קניה סקירה כלכלית, חלק א'

קניה תמונה ראשית

 

דברים שרציתי לדעת על קניה, ולא היה לי את מי לשאול

 הפוסט נכתב על ידי:

צליל אחרק ויניב גולדברג

קניה, הגדולה פי 26 בשטחה מישראל, היא רפובליקה נשיאותית הממוקמת במזרח אפריקה, שקיבלה את עצמאותה מהבריטים בשנת 1963 ומונה כיום כ-45 מיליון נפשות (ומעל 50 מיליון עד לשנת 2020). 60% מאוכלוסיית קניה הם בגילאי 0-24 ותוחלת החיים עומדת על כ-63 שנים. התמ"ג (GDP) הקנייתי בשנת 2015 הסתכם בכ-63$ מיליארד (וצפוי לגדול ל-70$ מיליארד בשנת 2016). הצמיחה הריאלית של התמ"ג (GDP Growth) בשנת 2015 הייתה 6.5% וצפויה להיות יציבה סביב ערכים אלה בשנים הקרובות ואף לגדול במעט. התמ"ג לנפש נכון לשנת 2014 עומד על כ-1,338 דולר, אחד הנמוכים בעולם, בדומה למקומה העגום של קניה במדד הפיתוח האנושי לאותה שנה (UNDP) ובמדד GINI של חלוקת ההכנסות בחברה (מקום 147 בעולם).

כ-80% מהאוכלוסיה הם נוצרים וכ-11% הם מוסלמים. בקניה ישנן מגמות עיור חזקות בשנים האחרונות, ואליהן מתלווה מגמת פשיעה הולכת וגוברת, לצד איומי טרור. לצד זה, מעמד הבינים בקניה התחזק משמעותית בשנים האחרונות, כאשר 85% מהאוכלוסייה יודע קרוא וכתוב. שחיתות היא עדיין תופעה נפוצה בממשל ובכלכלה הקנייתית חרף שיפור מסויים במדדי השחיתות הבינ"ל. קניה היא מדינה עניה במשאבי טבע*, ולכן כלכלתה מבוססת בעיקר על מגזר החקלאות (24% מהתמ"ג אך צמיחתו איטית) כגון תה, קפה, קנה סוכר, חיטה, אורז, תירס, ומגזרי השירותים והתיירות. החל משנות ה-90 החל תהליך רפורמה וליברליזציה כלכלתי בקניה, שהפך אותה לכלכלה החזקה ביותר במזרח ומרכז אפריקה מבחינת תמ"ג לנפש (שעדיין נחשב לאחד הנמוכים בעולם). *יש לציין כי בשנים האחרונות התגלו מספר מרבצי נפט משמעותיים בצפון-מערב ומערב המדינה והם מחכים לפיתוחם ומימושם ברווח בשנים הקרובות ובהתאם למחירי הנפט.

קניה חברה ב-WTO (ארגון הסחר העולמי) ובאיגוד המדינות של מזרח אפריקה East African community שהחברות בו נהנות מתנועה חופשית ביניהן של כוח אדם, הון וסחורות. סך הייצוא הסתכם בשנת 2014 בכ-$10 מיליארד ואילו סך הייבוא הסתכם באותה שנה בכ-20$ מיליארד. לקניה מספר שותפות סחר מרכזיות המהוות כ-34% מכלל הייצוא שלה – הולנד (7.5%), בריטניה (5.6%), והשכנות טנזניה (7.4%) ואוגנדה (11.4%). שאר הייצוא מתחלק בין ארה"ב מצד אחד ומדינות כמו איחוד האמירויות, סודן, מצרים, פקיסטן וסומליה, הייבואניות הגדולות לקניה הן הודו וסין, איחוד האמירויות וערב הסעודית (כ-50% ארבעתן), ויתר הייבוא מתחלק בין יפן, בריטניה, גרמניה, אינדונזיה, סינגפור, מצרים, פינלנד וטנזניה. הייצוא הקנייתי מתרכז בעיקר בתה וקפה, גידול צמחים ופרחים, דלקים, בטון ודגים. הייבוא מתרכז בעיקר במוצרים תעשייתיים, מכונות, מכוניות וציוד תחבורה, מוצרי דלק, מתכות ופלסטיקה.

נתונים כלכליים נוספים מלמדים על מגמת שיפור בכלכלת קניה: האינפלציה ירדה משמעותית בשנים האחרונות (לעומת 14% שנתיים בשנת 2011) ועמדה בשנת 2014 על 6.9% וצפויה לרדת לרמה של 5.2% בשנת 2016. השילינג הקנייתי KES התחזק בשנים האחרונות ביחס לדולר ועומד כעת על שער של  USD (1) = 101.18 KES; יתרות המט"ח הן 7.9 טריליון בשנת 2014; החוב הלאומי כאחוז מהתוצר עומד על כ-86% בלבד. האבטלה בקניה גבוהה מאוד ועומדת על כ-40% בקרב האוכולוסיה הכללית, אולם הנתון ביחס לאוכלוסיה הצעירה בגילאים 15-24 טוב יותר ועומד על 17.4%. בקניה חברות קטנות ובינוניות מעסיקות למעלה מ- 80% מכוח העבודה ואחראיות לכ-40% מהתמ"ג.

דירוג האשראי הנוכחי של קניה הוא B+ יציב. השקעה באג"ח קנייתיות מוגדרת על ידי חברות הדירוג באופן דומה-מדינה שמצבה הכלכלי מתנדנד וכמדינה שהשקעה בה נחשבת ספקולטיבית בסיכון גבוה. על פי דו"ח הסביבה העסקית במדינה של הבנק העולמי, קניה משתפרת בעקביות ברפורמות לתמיכה בסביבה העסקית במדינה ועלתה 21 מקומות בדירוג בשנה האחרונה (2015/6) למקום ה-108 מתוך 189 מדינות מדורגות. העלייה המשמעותית ביותר של 90 מקומות היא במדד זמינות האשראי וכיום קניה ממוקמת במקום ה-28 בעולם (!) בזמינות האשראי לעסקים.

מבחינת שיעורי המכסים וחסמי הסחר על סחורות ושירותים, למרות מגמה חיובית של פתיחת השוק המזרח אפריקאי באופן כללי והקנייתי באופן ספציפי לתחרות, על פי הבנק העולמי הכלכלות המקומיות עדיין מערימות קשיים רבים על כניסה לשווקים רבים בתחום התעשייתי מתוך רצון להגן על התעשייה המקומית. הבנק העולמי מדרג את המכסים הקנייתיים בשנים 2011-2015 בציון גבוה יחסית של 8.9 (ישראל לשם השוואה מדורגת בציון 1.0).

מדד התחרותיות של Global Competitiveness Index  – GCI מעניק ציונים טובים יחסית לקניה בתחומי הזכויות המשפטיות, מידת התחרותיות ויכולות המימון באמצעות השוק המקומי, ולעומת זאת ציונים שליליים בתחומי ההשפעה של טרור על העסקים, היחס של התקציב הממשלתי בתמ"ג, בירוקרטיה בפתיחת עסק והיחס של הייצוא בתמ"ג.

למרות כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל עם ייסודה של קניה בשנת 1963, בין השנים 1973-1993, בעקבות מלחמת יום כיפור והחרם הערבי, נותקו הקשרים בין שתי המדינות. כיום, והחל משנת 2013 התחזקו היחסים מאוד ומתקיימים שיתופי פעולה ענפים, לרבות פתיחתה הצפויה של נספחות מסחרית בניירובי בירת קניה במהלך שנת 2016 וביקורו של נשיא קניה בישראל בחודש פברואר השנה. במהלך השנים האחרונות הסחר בין ישראל וקניה צמח בעשרות אחוזים אך ירד בשנתיים האחרונות ועומד נכון לשנת 2014 על סך של 81$ מיליון (62 מיליון דולר ייצוא לקניה וכ-19 מיליון דולר ייבוא ממנה), כש-75% מהיצואנים הישראליים לקניה הם יצואנים קטנים. שעיקרי הסחורות המיוצאות לקניה הן פלסטיקה, מכונות וציוד חשמלי, דשנים וכימיקלים,מטוסים וחלקים בתחום התעופה; בעוד עיקרי הייבוא הם מוצרי דגים, פירות אגוזים, מוצרי קש, קפה ותה.

 

צור קשר עם:

מטה מינהל סחר חוץ

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל