בשעה טובה – תוצרת ישראלית כבר לא מעוכבת ע"י המכס בברזיל

יצואנים ישראלים נהנים מגישה מועדפת לשוק הברזילאי החל מ-2010, עת נכנס לתוקף ההסכם לאזור סחר חופשי (אס"ח) בין ישראל לבין השוק הדרומי המשותף המכונה "מרקוסול" (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי).

הסכם אס"ח נועד להגביר את הסחר בין הצדדים על ידי הסרה של חסמי סחר מכסיים ולא מכסיים (Non-Trade Barriers – NTB’s).

בשני העשורים האחרונים, החלו מדינות רבות בעולם להרחיב את התשתית ההסכמית המאפשרת גישה מועדפת ביצוא (בתמורה לחשיפה לתחרות ביבוא). לאור חשיבות היצוא למשק הישראלי, חתמה ישראל ברבות השנים על הסכמי אס"ח רבים וביניהם עם ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה, מקסיקו, טורקיה ועוד. בימים אלו מתקיימים מספר מו"מ עם מדינות נוספות, בראשות האגף למדיניות סחר והסכמים בינלאומיים, שבמינהל סחר חוץ. מדובר בתהליך ארוך ומורכב, שאורך שנים ולא מסתיים עם החתימה על ההסכם, שכן על הצדדים לאשרר את ההסכם (תהליך פנימי בכל מדינה שכולל בדרך כלל אישור של בית המחוקקים להסכם, שנחתם ע"י הממשלה).

אלא שהמלאכה לא מסתיימת עם אשרור ההסכם. במקרה של ברזיל, הגישה המועדפת לשוק הברזילאי מבחינת המיסוי היתה למעשה מלווה באפליה בעת שחרור הסחורה בנמלים. טובין שמקורם בישראל ואשר אמורים להיות זכאים להטבת מכס הופנו ישירות למסלול הצהוב, כלומר תוספת של 7-10 ימים בממוצע לשחרור המכולה. צעד זה, שננקט כנגד מוצרים ישראלים, גרם לנזק עבור החברות הישראליות בשני היבטים- זמן וכסף, שכן עלות אחסנת הסחורה בנמל מתגלגלת בסופו של דבר ליצואן. בנמלים מסוימים, עלויות האחסנה של הטובין במשך 10 ימים ויותר הינה כה יקרה שלא השתלם לשלח את הסחורה במסגרת ההסכם.

בעקבות פעילות מקיפה מול הרשויות בברזיל, הכוללות פגישות במשרדי החוץ, התמ"ת והאוצר וקשרים אישיים, שנרקמו במינהל המיסים כתוצאה מאותן פגישות, נמסר לי בפגישתי האחרונה בברזיליה, שנמצא פתרון לבעיה. יצאתי באופטימיות זהירה (ממליץ בחום לאמץ גישה זו בברזיל) והופתעתי לטובה כאשר, כעבור כשבועיים- שלושה התחילו להגיע אלי דיווחים מ"השטח", על ידי היבואנים המקומיים עימם עמדתי בקשר, שהמכולות מופנות לראשונה ישירות למסלול הירוק ומשוחררות ללא עיכובים מיותרים.

יש לציין, שישראל הינה המדינה היחידה מחוץ לאמל"ט, שנהנית מהסכם סחר חופשי עם מדינות המרקוסול. בשבוע שעבר ביקר בריו נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל בארוסו, שהביע תסכול עמוק מכך שלאחר שנים ארוכות של מו"מ, הדרך להסכם בין האירופים והברזילאים עדין ארוכה. הנשיאה דילמה רוסף הודיעה שאין בכוונתה לחתום על הסכמים בנפרד מגוש המרקוסול, שכולל החל מהשנה שעברה את ונצואלה ובקרוב תצטרף בוליביה. המצטרפות החדשות, כמו גם החברה הוותיקה ארגנטינה לא ידועות במדיניות סחר חוץ פתוחה במיוחד. מלבד ההסכם עם ישראל ומדינות מסויימות באמל"ט, נחתמו הסכמים עם מצרים ועם הרשות הפלסטינית אך אלו מעולם לא נכנסו לתוקף. הסחר בין ישראל וארבע מדינות המרקוסור עמד ב-2013 על כ-2.24 מיליארד דולר: כ-1.17 מיליארד דולר ביצוא וכ-1.05 מיליארד דולר ביבוא, כאשר כ-90% מהיצוא לשוק הדרומי המשותף מופנה לברזיל.

הנספחות המסחרית בריו דה ז'ניירו עומדת לרשות היצאונים על מנת לסייע, בין היתר, בנושאים הקשורים בהסכם האס"ח ובהסכם המו"פ אותו הזכרתי בפוסט הקודם.

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה