שינויים טכנולוגים בשוק הבנקאות וחברות הFintech הישראליות (*) - בלוג מינהל סחר חוץ


בחר בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
בקשה לתעודת יצואן
Emerging Markets

שינויים טכנולוגים בשוק הבנקאות וחברות הFintech הישראליות (*)

פורסם ע"י , כלכלן מינהל סחר חוץ , בתאריך 16 ביוני 2016

העולם הפיננסי עובר בשנים האחרונות שינויים כתוצאה מהמהפכה הדיגיטלית המאפיינת את התקופה שאנו חיים בה.

מהפכה זו החלה עוד קודם בענפים אחרים אך כעת היא מחלחלת גם אל התחום הפיננסי ואל שירותי הבנקאות

הקמעונאית שהם באופן מסורתי תחומים שמרניים יותר.

אף שטכנולוגיות פיננסיות קיימות כבר זמן רב, יש הבדל חשוב בין חידושים טכנולוגיים שהתרחשו לפני 10-15 שנה לחידושים האחרונים:

לראשונה מפתחות אותם, נוסף לבנקים, גם חברות הזנק עתירות ידע וחדשנות מחוץ לענף הבנקאות (חברות Fintech) ולעתים שני הגורמים אף משתפים פעולה.

התפתחויות אלו טומנות בחובן הזדמנויות ואתגרים רבים, הן לשחקנים הוותיקים והחדשים והן לרגולטורים, היות שעליהם למצוא את האיזון בין התועלת שניתן להפיק מהן לבין הסיכונים הכרוכים בהן.

חברות ה-Fintech חודרות לתחום השירותים הפיננסיים הודות לשורת גורמים, ועם העיקריים שבהם נמנים:

1. אופיין של טכנולוגיות התקשורת – אלה הרחיבו את זמינות השירותים, למשל באמצעות שימוש בטלפונים חכמים, זמינות גלישה בפס רחב וכו'.
2. שינוי בהרגלי הצריכה – הלקוחות כיום מעוניינים לצרוך שירותים פיננסיים בכל זמן ומקום.
3. התמיכה הרבה שממשלות ברחבי העולם מעניקות לפיתוחים טכנולוגיים ולמיזמי טכנולוגיה עילית בכלל, ובתוך כך גם לפיתוחים בתחום השירותים הפיננסיים.

חדירת החברות צברה תאוצה לאחר המשבר הפיננסי העולמי בעקבות כמה תהליכים מרכזיים:
1. הציבור פיתח רגשות שליליים כלפי הבנקים מפני שהוא האמין כי הם תרמו למשבר.
2. היקף ההלוואות הבנקאיות – העסקיות והקמעונאיות – ירד ודחף את הפרטים לתור אחר מקורות אשראי חלופיים.
3. הבנקים והרגולטורים התמקדו בטיפול בנזקי המשבר, ביישום תקנים חדשים ומחמירים ובשינוי המודלים העסקיים של הבנקים, והפגינו מעט נכונות לאמץ טכנולוגיות חדשות.
4. הקשחת הרגולציה הבנקאית לאחר המשבר הרחיבה את הארביטראז' הרגולטורי שחברות ה-Fintech נהנות ממנו לעומת הבנקים "הרגילים", היות שהן אינן כפופות לפיקוח.
5. תנאי השוק הובילו עובדים שפוטרו מענף הבנקאות להשתלב בחברות טכנולוגיה, והידע הבנקאי פגש בידע הטכנולוגי.

חברות ה-Fintech מקדמות את החדשנות הטכנולוגית, תוך התמקדות ביצירת חלופות לשירותי בנקאות קמעונאיים בתחומים שמתאפיינים בחוסר חדשנות ויעילות ואינם מצריכים רישיון בנקאי – כלומר אינם כפופים לאסדרה ולפיקוח של הפיקוח על הבנקים. תחומים אלו כוללים, בין היתר, העברות כספים ותשלומים מקוונים, שירותי מסחר בשוק ההון, השוואת עלויות של שירותים פיננסיים, הלוואות עמית לעמית (lending peer to peer, P2P), מימון המונים (crowdfunding) ועוד.

גם הבנקים מקדמים את החדשנות, מאמצים טכנולוגיות פיננסיות ועוברים תהליכי דיגיטציה, בתגובה לשינויים בהרגלי הצריכה של הלקוחות ולהתגברות האיום התחרותי מצד חברות ה-Fintech .על כן הם מתמקדים בטכנולוגיות שנותנות מענה לשינוי בהעדפות של צרכני הקצה הקמעונאיים ובפיתוח כלים (דוגמת אפליקציות ייחודיות) המספקים ללקוחותיהם שירותים בנקאיים בערוצים זמינים יותר, ערוצים שיחליפו בהדרגה את הסניפים המסורתיים. סביר להניח כי בטווח הבינוני תתבטא הדיגיטציה גם בשינויים מבניים בבנקים לטובת ייעול תהליכים (למשל דרך ניהול מיטבי של המידע ואוטומטיזציה של התהליכים הפנימיים), שיפור הפריון והצפת ערך ללקוח – התפתחות שתשתקף בהתאמה אישית של מוצרים ושירותים, על פי מאפייני הלקוח וצרכיו, ובשיפור משמעותי בנוחות לקבלם.

לצד שני ערוצים אלה קיים ערוץ שלישי לפיתוח ואימוץ טכנולוגיות פיננסיות – שיתופי פעולה בין הבנקים לחברות ה-Fintech .ערוץ זה נוצר משילוב בין יכולתם ורצונם של הבנקים להשקיע ולאמץ טכנולוגיות חדשות לבין הצורך של חברות ה-Fintech בהון ובפלטפורמה להטמעה. הטכנולוגיות הפיננסיות יוצרות הזדמנויות רבות לכלל השחקנים במערכת. העובדה ששחקנים בעלי טכנולוגיות מתקדמות משתלבים בבנקאות הקמעונאית – תחום שבו לבנקים המסחריים יש אחיזה רבה – מהווה הזדמנות לקדם יעדים פיקוחיים לטובת הציבור, המערכת הפיננסית והמשק בכלל, לרבות הגברת התחרות ושיפור היעילות במערכת הבנקאית.

אשר לצרכנים ולפיקוח, השחקנים החדשים מגבירים את האיום התחרותי על הבנקים בתחום השירותים הבנקאיים ומגדילים את היצע המקורות לאשראי חוץ-בנקאי ללקוחות הקמעונאיים ולעסקים הקטנים והבינוניים (בעיקר דרך מיזמי הלוואת עמית לעמית ומימון המונים). העובדה שהפרטים משתמשים באמצעים טכנולוגיים המאפשרים לצרוך שירותים בכל עת ומקום מעצימה עוד את האיום התחרותי, מפני שהיא הופכת את פריסת הסניפים הרחבה של הבנקים – מאפיין שהיווה לאורך השנים יתרון תחרותי משמעותי – לרלוונטי פחות.

באשר לבנקים, זמינותן של טכנולוגיות התקשורת והשינוי בהרגלי הצריכה מגבירים את נגישותם של השירותים הבנקאיים ומאפשרים להם לצמצם את פריסת הסניפים ואת ההישענות על הון אנושי. בכך הם פועלים להפחתת העלות השולית הכרוכה בתהליך הייצור, לשיפור ביעילות התפעולית, להוזלת המחירים לצרכן ולהעצמת התחרות. בעתיד צפויים הפיתוחים הטכנולוגיים לתמוך בשינוי המבנה המוּכּר של הסניפים (הדגש יעבור מאספקת שירותים לייעוץ ולשיווק מוצרים), בשינוי תפקידם המסורתי של הבנקאים (הדגש יעבור מעבודה אדמיניסטרטיבית לשיווק ישיר של מוצרי בנקאות), בכניסה לתחומי פעילות חדשים, ובשינויים מבניים שכוללים הטמעת תשתית טכנולוגית חדשה ואוטומטיזציה של תהליכים פנימיים.

אולם, לצד ההזדמנויות שההתפתחויות הנידונות מציעות הן טומנות בחובן גם לא מעט אתגרים וסיכונים.

ראשית, מאחר שחברותה-Fintech מתמקדות בשירותים ובמוצרים ייחודיים שאינם כפופים לאסדרה ולפיקוח, ומאחר שבניגוד לבנקים אין להן מסורת של ציות לרגולציה, קיים חשש בנוגע ליציבותן ומחויבותן להגנת הצרכן.
שנית, ההתפתחויות משיתות על הבנקים עלויות גבוהות – בין השאר בגין הטמעת הטכנולוגיות, קצב התחלופה הגבוה שלהן, והשינוי בהעדפות הצרכנים. עלויות אלו יוצרות פתח לכניסתן של חברות Fintech לתחומי פעילות נוספים ולשחיקה נוספת ברווחי הבנקים.
שלישית, ריבוי הפעולות והמידע המועברים בערוצי התקשורת הישירים מעצימים את הסיכונים הקיברנטיים שהבנקים והשחקנים החדשים חשופים אליהם. סיכונים אלו כוללים חדירה למערכות המחשב לשם גניבת מידע, שינויו או מחיקתו ואף השתלטות על המערכות באופן שיפגע בלקוחות, במוניטין של הבנק או החברה, ובתגובת שרשרת – במשק כולו.
לבסוף, ההתפתחויות הטכנולוגיות מציבות אתגר לרגולטור: עליו למצוא את האיזון בין הצורך להבין את הטכנולוגיות החדשות ואת הסיכונים הכרוכים בהן לבין הצורך לאפשר לבנקים להתקדם ולאמץ חידושים טכנולוגיים שיאפשרו להם להתייעל ולהתמודד עם השינויים בענף בצורה טובה יותר.

סביר לצפות כי הטכנולוגיות הפיננסיות יוסיפו להתפתח וללווֹת אותנו בעשורים הקרובים, ואף שכיווּן התפתחותן ותצורתן הסופית אינם ברורים עדיין, ברור כי הן מתאפיינות בפוטנציאל צמיחה אדיר, בעיקר בתחום של שירותי בנקאות קמעונאיים; את הבסיס לכך יוצרת שורת תופעות: האוכלוסייה הצעירה בעולם נוטה לצרוך שירותים באמצעים דיגיטליים, מעמד הביניים במדינות המתפתחות גדל בקצב גבוה (ואתו גדלים הצרכים הפיננסיים, גוברת המודעות הפיננסית ומתרחב השימוש במכשירים שמאפשרים גישה דיגיטלית לשירותים בנקאיים), התקשורת האינטרנטית מתאפיינת בזמינות ובנגישות גבוהות, שיעור הבוגרים במקצועות הטכנולוגיים גדל, ובחלק ממדינות העולם קיים מחסור בתשתית בנקאית פיזית.

(*) מתוך הסקירה השנתית של המפקח על הבנקים בבנק ישראל

אהוד גונן כלכלן מינהל סחר חוץ

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לכלכלן מינהל סחר חוץ, אהוד גונן