ארה"ב וישראל: ברית אסטרטגית וגם ברית טכנולוגית

היחסים האסטרטגיים של ישראל עם ארה"ב נוצקו לאורך זמן מאז הקמת המדינה והפכו ליחסים קרובים והדוקים לא רק ברמה המדינית-פוליטית, אלא גם ברמה הכלכלית-עסקית.

הדינמיקה של יחסי ישראל ארה"ב, היחסים בין מעצמת העל במערב והמדינה הקטנה במזרח התיכון מרתקים. מצד אחד, במבט כלכלי- פוליטי קר, היה חשוב לארה"ב לזכות במהלך המאה ה- 20 בתמיכת העולם הערבי, אשר היה מקור למשאב שמניע את התעשייה בארה"ב דאז, נפט וכמובן גם ככוח בולם להתפשטות הסובייטית, אשר האמריקאים ראו לנגד עיניהם. מצד שני, במבט ערכי, האמריקאים התחברו לאתוס הציוני- שיבת העם היהודי למדינתו ההיסטורית ובניית חברה ומדינה דמוקרטית ויהודית במזרח התיכון. בסופו של דבר, הנשיא טרומן בחר בהחלטתו בצד הרגשי ופחות בצד הפוליטי-כלכלי ותמך בהקמת מדינת ישראל.

עם זאת, ברמה הכלכלית, ארה"ב לא הייתה ליעד של ייצוא ישראלי בעשורים הראשונים להקמת המדינה. יצואני ישראל, המעטים והבודדים יש לומר, ייצאו את מרכולתם לשווקי אירופה, אשר היו נגישים יותר ליצוא הישראלי.

הרומן של היצוא הישראלי עם ארה"ב התבסס במהלך שנות ה-70' ובעיקר בשנות ה-80'. החתימה של ישראל וארה"ב על הסכם סחר חופשי ב-1985, הסכם הסחר החופשי הראשון, שנחתם מצד מדינת ישראל ומצד ארה"ב בכלל, היה הזרז ליצוא לארה"ב.

גורם נוסף, שהוביל להתחזקות הקשר עם ארה"ב, הוא הקמת קרן BIRD) Bi-National R&D Foundation) ב-1977, קרן המו"פ הדו-לאומית הישראלית-אמריקנית, אשר תומכת בחברות ישראליות, שמקיימות מו"פ תעשייתי משותף עם חברות אמריקניות ואשר עד היום תמכה ביותר מ-800 פרויקטים והובילה לסך מכירות של מעל ל-8 מיליארד דולר.

אסור לשכוח, ששנות ה-80' הן שנות התהוות תעשיית ההיי-טק הישראלית. חברות ישראליות בעלות טכנולוגיות עילית יכלו לנצל את הסכם הסחר ליצוא של מוצריהן ללקוחות גדולים בארה"ב וכך התבססה ארה"ב כיעד היצוא הראשוני והמכניס ביותר של תעשיית ההיי-טק הישראלית על כלל נגזרותיה: מוליכים, תוכנה, תקשורת וציוד רפואי.

בשנים האחרונות, עם ההכרה שסייבר ביטחון הוא האתגר הבא של אמריקה התאגידית, מתחזק הקשר בין ישראל לארה"ב לשותפות אסטרטגית בתחום הסייבר.

ישראל, כמו ארה"ב, היא מהמדינות המותקפות ביותר העולם מבחינת התקפות סייבר. אם מביאים בחשבון את הידע המקצועי המצטבר בישראל בתחום זה ומוסיפים עליו את הניסיון הרב של יוצאי יחידות מודיעין בתחום זה, הפכה ישראל למעצמת סייבר, אשר חברות אמריקניות רבות רוצות לחבור אליה.

כבר כעת, לענקים אמריקנים בתחום התוכנה יש נוכחות משמעותית בישראל בתחום הסייבר. חברות כגון RSA, EMC, מייקרוסופט (Microsoft) לוקהיד-מרטין (Lockheed Martin) ואחרות הקימו מרכזי פיתוח בישראל לתחומים אלו. אליהן מצטרפות חברות נוספות עם תחומים משיקים כגון ה-FinTech. כך לדוגמא, Citi, קבוצת הבנקאות האמריקנית הענקית, החליטה על הקמת מרכז מו"פ בתחום הביטחון הקיברנטי (Cyber Security) לפיננסים בישראל, על-פני מדינות אחרות שבחנו.

הזדמנות זו אינה נעלמת מעיניהם של הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה בארה"ב, אשר ממוקמים בניו-יורק, שיקאגו, יוסטון, וושינגטון וסן-פרנסיסקו.

הנספחים המסחריים פועלים לחיבור ויצירת הזדמנויות עסקיות לחברות ישראליות בתחומי הביטחון הקיברנטי בארה"ב. כך לדוגמא, באפריל הקרוב הנספחויות המסחריות, תוך שיתוף פעולה  עם מכון היצוא הישראל, יחברו לביתן הלאומי הישראלי, שיוקם בתערוכת RSA, התערוכה החשובה ביותר בעולם בתחום הביטחון הקיברנטי, לשם יצירת פגישות ל-25 החברות הישראליות שיציגו שם.

מעבר לכך, הנספחות המסחרית בוושינגטון מפיקה יחד עם המכון למחקרים אסטרטגיים (INSS) סמינר ותערוכה ייעודית לתחום הביטחון הקיברנטי בוושינגטון, אשר אליה חוברים גורמי ממשל וגורמים עסקיים, שמעוניינים ללמוד על הפיתוחים הטכנולוגיים בישראל.

התקפות סייבר, שעברו חברות שאינן עוסקות באופן מסורתי בתחום התוכנה, כגון ההתקפה האחרונה על רשת Target בתחום הקמעונאות, יצרו בקרב המנהלים האמריקנים הכרה, שעליהם להגן על עצמם ועל המידע שלהם בפני האקרים.

האמריקנים רואים בישראל לא רק בסיס לחדשנות, אלא גם בסיס של ידע וניסיון בתחום הביטחון הקיברנטי ועל כן ניתן לסכם, שהברית האסטרטגית בין המדינות ברמה הערכית-מדינית ללא ספק מתקדמת לברית נוספת, ברית "סייברטקית".

בשנת 2014 סך היצוא ללא יהלומים עמד על כ-10.8 מיליארד דולר, עלייה של כ-385 מיליון דולר בהשוואה ל-2013.

סקטור המוצרים הכימיים הוא המרכיב המוביל ביצוא (38.03%) ואחריו ציוד המכונות (26.95%) וציוד אופטי רפואי (7.3%). הסקטור שבלט בגידול ביצוא בהשוואה ל-2013 הוא ציוד המכונות בסכום כולל של למעלה מ-220 מיליון דולר יותר מבשנה שעברה, עלייה של למעלה מ-8% בהשוואה ליצוא בסקטור הזה בשנה הקודמת.

TradeUSA2014

בשנת 2014 סך היבוא ללא יהלומים עמד על 9.04 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של כ-950 מיליון דולר ביבוא מארה"ב בהשוואה ל-2013. סקטור ציוד המכונות הוא המרכיב המוביל ביבוא (40.58%). עוד בלטו בייבוא מוצרים כימיים (12%) וציוד תחבורה (11.87%). הסקטור שבלט בגידול ביבוא, בהשוואה ל-2013 הוא ציוד תחבורה בסכום כולל של 420 מיליון דולר יותר מבשנה שעברה, עלייה של למעלה מ-64% בהשוואה ליבוא בסקטור הזה בשנה הקודמת.

*אוהד כהן כיהן בעבר כנספח המסחרי של ישראל בוושינגטון, ארה"ב.

צור קשר עם:

אוהד כהן

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה