סטטוס קורונה – קניה

כמדינות רבות ביבשת שנפגעו מהמשבר, גם קניה פועלת במספר מישורים על מנת לרכך את הפגיעה הדרמטית בכלכלתה. הפעילות מתמקדת בשני מישורים עיקריים: הסטת (וגיוס תרומות) מימון לסיוע לסקטורים שנפגעו ובחינת החובות החיצוניים של המדינה.

קניה הקימה קרן חרום להילחם ב- Covid-19  אשר בין היתר גם פועלת לקבלת הקלות בתשלום חובות מהנושים הבינלאומיים השונים. המומחים אומרים כי דחיית החזר ההלוואות תסייע לחידוש הצמיחה הכלכלית לאחר סיום המגפה.

"הכלכלות הגדולות בעולם מנהלות אתנו דיונים בנושא השעיית חובות", הודיע ​​לאחרונה נשיא המדינה אוהורו קנייטה ההערכה הי שהקלות בהחזר ההלוואות יכול להביא לחסכון של 700 מיליון דולר בטווח הבינוני, חסכון שיופנה לחיזוק מערכת הבריאות ותמיכה בסקטורים שנפגעו.

יחד עם זאת, לפני מספר ימים הסכימו מדינות ה- G-20 להשעות את תשלומי החוב עד סוף השנה עבור 76 מדינות בעלות הכנסה נמוכה אולם קניה (כמו גם דרא"פ ואנגולה), לא זכתה להיכלל בהקלה לאור כך שהיא לווה מהבנק לפיתוח של הבנק העולמי, אשר מלווה למדינות הכנסה בינונית.

בעיה נוספת היא שאחת המלוות העיקריות היא סין ועדיין לא ברור אם זו תסכים לפריסת חוב. בכל מקרה, כך הן ההערכות, שכל הטבה סינית תלווה בדרישות כואבות מאוד לקניה.

"סין נמצאת במושב הנהג", אמר סקוט מוריס, עמית בכיר במרכז להתפתחות גלובלית (CGD), ארגון ייעוץ ומדיניות בוושינגטון. "אבל זה ידרוש כאבים אמתיים לבעלי החוב, ואני לא בטוח שהם השלימו עם זה."

מספר דיווחים טוענים כי בייג'ינג עשויה לתמוך בהקפאה זמנית בתשלומי החוב של מדינות אפריקה כחלק מהסכם של ה- G20, אך גם להשתמש בצעד כמנוף פוליטי. ניסיון העבר תומך בהשערות אילו.

במקביל, האסון הכלכלי אילץ את קניה לזנוח את התכנית הכלכלית שהגה והוביל הנשיא קנייטה אשר ידועה כתכנית ארבע הגדולים (Big Four Agenda) ומחייבת פיתוח (והקצעת משאבים גדולים) לארבעה תחומים; בטחון תזונתי (food security), דיור בר השגה (Affordable Housing), תיעוש (Industrialization) וכיסוי בריאות לכל (Universal Health Coverage).

ההתפרצות אילצה את הנשיא להעביר את הקצאות התקציביות שנצבעו לפיתוח התחומים הנ"ל לשירותי חירום.

כך שהפסקת תהליך הבריאותי האוניברסלי, הקרן הלאומית לפיתוח דיור ופרויקט הרכבת הופסקו ללא הגבלת זמן.

מיזמים חשובים נוספים כגון המיזם לאבטחת ומיטוב אספקת החשמל באמצעות קווי הולכה ותחנות מתח גבוה, פרויקטי תקשורת ואספקת מים נעצרו. תכנית הפיתוח של נמל מומבסה תקוצץ בכ 24 מ' דולר. תכנית איכותית נוספת שקוצצה היא התכנית לניהול ערכת הבריאות health management information system (HMIS) שבמקור הוקצו לה 26 מ' דולר.

על מנת לנהל את המשבר, הקים הנשיא שתי וועדות שתפקידם לנהל את המשבר. בראש הוועדה העיקרית בעלת השם הארוך "הוועדה הלאומית לתאום התגובה למגפת הקורונה (the National Co-ordination Committee on the Response to the Coronavirus Pandemic (NCCRCP)) תונהג ע"י השר החזק בממשלה, שר הפנים מטיאנגי Fred Matiang’i.

על הוועדה לספק תכנית על להתמודדות במגיפה, לתאם את פעילויות הממשלה בנושא, להציע פתרונות חוקתיים, מימון, פתרונות טכניים ולוגיסטיים ועוד ועוד. בקיצור, לעשות ראש ממשלה לא רשמי.

לוועדה השנייה, National Emergency Response Committee on Coronavirus, הוסיף הנשיא מספר שרים ומנכ"לי משרדים. בנוסף לשתי וועדות ענק אילו יש מספר קבוצות עבודה (בקניה הבירוקרטיה מנצחת…);

National Economic and Business Response Working Group

Security Preparedness and Response Working Group

County Government Co-ordination and Food Supply Working Group

בעת כתיבת הפוסט, מצב המגיפה עדיין סביר עם כשלוש מאות מאובחנים בלבד, אין מחסור במזון ואין התפרצויות אלימות. נקווה שכך ימשך המצב ונמתין לראות כיצד תצא קניה מהמשבר הכלכלי הגלובלי.

צור קשר עם:

ארנון ארבל

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל