בחירות אמצע שליש בארה”ב לשנת 2014 והשפעתן על מדיניות הסחר של ארה”ב

תוצאות הבחירות

מדי שנתיים מתקיימות בחירות בארה”ב, במהלכן נבחרים 435 מועמדים לכהן בבית הנבחרים (לכל מדינה ייצוג של נבחרים באופן יחסי לכמות האוכלוסייה) וכשליש מהנבחרים המכהנים בסנאט (לכל מדינה ייצוג של שני נבחרים בסנאט). כאשר בחירות אלה מתקיימות באמצע תקופת כהונת הנשיא, מכונות “בחירות אמצע התקופה” (mid-term elections). השנה הבחירות אירעו ביום 4.11.14.

תוצאות הבחירות היו מהפכניות עבור המפלגה הרפובליקנית, שכן, ערב הבחירות הייתה זו מפלגת המיעוט בסנאט ולאחר כניסת הבחירות לתוקף, תהפוך המפלגה הרפובליקנית למפלגה השלטת בסנאט, זאת לאחר שעקפה את המפלגה הדמוקרטית ברוב של 8 קולות. כמו כן, המפלגה הרפובליקנית עתידה להמשיך ולהוות גם את הרוב בבית הנבחרים, שכן 233 נבחרים רפובליקנים נבחרו לעומת 199 נבחרים דמוקרטים.

הקונגרס ה- 114 יושבע ויכנס לתוקף ביום 3.1.15 וצפוי לכהן עד ליום 3.1.17. כך למעשה, כתוצאה מהבחירות האחרונות המפלגה השלטת הן בסנאט והן בבית הנבחרים תהיה המפלגה הרפובליקנית, דהיינו הנשיא אובמה הדמוקרטי צפוי להתמודד עם קונגרס, אשר מבחינת הרכבו הינו קונגרס לעומתי. יחד עם זאת, יתכן שהקונגרס יזהה נושאים ספציפיים, אשר הוא מעוניין לנצל את השנתיים הקרובות ולהגיע בהם להישגים משותפים עם הנשיא, ולכן למרות השוני בשיוך המפלגתי ,סביר שיהיו נושאים מסוימים, שהקונגרס והממשל יקדמו בשיתוף פעולה.

כיצד תוצאות הבחירות עתידות להשפיע על יחסי סחר החוץ של ארה”ב?

ככלל, בכל הנוגע לחקיקות ויוזמות הקשורות למסחר ויחסי סחר החוץ של ממשלת ארה”ב, הרפובליקנים נחשבים לתומכים ואקטיביסטים יותר מהדמוקרטים. כמו כן, מנהיגי המפלגה הרפובליקנית הגדירו כמטרה את תחום מדיניות הסחר כתחום, בו יש לפעול בו לשיתוף פעולה עם הנשיא אובמה בקדנציה הנוכחית, ולכן נראה שלמרות חילוקי דעות מרים בנושאים אחרים, נושאי הסחר צפויים ליהנות משיתוף הפעולה של השחקנים משני הצדדים, תוך מתן דחיפה משמעותית ליוזמות האמריקאיות בתחום סחר החוץ.

ארה”ב מנהלת כיום שני משאים ומתנים רחבי היקף להסכמי סחר. האחד הוא ה- ((Trans-Pacific Partnership (TPP), הסכם סחר נרחב בין 12 מדינות הנמצאות לחופי האוקיינוס הפאסיפי, אשר נמצא במו”מ מתקדם, והשני הוא יוזמת ה- ((Transatlantic Trade and Investment Partnership (TTIP), הסכם הסחר עם האיחוד האירופי, אשר נמצאת בשלבים ראשוניים יותר של מו”מ בין הצדדים. שני הסכמים אלה צפויים לכסות כ-2/3 מהסחר העולמי, ולכן נודעת להם חשיבות רבה.

הגם שהמו”מ הללו מובלים על ידי הממשל הדמוקרטי של הנשיא אובמה, הרי שהרפובליקנים, אשר באופן מסורתי תומכים יותר בליברליזציה של סחר ובכלל זה בהסכמי סחר, הינם קרובים בהשקפותיהם הפוליטיות בהקשר זה להשקפתו של הנשיא, והם גם תומכים נלהבים ביוזמות. דבר זה עשוי לקדם השלמת יוזמות אלו.

בהקשר זה ניתן לציין את סוגיית העברת חוק ה- ((Trade Promotion Authority (TPA). ה-TPA הינו חוק המוגבל בזמן בהגדרה, אשר מוארך מעת לעת ומעניק סמכות לממשל לנהל משא ומתן על הסכמי סחר בינלאומיים, סמכות השייכת לקונגרס. מטרת החוק היא להקל על אישור ההסכמים הבינלאומיים של ארה”ב עם סיום המו”מ.

כאמור, כיוון שהסמכות לאשר או לדחות הסכמי סחר, כולם או חלקם נתונה לקונגרס, ללא מתן הסמכות מראש על ידי הקונגרס קשה להשלים הסכמי סחר, שכן השותפים למו”מ יודעים שלנושאי והנותנים מטעם הממשל אין מנדט “לסגור” את העסקה, כיוון שדברים יכולים להשתנות בשלב האישור בקונגרס. העברת חוק ה-TPA, למעשה מגדירה קווי יסוד עקרוניים של הקונגרס לניהול המו”מ על ידי הממשל, ובהנחה שהממשל מנהל את המו”מ בתוך גבולות המנדט שניתן לו מראש, עם הבאת הצעת ההסכם הסופית לאישור הקונגרס יכול הקונגרס רק לאשר או לדחות את הנוסח המוצע כולו אך לא יוכל להשיב את הנושאים ונותנים לשולחן המשא ומתן לטובת שינויים ספציפיים.

חוק זה אינו בתוקף בקונגרס הנוכחי (ה- 113). במידה שחוק זה לא יועבר בקונגרס הנוכחי, צפויים הרפובליקנים לקדם את העברת החוק בקונגרס הבא. למרות הרוב הצפוי להם בקונגרס הבא, ולאור העובדה שהרפובליקנים אינם נהנים מרוב מוחץ וזאת בעיקר בסנאט, הרי שסביר שיזדקקו לתמיכת הדמוקרטים לצורך העברת החוק. אי לכך, סביר ש-TPA עתידי יכלול סעיפים התומכים באיכות הסביבה וזכויות עבודה (תחומים, אשר נתפסים כתחומים שהמפלגה הדמוקרטית יותר מזהה איתם).

להעברת חוק זה השלכה ישירה על ההתקדמות בשני ההסכמים – ה-TPP  וה- TTIP, שכן ללא הענקת הסמכות לנשיא לשאת ולתת בהסכמים בינלאומיים, יהיה לנשיא אובמה קשה עד בלתי אפשרי לנסח טיוטות סופיות להסכמים אלו ולהגיע לידי השלמת היוזמות.

הנספחות הכלכלית בוושינגטון DC עוסקת כאחד מתחומי הליבה שלה בקידום נושאי מדיניות סחר בין ישראל וארה”ב. כחלק מפעילותה השוטפת עוקבת הנספחות אחרי ההתפתחויות בארה”ב בתחום הסחר הבינ”ל, והשפעותיהן הצפויות על יחסי הסחר בין ארה”ב ישראל.

צור קשר עם:

ענת כץ

ליצירת קשר לחצו >>

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל