פוסט פרידה מגאנה

אני חושבת שסוף סוף אני מתחילה להבין שאני בעצם עוזבת (מחר..) .

קשה לי מאוד להיפרד. להגיד שלום לחוויה המדהימה הזו, שלום לגאנה, התרבות, האוכל והנופים שלה, ושלום לכל האנשים המדהימים באמת – שותפים, קולגות ועכשיו גם חברים שפגשתי במסע הזה, שהפכו אותו לחוויה כל כך מיוחדת.

זה מרגיש כמו לפני נצח כשהגעתי לגאנה בקיץ 2018 עם משימה- לפתוח את הנספחות הכלכלית הראשונה של ישראל במערב אפריקה. כשלי עצמי היה מושג מעורפל בלבד לגבי מה זו נספחות כלכלית.

במבט לאחור, למרות כל האתגרים והקשיים שפתיחת נספחות מציבה תמיד, ובזמן הקורונה עוד יותר. אני גאה מאוד לשתף בקצת מההישגים והמספרים המשקפים את פעילות הנספחות תחת ניהולי בשנים האלו.

  • גייסתי שלושה אנשי צוות מדהימים שהם לב ליבה של הנספחות.
  • הקמנו נוכחות דיגטאלית יפה עם אתר פעיל, דף פייסבוק, ודף לינקדאין פעיל מאוד עם כ1,500 עוקבים.
  • קיימנו למעלה מ-60 פעילויות B2B בהן מעורבות חברות גאנה וישראליות, כולל: 10 משלחות של אנשי עסקים גנאיים לישראל, 6 משלחות של חברות ישראליות לגאנה, ועוד מגוון אירועים עסקיים מסוגים שונים פיזיים, היברידים, וירטואלים, וכל מה שביניהם בפורמטים שונים ומשונים, על מנת למצוא את המודלים המוצלחים ביותר לשוק שלנו.
  • במהלך השנים נתנה הנספחות שירות ליותר מ-200 חברות ישראליות שפנו אלינו דרך מערכת הפניות בבקשה לסיוע בקשרים ומידע כדי להיכנס לשוק הגנאי.
  • קיימנו מאות מפגשי B2B בין חברות ישראליות לגנאיות במגוון סקטורים ופרוייקטים
  • תמכנו בשתי תוכניות פיתוח ישראליות חדשות עם אוריינטציה עסקית ברורה, שהחלו לפעול בשנה האחרונה בגאנה.
  • והכי חשוב, במהלך תקופה זו, רשמנו עשרות סיפורי הצלחה של עסקאות והשקעות מסחריות בין חברות ישראליות וגנאיות שבהן הנספחות הכלכלית הייתה מעורבת ישירות. לסיפורים אלו שווי נקי של כ-470 מיליון שקל (!!) סך של 135 מיליון דולר. וזה כמובן רק אלה שאנחנו יודעים עליהם…
  • ולבסוף, תוך כדי ובמשך השנים הנספחות עברה תהליך התבגרות מסטארטאפ לארגון מתפקד עם נהלים ותהליכים מוסדרים, צוות מלא ומנוסה ומוניטין. ואני עוזבת אותה בידיים טובות ובלב שקט יודעת שהיא תמשיך לעשות עבודה מעולה בכל הכוח ופרי עבודתם יגרום לי נחת וגאווה מרחוק.

אמרה אפריקאית ידועה אומרת: “אם אתה רוצה ללכת מהר לך לבד, אם אתה רוצה להגיע רחוק לך ביחד”. שום דבר מכל זה לא היה יכול לקרות כמובן ללא התמיכה והאמון שקיבלתי בכל עת, מצוות העובדים המקומיים שלי, מהמטה בארץ, ממכון היצוא, מצוות השגרירות בגאנה, ומכל כך הרבה שותפים נוספים ועל כך תודתי.

במבט לאחור על החוויה הגנאית שלי, מה שהכי משמח אותי הוא כמה למדתי וגדלתי כאדם לאורך החוויה הזו מהמפגש עם התרבות והאנשים של גאנה. וחשבתי לסיום לשתף אתכם בחלק מהתובנות:

– להקשיב טוב יותר, לא רק למה שנאמר אלא גם למה שלא נאמר.

– לשאול שאלות פתוחות אם ברצוני לקבל תשובה כנה.

– ישנן דרכים רבות לפתור קונפליקטים, עימות ישיר הוא לא תמיד הדרך היעילה ביותר.

– לדעת לכבד באמת, ולהכיל את המיעוטים החיים בחברה ולהיות מודעת להם ולצרכיהם.

– לאהוב, לכבד ולחגוג את המסורות והשורשים שלי.

– שהחיים קצרים מדי כדי ללבוש רק שחור ולבן (ואפור).

– שתופים יכולים לדבר.

– שלגאנה יש את הג’ולוף הטעים ביותר במערב אפריקה.

-לדעת לפעמים להתאזר בסבלנות, לדברים מסויימים פשוט יש את הקצב שלהם להתגלות.

-לדעת לדחוף כשצריך, ולא לקבל לא כתשובה.

-על החשיבות העצומה של חברות ומשפחה בחיים שלי.

ועוד הרבה הרבה יותר.

תודה לכם שלקחתם חלק במסע זה בדרך זו או אחרת. אנא שימרו על קשר.

 

צור קשר עם:

אילת קארפ

ליצירת קשר לחצו >>

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל