שניים סינים עם כינור גדול באו לעשות עסקים בדרום אפריקה

הבטחתי בעבר לכתוב על יחסי הסחר בין אפריקה וסין. סין היא כיום שותפת הסחר הגדולה ביותר של אפריקה, כאשר 20% מהסחר של אפריקה הוא עם סין בהיקף של 220 מיליארד דולר. אז מה בעצם הסיפור של סין עם אפריקה?

ראשית נציין, שסין אינה היחידה שהבינה את הפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון ביבשת. לפני חצי שנה, הזמין הנשיא אובמה את ראשי כל מדינות אפריקה לוועידת פסגה בוושינגטון בשביל, בין היתר, לקדם את הסחר בין היבשות. גם אירופה והודו ובעצם כל מי שרק יכול, לוטש עיניים ליבשת. יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה, גישה למשאבי טבע, בהם אפריקה עשירה. סין עם הצמיחה האדירה חייבת להטיח לעצמה גישה למשאבים הללו. במקרים רבים פרויקטים סינים הוקמו ביבשת בתמורה לסחורות אלו. השנייה, הפוטנציאל הכלכלי הטמון ביבשת. הצמיחה הגבוהה בעולם נרשמת כיום באפריקה. כמובן, שלכלכלות עולם שלישי קל יותר להציג צמיחה, אולם הצמיחה העקבית באפריקה גבוהה יותר מאשר בשווקים מתפתחים רבים. באפריקה יש כיום מעמד ביניים הולך וגדל עם כח קניה. זהו לא הדבר היחידי הגדל ביבשת. בשנת 2050 צפויה אפריקה להיות היבשת עם מספר האנשים בגיל העבודה הגבוה ביותר. וזה לא נגמר כאן. אפריקה יכולה להפוך לאסם התבואה של העולם מכיוון שיש בה את יתרת הקרקעות ברות העיבוד הגבוהה בעולם.

focacפסגת סין – אפריקה

בתחילת דצמבר נערכה ביוהנסבורג פסגה בין הנהגת סין למנהיגי חלק גדול ממדינות אפריקה. מעבר להצהרות הרשמיות, המטרה העיקרית הייתה חתימה על עסקאות. זמביה למשל, שכבר נהנתה מהשקעות סיניות של יותר משלושה מיליארד דולר, תכננה לחתום על עסקאות והלוואות בהיקף של מיליארד דולר בתחומי החקלאות, כבישים, רכבות, אנרגיה והקמת בתי חולים. זימבבווה חתמה על 10 עסקאות, העיקרית בהן מימון של מיליארד דולר לתחנת כח. אולם דרום אפריקה, בעצמה כלכלה מובילה באפריקה, הגדילה לעשות וחתמה על 26 הסכמים, כולל פרויקטים והלוואות בהיקף כולל של כשבעה מיליארד דולר, כחצי מיליארד מתוכם הלוואה לחברת החשמל הדרום אפריקנית שנמצאת בקשיים.

שיטת העבודה הסינית

אז בעוד כולם לוטשים עיניים הסינים עובדים חזק. בין הסיבות להצלחתם היא הגישה הישירה לעסקים. תאגידים סיניים נהנים ממטריית מימון נדיבה מאוד של הבנקים הסינים, שמתנים מימון פרויקטים בביצועם על ידי חברות סיניות.ממשלת סין גם לא מנסה לחנך את ממשלות אפריקה בנושאי זכויות אדם ודמוקרטיה כפי שעושות מדינות המערב שגורמות לאנטגוניזם כנגדן. ישנן גם פרקטיקות עסקיות בהפעלת סוכנים מקומיים שחברות אירופיות, אמריקניות וכמובן ישראליות נמנעות מהן בעוד לסינים אין עם זה ממש בעיה.

אבל, כמובן שיש גם המבקרים את הפלישה הסינית. מעבר לפרקטיקות העסקיות אותן ציינתי, ישנה גם ביקורת בקשר לעובדה שהסינים מבצעים חלק גדול מפרויקטי התשתית באמצעות עבודה סינית ולא משתמשים בכח אדם מקומי או מקדמים העברת ידע. לפי הערכות, כמיליון סינים עברו לאפריקה בחמש עשרה השנים האחרונות.

איך כל זה משפיע עלינו? ראשית, היצואן הישראלי אינו יכול להמשיך להתעלם מהפוטנציאל של היבשת. מעבר לכך, ידועה האמרה If you can’t beat them – join them. גם הסחר של ישראל עם סין הולך וגדל וייתכן ויש פוטנציאל עבור חברות ישראליות להשתלב בפרויקטים באפריקה דווקא דרך סין.

רוצים לשמוע עוד על הזדמנויות במדינות מתפתחות? ועידת סחר החוץ השנייה של ישראל תערך בשבוע הבא ב-13.1 במלון הילטון בתל אביב. נושא זה יהיה אחד הנושאים המרכזיים שם ואני כמובן גם אהיה שם, זמין לפגישות.

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה