נתוני דו”ח סקירת ריכוזיות היצוא הישראלי מינואר 2021 מראים כי: ישראל הגיעה ב-2019 לדירוג הטוב ביותר מזה כעשור בגיוון יצוא הסחורות ומאז 2014 נרשם שיפור של כמעט 50 מקומות בדירוג העולמי
- הדו”ח הוכן על ידי המחלקה הכלכלית במינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה
הנתונים מעידים על ריכוזיות שהולכת ופוחתת ביחס לשאר המדינות לעומת שנים קודמות במגוון הסחורות המרכיבות את היצוא הישראלי, דבר המפזר סיכונים ומאפשר יציבות כלכלית גבוהה יותר.
מדדי הריכוזיות של היצוא הישראלי תואמים את ממוצע מדינות ה OECD במרבית התחומים ובתחום השירותים אף מובילים. היעד שהוצב עבור היצוא הישראלי עדיין כולל פיתוח והרחבה הן בהיקפו והן במגוון החברות, הסחורות והמדינות אליה ישראל מייצאת.
מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן: “משרד הכלכלה והתעשייה ומינהל סחר חוץ בפרט, שם לו למטרה להפחית ריכוזיות ביצוא הישראלי על גווניו, כדי לחזק את יציבות המשק. מינהל סחר חוץ מפעיל כלים רבים במטרה להתמודד עם מטרת הפחתת ריכוזיות היצוא הישראלי. דוח סקירת ריכוזיות היצוא הישראלי שהוכן על ידי מינהל סחר חוץ מציג מחקר על מידת ריכוזיות היצוא הישראלי מבחינת מאפיינים כגון מדינות יעד, סוגי סחורות, סוגי חברות וסוג היצוא.”
לקריאת דו”ח סקירת ריכוזיות היצוא הישראלית
יש ללחוץ כאן
אחד הנתונים החשובים העולים בדוח קשור במדינות היעד והוא כי עשרת יעדי ייצוא הסחורות העיקריים של ישראל מהווים כ-67% מסך היצוא הישראלי, נתון קרוב לממוצע מדינות הOECD . גם בסוגי החברות התמונה חיובית; היצואניות המייצאות סחורות ל-20 מדינות או יותר מהוות כ-61% מיצוא הסחורות הישראלי לשנת 2019, כאשר גם נתון זה דומה לממוצע מדינות ה OECD. נתון מעודד נוסף הוא נתח היקף היצוא של חברות המייצאות למדינה אחת בלבד עומד על כ-1.6% בלבד, נתון נמוך בהרבה, ומכאן ריכוזי הרבה פחות, מממוצע המדינות ה OECD שעומד על כ-4.3%. נתחן של 5 ו-10 היצואניות הגדולות של ישראל עומד על כ-21% וכ-28% בהתאמה, נתונים שהינם קרובים לממוצע מדינות ה OECD. חברות המוגדרות גדולות אשר מעסיקות 250 עובדים או יותר, אחראיות על כ-55% מסך יצוא הסחורות הישראלי. נתח זה גבוה בכ-2% מממוצע מדינות ה OECD. במיקוד על מידת גיוון הסחורות, כאשר ציון 1 מעיד על כלכלה המייצאת סחורה אחת בלבד בעוד 0 מעיד על גיוון מוחלט בסוגי הסחורות אותן מייצאת מדינה, קיבלה ישראל ציון 0.19 לשנת 2019, ציון אשר ממקם אותה במקום ה-51 מתוך 218. זהו הדירוג הטוב ביותר בו הייתה ישראל בעשור האחרון, דבר שמעיד על ריכוזיות שהולכת ופוחתת ביחס לשאר המדינות לעומת שנים קודמות.
שיעורי יצוא הסחורות ויצוא השירותים הישראלי לשנת 2019 הינם דומים, כאשר יצוא הסחורות מהווה כ-52% בעוד יצוא השירותים מהווה כ-48%. מתוך 48% אלו, כ-77% משויכים ליצוא של שירותים עסקיים. נתח זה, העומד על כ-37% מכלל היצוא הישראלי, גבוה משמעותית מממוצע מדינות ה OECD לשנת 2019. למעשה, ישראל היא המדינה בעלת נתח יצוא השירותים העסקיים השלישי בגודלו מבין מדינות הOECD (2019).
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפעיל קשת כלים שמטרתם להגדיל את היצוא ולגוון את היצוא הישראלי:
- מערך הנספחויות הכלכליות – משתנה באופן תדיר בהתאם ליעדי הממשלה בגיוון היצוא הגיאוגרפי ובהתאם למגמות היצוא הישראלי והסחר העולמי. כך, פריסת הנספחויות השתנתה בשנים האחרונות תוך התמקדות גוברת באסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה. נציגויות אלו מסייעות בפעילות קידום יצוא ומשיכת השקעות זרות במגוון סקטורים, שגם הם משתנים על פי יעדי הממשלה ומגמות היצוא הישראלי. כך, ניתן למצוא גידול הולך וגובר בפעילות קידום יצוא בתחומי הסייבר, ציוד רפואי, בריאות דיגיטלית, תוכנה, מובייל ועוד.
- מערך קידום הסכמי סחר – מניח תשתית הסכמית לגיוון היצוא. בשנים האחרונות יש התמקדות גוברת בשווקי מזרח אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית עם שלל הסכמי אזור סחר חופשי שנחתמו או נמצאים בשלבי מו”מ.
- קרנות סיוע לתעשייה והיצואנים – מאפשרות תמיכה פיננסית במאמצי השיווק של חברות קטנות ובינוניות. בנוסף, כחלק מיעדי הממשלה בגיוון היצוא, קרנות הסיוע תומכות בתנאים מועדפים בשווקים שונים דוגמת הודו, סין ויפן במטרה לגוון את היצוא ולעודד חברות לגוון את הפעילות השיווקית שלהן באזורים אלו של העולם.
