בחירת בלוג

Newspaper texture on globe isolated on white background
פתיחת פנייה לנספח הכלכלי
הגשת בקשה לתעודת יצואן

לאנשים באפריקה 'שבתחתית הפירמידה' יש ערך עבורכם

פורסם ע"י , נספח כלכלי- יוהנסבורג, דרום אפריקה , בתאריך 20 באפריל 2016

(נכתב בסיוע יניב גולדברג, צוער בקורס נספחי סחר וכלכלה של משרד הכלכלה והתעשייה)

כאשר דנים בהזדמנויות עסקיות באפריקה חשוב להכיר את מושג המפתח "בסיס הפירמידה" (באנגלית: BOP – Bottom of the Pyramid). המושג מתייחס לפוטנציאל השוק העצום הקיים דווקא במדינות מתפתחות בהן כ-4 מיליארדי בני אדם מתקיימים בסוג כלשהו של עוני (מתחת ל-3 דולר ליום ואפילו מתחת ל-1 דולר ליום), כגון סין, הודו, אינדונזיה, וכן מדינות באפריקה כגון ניגריה, קונגו, טנזניה, ואתיופיה. על פי ההערכות, שכבת אוכלוסייה זו, המייצגת כמחצית מתושבי כדור הארץ, מחזיקה בכוח קניה הנאמד בכ-5 טריליון דולר.

הרעיון הלא שגרתי מאחורי המושג הוא החיבור בין כוחות השוק ושאיפת השאת הרווחים של חברות לבין כוח קנייה עצום של אוכלוסיית עניי העולם, בשווקים אשר צפויים להמשיך ולצמוח משמעותית בעשורים הקרובים מבחינה כלכלית ולגדול בהיקפם. חיבור זה יביא לכך ששני הצדדים יהיו מרוצים – החברות יזכו לרווחים כלכליים משמעותיים וקשר עם הצרכנים שבעתיד ייתכן ויהיו מעמד הביניים, ואילו הפעילות הכלכלית והנגישות למוצרים שהיו עד כה נחלתם של השווקים המערביים והמתקדמים בלבד, תסייע לאותם בני אדם – מעוטי יכולת כלכלית, אך רבים כל כך במספרם – ותשפר את מצבם. חשוב להבין שדווקא הצרכנים שבבסיס הפירמידה משלמים במקרים רבים יותר מבני מעמד הביניים על שירותים בסיסיים. הם אמנם צורכים מהם פחות אבל פר יחידה משלמים יותר. לשם המחשה – רבים מהם קונים מים ממכליות במחיר גבוה מהמחיר של מים זורמים בערים או מבזבזים זמן יקר בשאיבתם והבאתם למקום מגוריהם.

אפריקה היא דוגמא יוצאת מן הכלל ליבשת שבה החיבור בין שווקי 'בסיס הפירמידה' לחברות ישראליות עשוי להניב הזדמנויות עסקיות משמעותיות עבור החברות הישראליות, שלהן מומחיות בדיוק באותן טכנולוגיות הדרושות בשווקים המתפתחים של בסיס הפירמידה – כגון חקלאות, מים, אנרגיה, ציוד רפואי, ופתרונות בתחומי התקשורת, החינוך והבנקאות. הקרבה הפיזית היחסית לאפריקה והגמישות המחשבתית והתפעולית המאפיינת את התעשייה הישראלית, הן סיבות נוספות מדוע לחברות ישראליות עשוי להיות יתרון תחרותי ניכר בכניסה לפעילות מול פלח 'בסיס הפירמידה' באפריקה, שמעטים הם אלו בשלב זה אשר הרהיבו עוז להיכנס אליו.

דוגמא מעניינת ומצליחה בתחום היא שירות הבנקאות הסלולרי M-Pesa הקנייתי שמתמקד בשילוב בין פלח השוק שכולל בין היתר חקלאים עניים, המתגוררים באזורים מרוחקים ואינם מסוגלים להחזיק חשבון בנק של ממש, ובין הרעיון העומד מאחורי אמרתו האלגנטית של ביל גייטס כבר בשנת 1994: ‘Banking is necessary, banks are not’.

Creative Commons rights by www.rosenfeld.com

Creative Commons rights by www.rosenfeld.com

שוק הבנקאות הסלולרי באפריקה בלבד צפוי לגדול עד לשנת 2020 לסך של 1.3 מיליארד דולר (שווי העסקאות הנערכות באמצעות בנקאות סלולרית), ושירותים מסוגו של M-Pesa צפויים לשנות מקצה לקצה את היכולת הכלכלית של אותן אוכלוסיות המשתייכות לבסיס הפירמידה, שעד כה לא היו נגישות לשירותים בנקאיים קלאסיים ('unbanked populations'), הן בשל חוסר היכולת הכלכלית והן בשל מגורים באזורים כפריים מרוחקים. הבנקאות הסלולארית מקנה גישה למנוע צמיחה משמעותי, שיאפשר לאותן אוכלוסיות לקבל הלוואות, להעביר תשלומים, להקים עסקים ולהבטיח לעצמם ודאות כלכלית.

חברה ישראלית שהחליטה לפעול בתחום זה היא חברת Keepod, המציעה החסן זיכרון נייד (דיסק און קי) עם מערכת הפעלה המאפשר למשתמשים להתחבר לכל מחשב, גם מחשב מחודש ללא כונן קשיח, לעבוד, ליצור ולשמור קבצים וכל זאת תמורת 7$. החברה ביצעה כבר פרויקטים בקניה, קמרון, טנזניה, זמביה מלווי ומדינות רבות נוספות.

באפריקה ישנן הזדמנויות רבות שעדיין בלתי מנוצלות בכל התחומים העסקיים המתקשרים לשווקי 'בסיס הפירמידה', ולחברות ישראליות זוהי שעת כושר מתאימה לבחון כיצד הפתרונות שלהן יכולים להביא תועלת לעניי אפריקה והעולם, ולעצמן.

לקריאה נוספת

 

איתי מלכיאור נספח כלכלי- יוהנסבורג, דרום אפריקה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- יוהנסבורג, דרום אפריקה, איתי מלכיאור