קניה סקירה כלכלית, חלק ב'

קניה תמונה ראשית

דברים שרציתי לדעת על קניה, ולא היה לי את מי לשאול…

הפוסט נכתב על ידי: צליל אחרק ויניב גולדברג

 למרות שכלכלתה מובילה את מדינות מזרח ומרכז אפריקה, קניה עדיין שואפת לצמוח למלוא הפוטנציאל שלה ולספק רמת חיים נאותה לעשרות מיליוני תושביה. על כן, הכריזה ממשלת קניה בשנת 2008 על תכנית שאפתנית בשם "חזון 2030" – רשות פרוייקטים לאומית – שמטרתה להפוך את קניה למדינה "מתועשת-מודרנית, בעלת הכנסה בינונית (הכנסה לנפש גבוהה מהממוצע העולמי העומד על 10,000$ בשנה), המספקת איכות חיים גבוהה לכל תושביה בסביבה נקייה ובטוחה עד לשנת 2030."

מצ"ב קישור לאתר הפרויקט: http://www.vision2030.go.ke/

התכנית מתעתדת לקדם, באמצעות רפורמות ופיתוח ממשלתי, עשרה סקטורים עיקריים: (1) יציבות מאקרו-כלכלית; (2) המשכיות ורציפות של רפורמות ממשלתיות; (3) יצירת הזדמנויות כלכליות משופרות עבור האוכלוסייה הענייה; (4) תשתיות; (5) אנרגיה; (6) מדע, טכנולוגיה וחדשנות (STI); (7) רפורמות בתחום הבעלות על האדמות; (8) משאבי אנוש; (9) בטחון; (10) מערכת המשפט.

התכנית ניצבת על שלושה עמודי תווך מרכזיים, אשר לכל אחד מהם תחומי משנה המשויכים לו: 1. העמוד הכלכלי הכולל: תיירות, מתן ערך מוסף בחקלאות, שיפור מערך הסחר הסיטונאי והקמעונאי, מערך ייצור עבור השוק הגלובאלי, מיקור חוץ של תהליכים עסקיים- BPO, שירותים פיננסיים;

  1. העמוד החברתי/סוציאלי הכולל: מערכת החינוך, מערכת הבריאות, מים וסניטציה, איכות הסביבה, דיור ותהליכי עיור, מגדר, נוער וקבוצות בסיכון, מיגור העוני;
  2. העמוד הפוליטי/שלטוני הכולל: שלטון החוק, תהליכים אלקטורליים ופוליטיים, הנגשת הדמוקרטיה והשירות הציבורי, שקיפות ואחריותיות (Accountability), בטחון, חתירה לשלום, ניהול הסכסוך.

במסגרת הפרויקטים הרבים הנכללים תחת תכנית זו, המסקרנת והרלוונטית ביותר עבור חברות ישראליות היא אולי הקמתה של עיר העתיד הטכנולוגית קונזה (Konza Techno City). התכנון הסופי להשקעה מוערך כעת ב-14.5$ מיליארד דולר כאשר מתוכם הממשלה הקנייתית התחייבה להשקיע כ-2$ מיליארד מתוכם. העיר, אשר מיועדת להיות "סוואנת הסיליקון" של אפריקה, מוקמת בימים אלו 60 ק"מ דרומית-מזרחית לניירובי הבירה. העיר, המיועדת לאכלוס שלב א' בשנת 2018, נבנית במטרה לשמש כעיר ה-BPO של קניה- כלומר, להציע לעסקים גלובליים שירותי מיקור חוץ של הליכים עסקיים, כגון מרכזי תמיכה בלקוחות למשל. ממשלת קניה צופה כי כבר בשלב הראשון, תייצר העיר הכנסה השווה לכ-2% מתל"ג המדינה הכולל. הפרויקט מוקם בשותפות ממשלתית-פרטית. למידע נוסף ניתן לבקר באתר הרשות לפיתוח העיר בכתובת: http://www.konzacity.go.ke/

הזדמנות בולטת נוספת באפריקה בכלל ובקניה בפרט היא מגזר ה-FinTech (financial technologies). פינטק הוא שם כולל למגוון טכנולוגיות מחשוב ותקשורת הנכנסות כעת לתעשיית הבנקאות והמימון ושעתידות לשנות לחלוטין את האופן שבו אנו צורכים שירותים פיננסיים. לפינטק שימושים רבים וחשובים בתחומי אבטחת המידע ואמינות הטרנסאקציות הבנקאיות, מימון ההמונים וכן בשיפור הנגישות לשירותים בנקאיים מכל מקום ובכל זמן, הפחתת השימוש בנייר, הפחתת עלויות, זיהוי וניטור הונאות בנקאיות ומניעת טעויות, ועוד.

אפריקה היא חלוצה של ממש באחד הענפים של הפינטק, הוא תחום הבנקאות הסלולרית, ובה פי שישה יותר משתמשים בשירותי בנקאות סלולארית מאשר בשאר העולם. העדרן של תשתיות תקשורת ותחבורה מספקות, אילוצים גאוגרפיים ומצב סוציו אקונומי ירוד של מרבית האוכלוסייה – שקרוב ל-60% ממנה עדיין מתגוררים באזורי ספר מרוחקים – הביאו לאימוץ מהיר של טכנולוגיות פשוטות להעברה של כספים ומתן הלוואות באמצעות הרשת הסלולרית (שדווקא היא מפותחת דיה), כתחליף לחשבון בנק המסורתי או לדרכים עקלקלות בהן הועברו כספים עד כה (למשל: העברת כספים בלתי בטוחה בעליל באמצעות אוטובוסים). הפוטנציאל הגלום בתחום הבנקאות הסלולרית מומחש לנוכח הנתונים הבאים: בעוד שאחוז אחד בלבד מאוכלוסיית העולם משתמש בחשבון סלולרי, באפריקה הנתון עומד על 12%, ומתוך אותם שנים עשר אחוזים, 45% עושים שימוש רק בחשבון בנק סלולרי לצרכיהם הפיננסיים. לעומת זאת, בכל אפריקה שמדרום לסהרה, רק 34% מהאוכלוסייה מחזיקה בחשבון בנק מסורתי בכלל.

בקניה התפתח מגזר פינטק מפותח והסביבה העסקית-כלכלית (Ecosystem) מתאימה כעת לכניסתן של חברות זרות בתחום. כך למשל מספר חברות סטארטאפ קנייתיות בתחום המתבלטות בין חברות זרות אחרות בגיוס כספים, עוסקות בין היתר במתן אפשרות לעסקים קטנים לקבל ולעבד תשלומים סלולאריים, מתן מיקרו-הלוואות וכן השימוש במטבעות וירטואליים (ביטקוין לדוגמה).[1] מורגשת נהירה של חברות פינטק לקניה ובפרט בתחום הבנקאות הסלולארית והעברת הכספים. כך למשל, חברת SimbaPay הלונדונית (מייסדים קנייתים) מאפשרת לקנייתים המתגוררים בחו"ל לבצע תשלומי M-Pesa PayBill (השירות של M-Pesa המאפשר לשלם חשבונות) על גבי הפלטפורמה שלה ומחו"ל, ללא תלות בסים של חברת Safaricom או השתייכות לשירות M-Pesa. כמו כן, SimbaPay חברה לבנק הקנייתי Choice Microfinance Bank כדי לאפשר את השירותים הללו ללקוחותיו.

לאור ריבוי החברות ישראליות שבולטות בתחומי הפינטק, אבטחת המידע, התקשורת והסלולר, ניתן להמליץ על תחום הפינטק כתחום רלוונטי ביותר לצורך פיתוח שירותים מישראל לקניה, בדגש על תחום אבטחת הטרנזקציות, הקלת השימוש באפליקציות, התאמת השירותים בין רשתות. קניה היא יעד אטרקטיבי במיוחד בהקשר הזה שבכוחו לשמש פלטפורמה לפריצה לשווקים אפריקאיים נוספים. שירות M-Pesa התפתח בקנייה ונפוץ במיוחד שם. כמו כן, וכפי שמעיד מנכ"ל Safaricom, ניירובי היא אכסניה לריכוזי חברות קנייתיות וזרות בתחום החדשנות והטכנולוגיה.[2] כפי שניתן לראות בתרשים הבא, אחוז השימוש בשירות בקניה הוא הגבוה ביותר מבין מדינות אפריקה, והצלחה של חברה ישראלית בקניה ודאי תקרין ליתר המדינות העושות שימוש בשירות.

 

 

[1] http://kenyanwallstreet.com/two-from-kenya-among-the-worlds-top-10-largest-funded-fintech-companies-outside-us; http://musoni.co.ke/about/

[2] http://www.theworldfolio.com/interviews/innovation-over-regulation-enables-ict-to-thrive/3950/

צור קשר עם:

מטה מינהל סחר חוץ

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל