לפני כמספר חודשים דיווחנו על פתיחת המו”מ לכינון-Transatlantic Trade and Investment Partnership, או בשמה המקוצר TTIP (מבוטא: טי-טיפ), שותפות סחר והשקעות בין ארה”ב והאיחוד האירופי. המשבר הכלכלי העולמי הוביל את שתי המעצמות לחשוב על דרכים נוספות לעידוד צמיחה וחיזוק של המשק מבית ובתחילת שנת 2013 הצדדים החלו בהכנות קדחתניות לקראת פתיחת משא ומתן לכינון הסכם עתידי. בעוד שהיקף הסחר בין שני הגושים הינו הגדול בעולם ומסתכם כיום במעל ל600 מיליארד דולר בשנה, הסכם סחר חופשי ביניהם צפוי לחזק את יחסי הסחר עוד יותר ולהוות מנוע חזק לעידוד השגשוג הכלכלי של כל אחד מן הגושים על ידי הגדלת הצמיחה, הייצוא ויצירת עבודות חדשות במשק.
ב-8 ביולי, 2013, נפתח סבב השיחות הראשון בוושינגטון אשר התמקד כמעט באופן בלעדי בנושאים טכניים כגון אופן בניית פרקי ההסכם ונמנע מלדון בנושאי תוכן בשלב ראשוני זה. הציפייה של הצדדים היא כי ההסכם יהיה מקיף ויכלול תחומים רבים אל מעבר להפחתת/ ביטול מכסים (שממילא אינם גבוהים כיום, ללא הסכם סחר חופשי) ויהווה מעין “”gold standard בעבור הסכמי סחר עולמיים עתידיים, במיוחד לאור גסיסת סבב דוחא בזירה המולטילטראלית. בראש ובראשונה, ההסכם צפוי לטפל בעמדות השונות של הצדדים בנוגע לרגולציה, נושא בו קיימים פערים עמוקים בין הגושים ביחס לסקטורים רבים. הצדדים מכירים בכך כי הגעה לעמק השווה בין הגישות הרגולטוריות השונות תהיה אתגר משמעותי וכי יידרשו זמן רב וויתורים לא קלים משני הצדדים על מנת להגיע להסכמה. עם זאת ובאותו זמן, גישה מתואמת מבחינה רגולטורית (המילה “הרמוניזציה” נחשבת לשאפתנית מדי בימים אלה) צפויה להוביל ליתרונות הגדולים ביותר שהסכם זה עשוי להפיק. ההבדלים בין הגישות הרגולטוריות של הצדדים יוצרים עלויות עסקה משמעותיות ומכבידים על הגישה לשוק מנגד.
הכרה הדדית בבדיקות, תקנות ותקנים ואולי אף איחוד גישות במקרים מסוימים, יפחיתו עלויות רבות המוערכות במיליארדי דולרים בשנה הנגרמות בשל בדיקות כפולות ומיותרות המבוצעות על ידי הגושים שממילא כל אחד מהם אוחז בסטנדרטים גבוהים ביותר להגנה על הצרכן, על הסביבה ועל משקיעים. במילים אחרות, הן ארה”ב והן האיחוד האירופי שואפים לייצר סטנדרטים רגולטורים גבוהים ביותר המבוססים על מדע איכותי וניהול סיכונים אפקטיבי, אך כל אחד מגושים אלה מחזיק בגישה רגולטורית שונה בנוגע לדרך ההגעה להגנה מיטבית זו.
בין הסקטורים בהם כרוכים נטלים רגולטוריים משמעותיים בשל פערי גישה ניתן למצוא כימיקלים, רכב, חקלאות ומזון, קוסמטיקה ועוד. בנוסף, ההסכם צפוי לדון בנושאים כגון רכש ממשלתי, שירותים, השקעות, סובסידיות חקלאיות, בטיחות מזון, טכנולוגיות מידע, תרופות ומכשור רפואי, קניין רוחני ועוד.
להסכם העתידי צפויות להיות השלכות על הסחר אל מול מדינות שלישיות שאינן שותפות להסכם, ביניהן ישראל, הן בשל הפחתת המכסים בין הצדדים אשר עלולה להשפיע על היתרון היחסי בסחר עם גושים אלה (לישראל ישנם הסכמי סחר חופשי הן עם ארה”ב והן עם האיחוד האירופי) אך בעיקר בשל אימוץ גישות רגולטוריות קרובות או דומות בין הגושים, המצופה להיות פרי ההסכם. ישראל וארה”ב מנהלות זה כבר מספר שנים דיאלוג תקינה אשר נועד לבחון אפשרויות להגעה למכנה משותף בנושאים טכניים שונים. להסכם מקיף בין ארה”ב לאיחוד האירופי בנושאי תקינה עשויה להיות השפעה לא מועטה על תוצאות הדיאלוג שמתנהל בין ישראל לבין ארה”ב ועל הגישה שתתקבל בסופו.
הסבב הבא של TTIP מתוכנן ל-7 באוקטובר בבריסל והבא אחריו יתקיים ככל הנראה שוב בוושינגטון.
