיחה שלה, כאשר האתגר שלה ממשיך לגדול בשל השינוי הדמוגרפי. הגידול בכח העבודה צפוי לרדת מ- 2% לשנה ל- 1.2% עד לשנת 2025. על מנת שמקסיקו תגיע לאחוז גידול של 3.5% בשנה בתנאים הללו, פריון העבודה במקסיקו צריך לגדול ב- 2.3% לשנה.
יחד עם זאת, התחזיות לגבי מקסיקו אופטימיות, מקסיקו ללא ספק עוברת שינוי, מפעלים מסורתיים רבים עוברים תהליכי מודרניזציה, לעסקים קטנים-בינוניים יש היום נגישות גבוהה יותר להון וכבר מיושמות רפורמות רבות במגוון מגזרים מרכזיים במשק המקסיקני, רפורמות פוליטיות, משפטיות ומוסדיות, שמשנות את פניה של מקסיקו.
השינוי של מקסיקו לא יקרה בין לילה, זה מאמץ מתמשך של שנים, אבל ככל הנראה מקסיקו נמצאת סופסוף על מסלול ההמראה ובכיוון הנכון.
הנספחות הכלכלית במקסיקו סיטי עומדת לרשות החברות הישראליות, המעוניינות להיכנס לשוק המקסיקני או להרחיב פעילותן בו.
