על פיקוח דו שימושי בכלל ויצוא קיברטי בפרט - בלוג מינהל סחר חוץ


בחר בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
בקשה לתעודת יצואן
Emerging Markets

על פיקוח דו שימושי בכלל ויצוא קיברטי בפרט

פורסם ע"י , כלכלן מינהל סחר חוץ , בתאריך 16 באפריל 2015

משרד הכלכלה פועל בהתאם להסכם ואסנאר (The Wassenaar Arrangement), אשר הנו מדיניות פיקוח בינלאומית, הכוללת הסדרים בתחומי הנשק לסוגיו וכן פריטים דו-שימושיים, אותה מקיימות קבוצת המדינות המתועשות ובראשן ארה"ב ומדינות האיחוד האירופאי. מדיניות זו, אליה הצטרפו מדינות נוספות, מיועדת למנוע רכישת נשק קונבנציונאלי ולא קונבנציונאלי וכן טובין וטכנולוגיה דו-שימושיים (מוצרים המיועדים לשימוש אזרחי אך ניתן לעשות בהם שימוש צבאי), על ידי מדינות או ארגוני טרור, המהווים איום על היציבות והשלום העולמי.

מדינת ישראל, למרות שאינה חברה להסדר, מאמצת את הרשימות הדו שימושיות כפי שהן, זאת בשל החשיבות הרבה, שמייחסים בישראל לנושא, מאחר שתעשיית ההייטק הישראלית מפתחת אפליקציות חדשניות, אשר פעמים רבות גם על פיתוחים צבאיים.

רגולציה לפיקוח על היצוא בתחומים אלו קיימת בצווי הפיקוח הישראליים וביניהם צווי הפיקוח הדו-שימושיים בתחום הכימי, ביולוגי גרעיני-2004, בתחום הטובין השירותים והטכנולוגיה הדו-שימושיים-2006 (ואסנאר) וכן בתחום טכנולוגיות הטילים MTCR עפ"י התוספת הרביעית לצו יצוא חופשי. צווים אלה משלימים את פיקוח היצוא בתחום ציוד לחימה וידע ביטחוני המוסדר על ידי "חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007".

בקשות היצואנים לייצוא פריטים דו שימושיים, מוגשות במערכת ממוחשבת ומקוונת למשרד הכלכלה ונבחנות במשותף עם משרד החוץ ומשרד הביטחון.

הפיקוח על יצוא פריטים מרשימת הטובין וטכנולוגיות דו-שימושיים שנקבעה בידי הסדר ואסנאר, נעשה כלהלן:

  • לגבי פריטים המיועדים למשתמש / שימוש סופי, צבאי/ ביטחוני, אחריות הפיקוח מוטלת על משהב"ט.
  • לגבי פריטים המיועדים למשתמש סופי שימוש סופי, אזרחי אחריות הפיקוח מוטלת על משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה מפקח על רישוי "דו שימושי", החל על פריטי ציוד ידע וטכנולוגיה בתחומי המתכות, החומרים המורכבים, עיבוד המוצרים, האלקטרוניקה , המחשוב ועוד. פריטים אלה, הנמצאים בפסגת הידע בתחומם, מפוקחים באמצעות מנגנון פיקוח בין לאומי המנוהל על ידי 41 מדינות מהמפותחות בעולם וביניהן ארה"ב והאיחוד האירופאי.

תחום הסייבר

מתחילת שנת 2014 החל משרד הכלכלה ליישם פיקוח גם בתחומי טכנולוגית הסייבר, זאת בהתאם למשטר ואסנאר  ולנעשה בכל העולם.

בישראל כ–250 חברות בתחום הסייבר, ביניהן חברות ענק, כמו צ'ק פוינט ואלביט ומרכזי פיתוח לתחום הסייבר של חברות רב לאומיות כמו RSA, י.ב.מ, לוקהיד מרטין, מייקרוסופט, GM וקוואלקום. חברה כמו GM אינה מחליטה לפתח בישראל יכולות של Connected Car עם הגנת סייבר סתם כך. הדבר מעיד על יכולות התעשייה הישראלית. בסך הכל ישנן כ-15 מרכזי מו"פ זרים בישראל לתחום. לגבי העובדים בסייבר, ההערכה היא, כי בישראל כ-7,000-8,000 מהנדסים בתחום. כמו כן, נתון בולט הוא, ש- 7% מכלל הגיוסים הפרטיים בעולם לתחום הסייבר ב–2013 היו בחברות ישראליות.

ההשקעות בחברות סייבר ישראליות גדלו בין 2010 ל-2013 כמעט פי ארבעה: ב-2010 הושקעו 36 מיליון דולר וב-2013 הסתכמו ההשקעות בתחום ב-141 מיליון דולר. בארבע השנים האחרונות גייסו חברות ישראליות בתחום אבטחת הסייבר סכום מצטבר 
של 388 מיליון דולר. שיעור ההשקעות בתחום מכלל ההשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות צמח מ-2010 ל-2013 מ-2.76% ל-6.3%.

בחמש השנים האחרונות נרכשו חברות ישראליות בתחום אבטחת הסייבר באקזיטים שהסתכמו ב-2.3 מיליארד דולר, כשסך כל היצוא הישראלי בתחום הסייבר הסתכם ב–2.5 מיליארד דולר ב–2013.

 

*נכתב על ידי עמירם הלוי מנהל תחום פיקוח יצוא דו-שימושי במינהל סביבה ופיתוח בר-קיימא במשרד הכלכלה.

אהוד גונן כלכלן מינהל סחר חוץ

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לכלכלן מינהל סחר חוץ, אהוד גונן