מסעות הקורונה באפריקה- האם האפריקאים ייצאו בזול מהפנדמיה העולמית?

קצת מוקדם מכדי להכריז על ניצחון, אך מבט זהיר על מצב הקורונה באפריקה בהחלט מעורר מקום לאופטימיות. מאז שחולה הקורונה הראשון אובחן באמצע פברואר, ועד היום אובחנו בכל היבשת 47,118 חולי קורונה ודווחו 1,843 מקרי מוות מהנגיף, זאת לעומת 3.6 מיליון חולים בעולם ומעל 250,000 מקרי מוות[1]. במילים אחרות היבשת שהיא ביתם של כ17% מאוכלוסיית העולם מדווחת על 1.1% ממקרי התחלואה ופחות מאחוז ממקרי המוות כתוצאה מהנגיף. כמובן שישנה מגבלת מדידה קשה ורוב המדינות האפריקאיות אינן מבצעות בדיקות לאיתור חולים בהיקפים דומים למדינות מפותחות, בנוסף הנגיף הגיע לאפריקה יחסית מאוחר ובהחלט ייתכן שהגרוע מכל עוד לפניהם. אך ככל שעובר הזמן ואין דיווחים על עליה משמעותית במקרי המוות או עומס על שירותי הבריאות, יחד עם שיעורי ההחלמה הגבוהים של החולים האפריקאים, ודיווח על אחוזים גבוהים ביחס לעולם של חולים נעדרי סימפטומים עולה התקווה שאולי הפעם האפריקאים יצאו בזול.

כמו הרבה דברים לגבי הנגיף המסתורי שמשגע את העולם, אף אחד עוד לא ממש בטוח מה התשובה אך יש כמה תיאוריות והסברים אפשריים שעשויים ללמד אותנו עוד כמה דברים שלא ידענו על הקורונה.

"הקורונה היא נגיף קר וזקן, ואפריקה צעירה וחמה"

ההסבר הראשון שעולה נוגע לאקלים והנתונים הדמוגרפיים באפריקה. ישנה השערה שבדומה לוירוס השפעת הקורונה פורחת במזג אויר קר ורטוב, ולכן פחות מסתדרת באקלים האפריקאי. לתיאוריה הזו יש ביסוס מסוים כאשר מסתכלים על מפת ההתפשטות העולמית של הנגיף אולם לא ברור אם זה אכן המצב ויש גם מחקרים שסותרים את התיאוריה הזו. הסבר הגיוני נוסף הוא ההרכב הדמוגרפי הצעיר של היבשת. COVID19 ידוע כמסוכן במיוחד לאנשים מעל גיל 60. באפריקה הגיל החציוני הוא 19.5 ו60% מהאוכלוסייה היא מתחת לגיל 25, שלא לדבר על תוחלת החיים הנמוכה המביאה לכך שרק 5% מהאוכלוסייה היא מעל גיל 65 (לעומת23.1% באיטליה לדוגמא). לא רק זאת, אלא שגם המבוגרים שקיימים אינם גרים בדרך כלל בבתי אבות או ריכוזי מגורים "לגיל הזהב" אלא מפוזרים הרבה יותר בקהילה מה שגם מונע הדבקות מאסיביות כמו שרואים באירופה ומקומות אחרים. עם זאת מומחים מזכירים שלמרות גילה הצעיר של האוכלוסייה יש בה שכיחות גבוהה יותר של אוכלוסיות בסיכון קורונה כגון חולי HIV, אנשים הנמצאים בתת תזונה ועוד.

הסברים קצת יותר יצירתיים אך גם מעניינים מדברים על כך שאפריקאים נוסעים הרבה פחות מעמיתיהם בשאר העולם מה שעשוי להיות גורם מעכב להתפשטות הנגיף. הם גם חיים באופן כללי בקהילות קטנות ובצפיפות הרבה יותר נמוכה (חוץ מכמובן הערים הגדולות יותר כגון לגוס או אבוג'ה שמככבות ברשימת הערים הצפופות בעולם). הסבר מעניין נוסף נוגע לניסיון האפריקאי עם מגפות קשות כגון האבולה שתקפה את מערב אפריקה לפני פחות מעשור. הניסיון הזה אולי איפשר לממשלה לאזרחים ליישם במהירות וביעילות רבה יותר התנהגות מניעתית נחוצה. ישנם השערות שCOVID19 צבר מספר מוטציות ושבעצם אנחנו רואים תתי זנים שונים מתפרצים במדינות שונות וייתכן שתת זן של אפריקה הוא אלים פחות. תיאוריה אחרונה ומעניינת במיוחד שאזכיר היא הקשר המסתורי בין מלריה לCOVID19. זה עוד לא הוכח מדעית מעבר לכל ספק, אך ישנן עדויות מצטברות שתרופות נגד מלריה כגון chloroquine מראות אפקטיביות מסוימת בטיפול בקורונה. במדינות רבות באפריקה מלריה היא עדיין אחת המחלות הנפוצות ביותר ואזרחים רבים טופלו או מטופלים בתרופות נגד מלריה בשלב זה או אחר של חייהם. עוד מוקדם להבין אם ולמה אך ייתכן שחולי מלריה לשעבר מפתחים עמידות כלשהי לנגיף?

כאמור עוד מוקדם מידי מכדי להבין את התמונה המלאה, ומההשפעות הכלכליות של הקורונה יהיה הרבה יותר קשה ליבשת להתחמק (ועל זה ביתר הרחבה בפוסט הבא..) אבל אנחנו כן יודעים שאופטימיות חשובה לבריאות. ויותר מכך שלמי שמעוניין לפעול ולעשות עסקים באפריקה קורטוב אופטימיות (והרבה נחישות) הם פשוט הכרחיים להצלחה. אז מקווה שסיפקתי לכם מנה קטנה של אופטימיות להיום.

רק בריאות,

*הרבה מהנתונים והתאוריות אותם ציטטתי הגיעו מהמאמר המעניין הזה, אז אם אתם רוצים לקרוא עוד ולהרחיב בנושא זה יהיה מקום טוב להתחיל בו*


[1]מבוססים כמו רוב הנתונים בפוסט על המאמר https://www.theafricareport.com/27470/coronavirus-unpacking-the-theories-behind-africas-low-infection-rate/ נתוני 5.5.2020

צור קשר עם:

אילת קארפ

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל