פולין סקירה כלכלית

הפוסט נכתב על ידי: טלי סגל, שרה אן מאדי ודגן אלוני.

פולין זכתה לעצמאותה לאחר מלחמת העולם הראשונה ב-1918. בשנת 1998 החלה בשיחות הנוגעות להצטרפותה לאיחוד האירופי, שנה לאחר מכן מצטרפת פולין לארגון נאט"ו וב-2004 מצטרפת באופן רשמי לאיחוד האירופי. עיר הבירה של פולין היא ורשה, השפה הרשמית פולנית והמטבע המקומי זלוטי.

פולין היא רפובליקה נשיאותית הפועלת מתוקף חוקה. בראש המדינה עומד הנשיא הנבחר בבחירות אישיות לתקופת כהונה של חמש שנים. בפולין קיימים 16 מחוזות שבראשות כל אחד מהם עומד ממשל מקומי.

פולין היא המדינה השישית בגודלה באירופה כשמחצית משטחה ראוי לעיבוד חקלאי וכ-15% מכלל השטח משמש למרעה. הערים המרכזיות בפולין הינן ורשה, עיר הבירה (כ-1.6 מיליון תושבים), לודג' (823 אלף תושבים), קרקוב (745 אלף תושבים), פוזנאן (581 אלף תושבים) וגדאנסק (463 אלף תושבים).

מיקומה של פולין במרכז אירופה בשטח המשתרע על מעל ל-300,000 קמ"ר, אוכלוסייה של כ-39 מיליון תושבים וכן שכנותה עם חברות האיחוד האירופי (גרמניה, צ'כיה סלובקיה וליטא) ואוקראינה, בלרוס ורוסיה מהווים יתרון משמעותי לעסקים ופותח בפניה שוק של כ-250 מיליון צרכנים ברדיוס של כ-1,000 ק"מ.

ברבעון האחרון של 2015, פולין ידעה צמיחה כלכלית של 1.1%, לעומת 0.9% ברבעון הקודם לכן. מנועי הצמיחה העיקרים הינם הצריכה הציבורית והשקעות חיצוניות בעוד הצריכה הפרטית נמצאת בתאוטה משמעותית והביקוש השפיע באופן שלילי.

יעדי היצוא העיקריים של פולין: גרמניה (26%), בריטניה (7%) והרפובליקה הצ'כית (6%). גרמניה מהווה גם מקור עיקרי לייבוא של פולין (28%), רוסיה (11%) והולנד (6%).

אוכלוסייה: אוכלוסיית פולין מונה כ- 39 מיליון נפש כאמור לעיל. 19% מתוכם עד גיל 14, 69% בטווח הגילאים 15 עד 64, 12% מעל גיל 65. רוב מוחלט של הפולנים הם נוצרים קתולים (95%). בפולין יש מספר מועט של קבוצות אוכלוסייה שאינן פולניות (1.3% גרמנים, 0.6% אוקראינים, 0.5% ביילארוסים). כ- 62% מהתושבים מתגוררים בערים כאשר מעט יותר מ- 50% מתוכם מתגוררים בערים בעלות אוכלוסייה מעל 100,000 נפש.

כוח עבודה: כוח העבודה הפולני כולל 21.7 מיליון תושבים (56.5% מהאוכלוסייה), 42.5% מתוכם עובדים בשירותים, 30.4% בתעשייה ו- 27% בחקלאות.

מטבע: המטבע הפולני הוא הזלוטי הנחלק למאה גרושן. הזלוטי צמוד לסל מטבעות ומומר באופן חופשי. בשנתיים האחרונות חל תהליך של התחזקות הזלוטי לעומת הדולר, באופן הפוגע ביצואנים. כיום הזלוטי שווה בערכו לשקל הישראלי ושווה ל-0.263 דולר (דולר = כ-3.8 זלוטי). היורו צפוי להיות מוכרז כמטבע הרשמי של פולין בשנת 2018. יצוין, כי אימוץ היורו כמטבע רשמי נדחה מספר פעמים כבר.

תמ"ג: בשנים האחרונות הגידול בתמ"ג הפולני הינו כ-3.5% בממוצע בשנה. החקלאות תורמת כשלושה אחוז לתמ"ג, התעשייה כ- 24% , הבנייה ב- 7% והשירותים כ- 66%.

תוצר תעשייתי: בפולין קיימת תעשיית פלדה נרחבת התורמת רבות לתוצר התעשייתי. כמו כן פעילות מספנות בגדנסק ובגדיניה. חברות רב לאומיות רבות השקיעו בפולין, העבירו אליה קווי ייצור ובנו בה מפעלים. בהקשר זה יש לציין את ההשקעות של חברות רכב בינלאומיות שבנו מפעלי הרכבה בפולין (למשל פיאט האיטלקית ופולסוואגן הגרמנית).

אינפלציה: החל מתחילת שנות האלפיים האינפלציה נמצאת בתהליך הדרגתי של ירידה. שיעור האינפלציה בשנתיים האחרונות הינו כ- 3%. שיעור האינפלציה הנמוך נובע ממדיניות מוניטרית מרסנת שמנהיג הבנק המרכזי. החל משנת 2014 נמצא המשק בירידה חדה באינפלציה, שצפויה להתייצב כאמור לעיל בחלוף השפעות ירידת מחירי הגז והמזון. הריבית במגמת ירידה בארבע שנים האחרונות. ב-2012 הריבית עמדה על כ-4.5% ועל-2.5% ב-2014 וכיום הריבית עומדת על 1.5%.

אבטלה: שיעור האבטלה בפולין ירד מ – 18% בשנים האחרונות ל –9.8% כיום. הצפי הינו להמשך ירידה באבטלה בפולין אף בשנים הקרובות. האבטלה מרוכזת בייחוד בפרובינציות. בערים הגדולות התעסוקה מלאה ואף חסרים עובדים.

תקציב הממשלה: בשנים האחרונות הגירעון בתקציב הממשלה הפולנית היה כ-4% מהתמ"ג בממוצע. כיום עומד על כ-2.5%-. החוב החיצוני הפולני גדל בקצב מתון בשנים האחרונות אם כי לאחר 2013 ישנה ירידה מסוימת (מ-55.9%) וכעת עומד על רמה של כארבעים אחוזכ-51% מהתמ"ג וצפוי להישאר בטווח זה בשנים הקרובות.

השקעות זרות: השפעת ההון המקומי מועטה לעומת ההשקעות הזרות במשק הפולני. החל מ-2014 ולמשך כשש שנים פולין, מהווה יעד לתמיכה כלכלית מצד האיחוד האירופי והמיקוד הוא על "תשתית לחדשנות". בין 2007-2013 נתמכה פולין במיליארדי אירו אך אלו נותבו לתשתיות פיזיות. בשנה שעברה ההשקעות הזרות במשק הפולני עמדו על 171,674.30 מיליון יורו.

שכר עבודה: בשנים האחרונות שכר העבודה בפולין עלה באופן מתון במונחי מטבע מקומי. השכר הממוצע במשק הפולני בשנת 2015 היה 3,854 זלוטי (897 יורו) והמשיך בעליה עד 4,066 זלוטי (946 יורו) בינואר האחרון. שכר המינימום ממשיך לעלות, כיום עומד על 1,844 זלוטי (431 יורו) לחודש. אולם, בערים הגדולות כמו וורשה, קרקוב וורוצלב, בהן האבטלה מועטה, המשכורות גבוהות בהרבה מהממוצע הארצי ואף משתוות לשכר המשולם במערב אירופה.

הפרטה: המשק הפולני עבר בשנים האחרונות תהליך מואץ של הפרטה ע"י הממשלה. בשנת 2001 חברות בבעלות פרטית תרמו 75% מהתוצר התעשייתי ותרומת הסקטור הפרטי לתוצר צפויה להמשיך ולגדול. הממשלה הנוכחית הכריזה על הפרטה של למעלה מ 700 חברות ממשלתיות.

תחזית: ע"פ נתוני ה-OECD התוצר המקומי הגולמי (GDP) ימשיך לצמוח בשיעור של 3.5% שנתית (3.3% ב-2014), יחד עם הצמיחה בהשקעה ובצריכה הפרטית. ההשקעה הניכרת של האיחוד האירופי בתשתיות בפולין תמשיך להוות בסיס חזק לפריון והצמיחה בתוצר הגולמי. זאת, על אף ההאטה בשנה זו לאור השינויים בתקופות התקציב של האיחוד האירופי. האינפלציה צפויה להתחיל להתייצב הדרגתית לאחר שההשלכות של הנפילה במחירי הגז והמזון תיחלשנה. כתוצאה, צפויה העלאה בשיעורי הריבית ע"י הבנק המרכזי לקראת סוף 2016, לאחר שנרשמו השיעורים הנמוכים ביותר.

יבוא ויצוא בין פולין לישראל:

כפי שיפורט להלן, תמורות כלכליות מבית ואיומים מחוץ, פותחות בפני החברות הישראליות הזדמנות לדריסת רגל בשוק הפולני, תוך הצעת טכנולוגיה חדשנית אשר אינה קיימת כיום בידי הממשלה הפולנית או החברות הפולניות.

בחודש פברואר 2016 הציג שר הפיתוח של פולין תכנית חומש חסרת תקדים, שזכתה לשם: Responsible Development Plan , במהלכה צפויה פולין להשקיע כטריליון זלוטי במטרה לעודד חדשנות וצמיחה בכלכלה הפולנית. פולין צופה כי מרבית הסכום יתקבל מקרנות האיחוד האירופי, המגזר הפיננסי וחברות פולניות. ההשקעות הפולניות מתוכננות, בין היתר, להתמקד בהגנת המולדת וטכנולוגיית סייבר ע"י יצירת תשתית אקדמית באוניברסיטאות, תשתית לפיתוח כלכלי דרך חברות IT פולניות ושת"פ ליצירת חדשנות.

בנוסף לתכנית החומש, מתעתד משרד ההגנה הפולני מתעתד להעמיד תקציב חסר תקדים של 28.1 מיליארד דולר עד לשנת 2022, למטרות רכש של ציוד מתקדם הכולל מל"טים, מערכות נגד טילים וכיו"ב, על מנת להיות ערוכים לאיומים על המולדת. חלק מסכום זה ייועד למטרות הגנה על מתקני התשתיות הקריטיות ועל כך נדון בהרחבה בהמשך.

אירועי הטרור האחרונים אשר פקדו את אירופה, הביאו את ממשלת פולין לידי החלטה להשקיע סכומי כסף נרחבים לצורך שדרוג תשתיות הביטחון במוסדות המהווים מטרה פוטנציאלית למתקפות טרור, לרבות תשתיות קריטיות של המדינה. ממשלת פולין הביעה לא אחת את חששותיה מהאספירציות של שכנתה הרוסית הבאות לידי ביטוי בקונפליקט באוקראינה. בנוסף, זרם הפליטים מהמזה"ת מהווה אתגר משמעותי לרשויות הביטחון הפולניות.

שיקולים אלו הביאו את תחום הגנת המולדת לקדמת הבמה בפולין. לשיקולים אלו ניתן להוסיף את תערוכת MSPO, תערוכת הביטחון (הצבאית) הגדולה במזרח אירופה אשר עתידה להתקיים בפולין בספטמבר 2016 ותערוכת Europoltech אשר תערך באפריל 2017 בה יוצגו מוצרי טכנולוגיה שונים לשימוש משטרתי ולשירות הביטחון הלאומי.

נכון להיום, אנו מזהים פער בין צרכים אלו של ממשלת פולין ובין היעדר החדשנות בהגנת המולדת בכלל והגנה על תשתיות קריטית בפרט (בין היתר – גז, נפט, חברות החשמל, מערכת הרכבות, המים והפיננסים). פער זה, יכול להסגר באמצעות החברות הישראליות המומחיות בתחומן.

תחומים אלה נשלטים ברובם על ידי חברות ממשלתיות או חצי ממשלתיות פולניות. שליטה זו מאפשרת לחברות הישראליות להתמודד כשווה בין שווים במכרזים השונים במסגרת הסכם ה- GPA עליו חתומה פולין (כחלק מהאיחוד האירופי). יחד עם זאת, הסכם המו"פ אשר נחתם בין ישראל ופולין מאפשר לחברות הפולניות לפתח יחד עם חברות ישראליות בעלות ניסיון, מוצרים התואמים לשוק הפולני.

החברות הפולניות מתאפיינות לעיתים קרובות בשנאת סיכון וברצון לאתר שותף בעל מחויבות ארוכת טווח להבדיל משיטת עבודה הכוללת יצרן ומפיץ. תרבות עסקית זו הינה אחת הסיבות להעדר החדשנות במגזר העסקי הפולני ולתכנית החומש לעידוד חדשנות. עם זאת, אנו למדים על רצון גובר מהצד הפולני להרחיב את הקשרים הכלכליים עם ישראל באמצעות הקמת מיזמים משותפים בין חברות ישראליות ופולניות, הקמת מרכזי ייצור ומו"פ בפולין, החלפת טכנולוגיה ועוד.

כפי שתואר בהרחבה לעיל, בכוונת ממשלת פולין להכווין סכומי כסף נרחבים לצורך שדרוג תשתיות הביטחון במוסדות המהווים מטרה פוטנציאלית למתקפות טרור, לרבות תשתיות קריטיות של המדינה. תשתיות אלו, הכוללות אסדות גז ונפט, נמלים, חברת החשמל, חברת הרכבות וכיו"ב, סובלות מהיעדר ציוד וטכנולוגיה נאותה להגנה מקיפה מפני איומים מבחוץ. תחום הגנת המולדת (HLS) בכלל וסקטור ה- Critical Infrastructure בפרט הינם תחומים "חמים" כעת בפולין.

סקטור – סייבר

תחום הסייבר הוא תחום אשר נמצא בהתפתחות מתמדת בשנים האחרונות בעולם והביקוש לטכנולוגיות סייבר לשם הגנה ושמירה על נתונים גובר. ישראל נחשבת לאחת משלוש המדינות המובילות בעולם בתחום הסייבר ההגנתי וכבעלת ניסיון עשיר ופתרונות יצירתיים. על פי דו"ח שחובר על ידי פירמת רו"ח PWC, בשנת 2015 אירעו בפולין 46% התקפות סייבר יותר מבשנת 2014. התקפות סייבר אלו מתבטאות בנזקים פיננסיים גדולים. 4% מהחברות הפולניות הפסידו מעל למיליון זלוטי בשנת 2015 וכ-5% מהם עצרו פעילות למעל לחמישה ימים בעקבות התקפות אלו.

בעקבות הגברות ההתקפות האמורות ניתן לזהות עלייה חדה בהוצאות החברות הפולניות על מערכות הגנה ממוחשבות, כאשר כיום מוציאות החברות כ-10% מתקציב ה-IT שלהן על אבטחת סייבר.

אולם, תקציב זה הינו עדיין מועט ביחס לממוצע העולמי העומד על 19% מתקציב ה-IT. כאמור לעיל, ממשלת פולין מעוניינת לקדם את תחום הסייבר בפולין, תוך יצירת תשתיות אקדמיות ועסקיות במטרה להתחרות בשוק האירופי. שוק הסייבר אינו מפותח כעת בפולין ושילוב עובדה זו עם צרכיהן של החברות הממשלתיות והפרטיות הפולניות פותחת הזדמנות לחברות הישראליות.

ההסכמי הסחר והמו"פ בין המדינות מאפשרים לצד הפולני לפעול תוך סיכון נמוך יחסית לשם התאמת הפתרונות הישראלים לצרכים הפולנים, בין היתר בתחום ההגנה על התשתיות הקריטיות במדינה.

צור קשר עם:

מטה מינהל סחר חוץ

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל