בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן

לייצא בקצב הסמבה: למה ברזיל היא בעצם ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות?

פורסם ע"י , לשעבר מנהל תחום הסכמים בילטראליים , בתאריך 28 בפברואר 2013

רועי ניר, הנספח המסחרי בסאו פאולו, מסביר למה ברזיל מהווה פוטנציאל אדיר לחברות ישראליות, למי כדאי להשקיע במדינה ואיך כל זה קשור למונדיאל ולאולימפיאדה עבור רבות ממדינות אירופה וארה"ב שנת 2010 תיזכר כשנה של מלחמת הישרדות; לא כך עבור ברזיל: "זו הייתה שנה של ריבאונד מהדהד לכלכלה הברזילאית", אומר רועי ניר, 35, הנספח המסחרי בסאו פאולו של מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת. "המדינה ראתה צמיחה ושגשוג כמותם לא היו בה שנים, אולי מעולם. נכון לעכשיו האופטימיות לגבי השנים הקרובות חוגגת".

המספרים היבשים מספרים את אותו סיפור: ברזיל תרשום ב-2010 כ-8% צמיחה, אבטלה של פחות מ-7%, אינפלציה מרוסנת, השקעות זרות ישירות של למעלה מ-30 מיליארד דולר, גידול בייצור התעשייתי, בייצוא ובצריכה המקומית ומטבע חזק, יש שיאמרו אפילו חזק מדי. כל זאת, כשבאופק ממתינים שניים מאירועי הספורט הגדולים בעולם: המונדיאל שייערך במדינה ב-2014 ואולימפיאדת ריו שתיערך ב- 2016 – שני אירועים שידרשו השקעות מאסיביות של הממשלה וימשכו משקיעים זרים מכל רחבי העולם.

"לעשות עסקים בברזיל היום זו משימה הרבה יותר קלה מבעבר וממה שישראלים רבים חושבים", אומר ניר. "צריך סבלנות כדי למצוא את הדרך הנכונה והשותף הנכון אבל בעזרת שני הגורמים האלה להרבה חברות ישראליות יש פוטנציאל אדיר. ברזיל ייבאה ב-2010 כ-180 מיליארד דולר. הייצוא הישראלי למדינה לעומת זאת הוא כמיליארד והרוב מגיע מתעשיית הכימיקלים. זו טיפה בים. לברזיל יש היום פוטנציאל אדיר שאינו ממומש. הישראלים עדיין לא גילו את ברזיל – וחבל".

לדברי ניר, אחת הסיבות לכך שהישראלים מעדיפים להשקיע יותר בהודו ובסין היא מה שנתפס כקרבתם הגיאוגרפית לישראל, יחסית לברזיל. "ברזיל נראית לישראלים כאילו היא בסוף העולם", הוא אומר. "האמת היא, שיש היום טיסה ישירה שממצמצת את המרחב – זה בסך הכל 3 שעות טיסה יותר מניו יורק או כמו לטוס ללוס אנג'לס".

סיבה נוספת שבגללה כדאי לישראלים להפנות יותר מאמצים כדי לחדור לשוק הברזילאי היא המוניטין המצוין ממנו היא נהנית, בעיקר בתחום הביטחוני והטכנולוגי. "להבדיל מאירופה בה ישראל מקושרת ישירות עם הקונפליקט – בברזיל ישראל פירושה הצלחה וחדשנות", אומר ניר. "ההקשר הפוליטי פחות מעניין אותם ולא נכנס לעסקים. באופן כללי, אנטישמיות ואנטי-ישראליות מאוד נדירות שם".

בין התחומים להשקעה שעשויים לעניין חברות ישראליות ניתן למנות את שדות התעופה של ברזיל שנמצאים בשנים האחרונות בסכנת קריסה. הממשלה המקומית מחפשת פתרונות מהירים ויעילים, כל טכנולוגיה או פתרון יצירתי שיאפשרו הגברת היעילות בהיבטים של בטחון, מערכות בקרה ושליטה, מערכות מידע, תשתיות וכו'. "זו הבעיה, בהא הידיעה שמטרידה את הברזילאים לקראת אירוח אירועי הספורט הגדולים", אומר ניר. "הנשיאה החדשה אפילו הקימה משרד ממשלתי מיוחד שייקרא המשרד לנמלי תעופה וים, כדי לקדם את הנושא ביעילות". תחום נוסף הוא HLS (ביטחון המולדת). "כישראלים יש לנו שפע של ידע ויכולות טכנולוגיות בתחום ואילו הברזילאים נמצאים רק בצעדיהם הראשונים. הם חייבים יהיו להשתדרג במהירות כדי להילחם בפשע בערים הגדולות וכדי לתת מענה לאיום הטרור שעתיד להופיע ככל שיתקרבו מועדי האולימפיאדה והמונדיאל. עבור הברזילאים, שחוו לאחרונה מהומות קשות בריו-דה-ז'ניירו, "רצועת עזה כבר כאן", כפי שניסח זאת אחד העיתונים במדינה".

מלבד הביטחון האישי, תחום הבריאות, שהיווה את אחד הנושאים החשובים במערכת הבחירות האחרונה, יכול למשוך אליו חברות ישראליות רבות. בכוונת הממשל לשדרג את מערכת הבריאות שנסמכת היום על ציוד מיושן, תורים ארוכים ומתקנים אשר אינם מצליחים לספק כראוי את צרכי האוכלוסייה. "מאחר ולברזיל אין תעשיית ציוד רפואי מפותחת, מדובר בהזדמנות יוצאת דופן עבור כל חברה ישראלית בתחום", אומר ניר. "מי שישכיל היום למצוא שותף מקומי ולעבור את תהליכי הרישוי הברזילאיים בזמן, ייפתח בפניו אופק בלתי נדלה של אפשרויות".

תחום נוסף בו יכולים להשתלב ישראלים קשור בגילויים האחרונים של נפט לחופי ברזיל, אשר יהפכו אותה בשנים הקרובות לאחת מספקיות הנפט הגדולות בעולם. הנפט קבור בשכבה עמוקה מאד של קרקעית הים (עד 7 ק"מ עומק) ומיצוי הנפט דורש טכנולוגיות חדשניות. "חברות ישראליות אשר פיתחו או מפתחות טכנולוגיות רלוונטיות יתקבלו כאן בברכה ע"י חברת הנפט הלאומית, פטרובראס, הן בהיבט של מוצרים קיימים והן בהיבט של שת"פ במחקר ופיתוח. מדובר בפרויקט התשתיות הגדול ביותר בברזיל אי פעם אשר מעריכים את עלותו בלא פחות מ-600 מיליארד דולר".

לא מעט חסמים עומדים בפני היצואנים הישראלים שלוטשים את עיניהם לארץ הסמבה. החסם המרכזי הוא נטל המס הגבוה. יחד עם זאת, בעקבות הסכם הסחר החופשי שנכנס לתוקף ב-2010 צפויה ירידה הדרגתית של נטל המס על מוצרים ישראלים עד לביטול מוחלט של המכס תוך 3-9 שנים – תלוי במוצר. "זה לא רק יקל על היצואן הישראלי אלא יהפוך אותו לתחרותי כי ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאמריקה הלטינית שיש לה הסכם כזה עם ברזיל", אומר ניר. החסם השני הוא בירוקרטיה. לדברי ניר: "ברזיל הייתה ועודנה מאוד בירוקרטית". המשמעות עבור היצואן הישראלי היא תהליכים ארוכים ומסורבלים, הררי ניירת ופרנסה לאינספור יועצים משפטיים ועסקיים בתוך ומחוץ לברזיל. יחד עם זאת, מדגיש ניר, כי יש שינוי מורגש לטובה בפתיחת החסמים האלה והתייעלות של הברזילאים. "הם רחוקים מהאידיאל אבל יש שיפור", הוא אומר. "השיפור מורגש בעיקר בכל הנוגע לשחיתות. במשך שנים התדמית של ברזיל הייתה שכדי לעשות בה עסקים חייבים לשחד את כל ה"שרשרת האנושית" בדרך. היום אפשר למצוא שותף מקומי חזק והוגן, שמכיר את התהליכים המקומיים ולעקוף את השחיתות".

לדברי ניר, כאן בין היתר יכול להיכנס לפעולה הנספח המסחרי ולסייע ליצואנים. כשהוא מתבסס על מחקרי שוק והיכרות אישית עם התרבות והשוק המקומיים יכול הנספח ובמקרה זה ניר, לעזור ליצואנים למצוא את השותפים המקומיים הנכונים. הוא ייצור איתו קשר ראשוני, יוודא שיש עניין בסיסי בעסקה ובמקרה הצורך, ילווה את היצואן בשלב הבחינה הראשונית של כדאיותה. "בנוסף אנחנו מבצעים מעקב", אומר ניר. "אם לא מתקבלות תשובות תוך זמן סביר או שמתעוררים קשיים בדרך ננסה לקדם את הנושא בדרכים נוספות. אם היצואן יחליט לבוא לביקור ולהיפגש עם שותפים פוטנציאלים נעזור לבנות את לו"ז הביקור ואף נסייע בתרגום".

עניין השפה מסתבר, מהווה חסם נוסף בברזיל. שפתה הרשמית של המדינה, פורטוגזית, היא גם השפה השלטת בעסקים. "אי אפשר לצפות מכל אחד לדעת פורטוגזית אבל כדאי להכין חומרי שיווק בפורטוגזית ושאיש המכירות ידע לפחות ספרדית. אנחנו יודעים להמליץ על מתורגמנים ובשלב הראשוני מוכנים לעזור בתרגום מיילים ובפגישות ראשונות".

הבדל מרכזי נוסף שהישראלים צריכים לתת עליו את הדעת הוא תרבות העסקים השונה של הברזילאים. "הם עובדים בקצב אחר", אומר ניר. "הם לא סוגרים עסקה מהיום למחר ולא אוהבים שמלחיצים אותם. כישראלי צריך לבוא עם סבלנות ואורך רוח ולדעת שבסוף תקבל דיווידנדים".

רועי רוזנבלט ניר לשעבר מנהל תחום הסכמים בילטראליים

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה ללשעבר מנהל תחום הסכמים בילטראליים, רועי רוזנבלט ניר