כשמדברים על תעשיית המים בארה”ב, נכון יותר יהיה לדבר על תעשיות מים. ארה”ב גדולה ומגוונת וכך גם ענף המים במדינה זו. ראשית, בדומה למקומות אחרים בעולם יש להבדיל בין התחום העירוני לתחום התעשייתי. גם תחום המים העירוני מגוון ואזורים שונים בארה”ב ניצבים בפני אתגרים אחרים. בעוד מדינות כמו אילינוי, ויסקונסין ואינדיאנה שוכנות לחופי מקור 20% ממי השתייה בעולם. מדינות אחרות כגון אריזונה, ניו מקסיקו, נבדה וחלקים מקליפורניה סובלות ממחוסר חמור במים. בזמן שמדינות מסוימות מתמודדות עם עודף במים, בדמות הצפות ושיטפונות מדינות אחרות סובלות מבצורות ויובש. לעיניים ישראליות, שראו את המוביל הארצי, הדבר נראה תמוהה. אבל הפוליטיקה המקומית, ההפרדה בין שלטון מקומי לשלטון פדרלי ועוד גורמים אחרים עומדים בדרך לפתרון כדוגמת המוביל הארצי. וכך בזמן שבקליפורניה מקימים מתקני התפלה ומדינת קנזס, המוקפת כולה יבשה, מתעניינת בהתפלה כאמצעי לנצל את ימת המלח התת קרקעית בשטחה, באינדיאנה בחונים טכנולוגיות התראה בפני הצפות.
הגיוון והשוני באים לידי ביטוי בהיבטים נוספים. ערים המתמודדות עם מחסור במים חושבות על פתרונות השבת מים ואמצעים להורדת היקף צריכת המים של התושבים. דנוור לדוגמה, מגבילה את השימוש במים להשקיית גינות פרטיות במהלך הקיץ. במקביל, על אף שבמחלקת המים של עיריית שיקגו קיימת מודעות גבוהה להורדת צריכת המים הביתית, הנושא שעומד בראש סדר עדיפויות העיר הוא החלפת תשתית המים שבמקומות מסוימים בת מעל מאה שנה. שם, לגדת אגם מישיגן, מחיר הפקת המים משחק תפקיד משני לעומת בורות הנפערים ברחובות העיר בשל פיצוצים בצינורות מים ראשיים.
אך כמאמר הקלישאה משברים או אתגרים מהווים גם הזדמנויות. רשויות מקומיות מסתכלות על אתגרי המים השונים כהזדמנות לפיתוח כלכלי. הדבר נכון אף יותר בתקופה כמו זו, בה ארה”ב עודנה מתאוששת ממיתון חומר בעקבות המשבר הפיננסי של שנת 2008. הרשויות משיקות פרויקטים לשיפור התשתיות כאמצעי לעידוד הכלכלה ורואות בפרויקטים בתחום המים אמצעי להשגת מטרה נוספת והיא הגנה על הסביבה ושיפור איכות החיים של התושבים. מדינת אילינוי, לדוגמה, הקימה קרן בת 100 מיליון דולר שנועדה לממן פרויקטים לשיפור תשתיות מים עירוניות.
כל האמור לעיל מהווה הזדמנויות עסקיות עבור חברות מים ישראליות. פתרונות חדשניים בתחומים כגון טיהור מים, השבת מים וניהול מערכות מים מעניינים את מקבלי ההחלטות אשר רוצים למקסם את ההחזר על ההשקעה שלהם ולהפחית את עלויות התפעול. גורמי ממשל כמו מדינת מישיגן ועיריית אקרון באוהיו מחפשות בישראל באופן פעיל פתרונות חדשניים לבעיות המים שלהם. כאומר, מעבר למטרה המידית של שיפור תשתיות המים שלהן, רשויות אלה רואות בפרויקטים הללו אמצעי ליצירת מקומות ומשיכת עסקים.
אתגרי המים איתם מתמודדים רשויות מקומיות רלוונטיים גם לתחום התעשייתי. ארה”ב הינה מקום מושבן של חברות יצרניות רבות להן מפעלי ייצור בכל רחבי המדינה. חברות מתחומי הפרמצבטיקה, מכרות, גז ונפט, מזון ומשקעות ועוד, משתמשים במקורות מים ציבוריים, ויותר מכך, משחררים את מי השופכין להן למערכת הניקוז המקומית. שילוב של מגבלות רגולטוריות, דרישות של רשויות מקומיות ומודעות ציבורית הולכת וגוברת בנוגע לניצול המשאבים הטבעיים ושמירה על איכות הסביבה דוחפים את החברות הללו למחזר כמה שיותר מים, להוריד את הקיף הצריכה ולהימנע משחרור מי שופכין.
חברות רבות מציבות לעצמן יעדים להפחתת השימוש במים. זאת מתוך מטרה להפחית את עליות הייצור, לעמוד בדרישות הרגולטוריות ולהראות לציבור את מידת אחריותן הסביבתית. חברת פייזר לדוגמה הציבה לעצמה יעד של הפחתת השימוש במים בשני אחוזים בשנה. בשנת 2011 חברת קוקה-קולה הפחיתה את שימוש המים שלה ב-20 אחוזים לעומת שנת 2004 והביאה את ייחס שימוש המים שלה 2.16 ליטר מים עבור ליטר משקה. חברת הבירות מילר-קורס הביא את היחס ל-3.82 ליטר מים לליטר בירה. אך מילר-וקרס הולכת צד קדימה והיא פועלת להורדת היקף השימוש במים אצל מגדלי השעורה המספקים לה את חומר הגלם למוצריה.
תחום נוסף שנמצא בתנופה בימים אלה הוא פצלי הנפט והגז. מדינת צפון דקוטה עם אוכלוסייה של כ-700 אלף תושבים על שטח 183 אלף קילומטר מרובע (יותר מפי שמונה משטחה של מדינת ישראל) זוכה לתנופה כלכלית אדירה בשנים האחרונות. הפיתוחים הטכנולוגים החדשים המאפשרים קדיחה אופקית הפכו את מאגרי הגז התת קרקעיים למקור משיכה אדיר עבור חברות האנרגיה. עדים מתארים את צפון דקוטה כמפעל קידוח אחד גדול. אך שיטות הקידוח החדשות מצריכות שימוש רב במים בתוספת כימיקלים וזה מעלה חשש רב בקרב הרשויות. הרגולציה לא עומדת בקצב הפיתוחים הטכנולוגים וטרם נקבעו סטנדרטים לטיפול במים. אך המודעות גובהה וברור לכל כי בקרוב יוצבו דרישות מחמירות שיצריכו שימוש בטכנולוגיות חדשניות.
החברות המוזכרות לעיל ורבות כדוגמתן הינן חברות למטרות רווח ובסופו של דבר מה שחשוב להן היא שורת הרווח. לכן חברות מים חדשניות אשר מציגות פתרונות פורצי דרך שבצדם יתרונות כלכליים יזכו לתשומת הלבן. יש לציין כי עבור חברות אשר להן פתרונות חדשניים אך הן עצמן עדיין קטנות דרך החדירה לשוק עשויה לאו דווקא בעבודה מול משתמשות הקצה ישירות אלא מול חברות הנדסה או אינטגרציה גדולות שאת שירותיהן שכורות משתמשות הקצה.
בשבוע הבא יתקיים כנס ווטק. הנספחויות המסחריות של משרד הכלכלה בארה”ב בשיתוף JNF מארגנות משלחת של כ-25 משתתפים המצייגים חברות וגופי ממשל אמריקאים. המשלחת תיחשף לחדשנות של תעשיית המים הישראלית ולכלים ותכניות שמדינת ישראל מעמידה במטרה לקדם שת”פ בינלאומי במים. בפני חברי המשלחת יוצגו דוגמאות לשיתופי פעולה במים בין ישראל וארה”ב שהובילו לפיתוח כלכלי בשתי המדינות.
