הסכם סחר חופשי ליבשת אפריקה- בין חזון למציאות

ביולי האחרון הכריז איחוד המדינות האפריקאיות (AU) על פתיחת המזכירות הרשמית לקידום וניהול הסכם סחר חופשי בתוך יבשת אפריקה כאן בגאנה.

ההחזון מאחורי ההסכם העונה לשם THE AFRICAN CONTINENTAL FREE TRADE AREA או בורסיה המקוצרת והקליטה afCFTA הוא להפוך את יבשת אפריקה לאיזור סחר אחד ללא מכסים או מגבלות על העברת סחורות בכל 55 המדינות ביבשת בדומה לאופן בו מתנהל המסחר במדינות האיחוד האירופאי. באם יתממש ההסכם הוא צפוי לחול על אוכלוסיה של 1.2 מילארד איש וGDP כולל של מעלה 3 טריליון דולר, מה שיהפוך אותו לאיזור הסחר החופשי כמעט הגדול בעולם, שני רק לWTO. לפרטים נוספים על ההסכם ראה (afCFTA)

היתרונות ברמת היבשת הם ברורים, הגברת הסחר הפנימי עשויה להיטיב עם העסקים האפריקאיים המקומיים וליצור שוק פנימי למוצרים המיוצרים באפריקה כך שעלות המוצרים תרד ושיעור התעסוקה יעלה (צפויה על פי ההערכות הרשמיות שפורסמו להביא לעליה של 50% בסחר הסחורות הפנימי ביבשת). ההסכם אף צפוי לסייע למדינות האפריקאיות ליצור חזית כלכלית אל מול העולם ובכך לביא למשיכת השקעות ליבשת ולהביא לאינטגרציה טובה יותר של כלכלית אפריקה בשוק העולמי.

54 מדינות (כולם מלבד אריתראה) כבר חתמו על ההסכם ו27 מדינות כבר אישררו אותו, וכעת עם ההודעה על פתיחת המזכירות  בגאנה נראה שהעניינים הולכים ומתחממים..

ובכן, אולי.

ללא ספק מדובר בפרוייקט שאפתני ומסובך מאוד מבחינה פוליטית שכן מדינות אפריקה נבדלות אחת מהשני מאוד בגודל, באיכות הכלכלה המקומית ומתמודדות עם אתגרים שונים. כך שהערך של ההסכם למדינות השונות כמו גם המחיר שכל אחת המהמדינות תצטרך להקריב עבור כינון ההסכם שונה לחלוטין והופך את העניינים למסובכים מאוד. מעבר לשאלות הפוליטיות הלא פשוטות ששמות את היתכנות ההסכם בסימן שאלה ישנה גם שאלת המימוש בפועל והתגברות על מכשוליים לוגיסטיים ומבניים שונים שבאפריקה אינה טריוואלית כלל.

בינתיים מבט חטוף על מצבה של האחות הקטנה של הסכם ה AfCFTA, הסכם הETLS – ECOWAS Trade Liberalization Scheme   המאפשר מעבר חופשי של סחורות במדינות מערב אפריקה אינו מעודד בלשון המעטה.

ההסכם שאושרר ב1979 הפך לפעיל רק ב2015 וגם זה רק בחלק מהמדינות שתעריפי המכס האחידים והקימו את המנגנון המאפשר תיאום מכסי בין המדינות. גאנה היתה בין המדינות הראשונות להשלים את התהליך, וכיום מעבר סחורות בין גאנה לשכנותיה הימיות הינו במידה רבה חופשי. אולם כאן נכנסת המציאות למשחק, שכן התשתיות הרעועות יחד עם השחיתות המטילה עלויות נוספות ההופכות את מעבר הסחרות הרציף בין המדינות דרך היבשה למאתגר ועדיין די יקר.

ובכן מבט אופטימי על המצב יתייחס לאתגרי כאל כאבי גדילה, אם לקח מעל 30 שנה להחיל את ההסכם בפועל קצת מוקדם מידי לשפוט את יעילותו, בכל זאת African Time.

אולם, החודש האחרון סיפק לנו פחות סיבות לאופטימיות עם הכרזתו של נשיא ניגריה על סגירת הגבול היבשתי בין בנין לניגריה למעבר סחורות בשל הברחות נפט (מניגריה לבנין) ואורז (מבנין לניגריה) וכן בשל איומי טרור לטענת הצד הניגרי. כמובן שמדובר בהפרה של הסכם הETLS ואף של הסכם ה afCFTA עליו חתומה ניגריה, ובמצב בעייתי מאוד עבור כלכלת בנין הנסמכת במידה רבה על ניגריה. מצב זה מעורר אי שקט רב בשאר מדינות הECOWAS,  וגם בגאנה נשמעים קולות הקוראים לממשלה לבחון שוב את ההסכם ולפעול להגן על האינטרסים הכלכליים של גאנה גם במחיר חריגה מעקרונות ההסכם. ניגריה מצידם טוענים שסגירת הגבול היא זמנית עד שבנין ושאר מדינות האזור יראו מאמצי אכיפה גדולים יותר להתמודדות עם סוגיית ההברחות.

האם מדובר במהמורה בדרך הארוכה לכינון הסכם סחר חופשי באפריקה או בתפנית דרמטית, ימים יגידו.. ואנחנו מבטיחים לדווח (:

 

 

 

 

 

 

 

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה