כיצד שורדת קניה את תהפוכות הקורונה

פעמים רבות אני שואל את עצמי כיצד מדינה עם כלכלה מתפתחת ויחסית לא מפותחת שורדת ללא משברים גדולים תקופה כה ארוכה של קשיים אשר נגרמים ממשבר הקורונה.

תחילה נבחן מה המאפיינים של כלכלת קניה. כלכלת קניה היא יחסית בסיסית של סקטור חקלאי גדול ומשמעותי, סקטור תעשייתי קטן ולא מפותח ומאזן סחר שלילי לאורך שנים.

נתחיל עם תחום החקלאות. התחום כה משמעותי בכלכלת קניה שהערכות מדברות על בין 40-45 אחוז מתושבי קניה מתפרנסים מחקלאות בצורה זו או אחרת. ואכן מי ביוצא מהערים הגדולות רואה רק חקלאות או תעשיה זעירה ובסיסית. בתוך הסקטור החקלאי, ישנה גם חלוקה ברורה של רוב משמעותי של חקלאים קטנים אשר מגדלים לשוק המקומי ומספר קטן של חברות חקלאיות גדולות ומפותחות המוכרים לשווקים חיצוניים (יצואנים) בעיקר לאירופה ולמזרח תיכון. הרכב מוצרי הייצוא החקלאי הוא בעיקר פרחים ופירות (אננס, אבוקדו) לאירופה ומדינות המפרץ, תה לאירופה, אירן, פקיסטאן ותורכיה וקפה בשוק הסחורות העולמי.

מבחינת השפעת המגיפה על תחום החקלאות, ובכן הפגיעה לא הייתה קשה. אמנם בחודשים הראשונים נעצרה כמעט לחלוטין תנועת הסחורות אולם משהבנו שהמגיפה איתנו לזמן ארוך התחום הראשון שנפתח לסחר גלובלי היה מוצרי מזון חקלאיים. אנשים צריכים לאכול ומוצרים חקלאיים לא תלויים בשבבים או בחומרי גלם שנתקען במדינות המוצא. גם הדרישה לפרחים התחדשה ואף עלתה על ציפיות הייצוא. ייצוא הקפה, שהוא מוצר עם דרישה גלובלית קשיחה לא נפגע וייצוא התה (התה הקנייתי הוא ברמה בסיסית ומתחרה בתה הזול, לא במוצר הפרמיום) חזר לרמתו די מהר.

מאפיין נוסף הוא תשלומים של קנייתים העובדים בחו"ל ושולחים כסף לקניה. מדובר על מאות מיליוני דולר כל שנה. פרנסת עובדים אילו נפגעה אמנם בחודשים הראשונים לאחר שהכלכלות במדינות השונות חוו סטגנציה אולם, יש לזכור שרבים מהעובדים עובדים התחומים החיוניים למדינות כגון ניקיון, גינון, מזון שחיוניים לחיים היומיומיים כך שרוב הקנייתים חזרו לשלוח כסף למשפחותיהם בקניה.

קניה מסתמכת רבות על הלוואות מגורמים כמו הבנק העולמי ומוסדות מימון אירופאים אשר העניקו הלוואות ותמיכה פיננסית נוספת כגון פריסת חובות נוחה. דבר שהביא חמצן פיננסי לקניה. הכסף הרב מההלוואות הוזרם לשווקים בצורת מיקרו הלוואות.

תחום המימון החוץ בנקאי הוא אדיר. מעל 22,000 חברות פיננסיות (נקראות Saccos) אשר משמשות לחיסכון ואשראי מספקות לחבריהם הלוואות. כמו כן ישנם אלפי מלווים חוץ בנקאיים שאר ילוו כל עוד הלווה מוכן לשלם בין 20 ל 40 אחוז בחודש על ההלוואה..

מאפיין נוסף, עובדי יום. בין 40 ל 45 אחוז מהמועסקים הם עובדי יום אשר מקבלים שכר כל יום או שבוע ומועסקים ללא קביעות וללא הטבות כגון ביטוח רפואי או ביטוח לאומי. הם הראשונים שנפגעו. אולם, הם שורדים על עזרה משפחתית ומיחזור הלוואות (ראו פסקה קודמת). הממשל המרכזי סייע במטן הלוואות ע"י איסור העברת שמות המלווים בין נותני ההלוואה דבר שאפשר לאדם לקחת מספר הלוואות במקביל. סיוע נוסף היה בביטול תקרת הריבית של הבנקים דבר שאפשר לבנקים להעלות את הריבית וכך המריץ אותם לתת הלוואות רבות יותר בריביות גבוהות יותר.

לסיכום, היות כלכלת קניה מבוססת על חקלאות אשר לא נפגעה באופן יחסי, סקטור ייצור בסיסי אשר לא נסמך על חומרי גלם רבים שנתקעו במדינות הייצור והיכולת להתקיים ממעט בעזרת הלוואות זעירות וקצרות טווח וסיוע משפחתי וארגוני סיוע בינלאומיים (NGOs) רבים הפעילים בקניה סייעו בכך שאנשים צולחים את השנים הקשות ולא רואים חוסר שקט חברתי כגון הפגנות, עלייה חדה בפשיעה או עלייה חדה במחוסרי בית ברחובות. קשה לדעת מה ילד יום אולם נראה שקניה מצליחה לשרוד ואף למצוא את הדרכים להצליח למרות כל הקשיים.

צור קשר עם:

ארנון ארבל

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל