סין: סקירה כלכלית

הפוסט נכתב על ידי:  תמיר אדנה, אסתר אליאס וצחי רייך

 

Chinaflag400x300

 

שם מלא:                 הרפובליקה העממית של סין  (PRC – People's Republic of China)

עיר בירה:               בייג'ינג

אוכלוסייה:             1,380,966,806 נפש (2016)

הערים הגדולות:      שנגחאי, בייג'ינג, צ'ונגצ'ינג, שנז'ן וגואנגג'ואו (למעלה מ-8 מיליון נפש)

אזור זמן:                  8+ UTC (חמש שעות קדימה משעון ישראל)

סין היא המדינה הרביעית בעולם מבחינת שיטחה היבשתי (אחרי רוסיה, קנדה וארה"ב) ושטחה הוא 9,596,961 קמ"ר, כאשר 2.8% בלבד הם שטחי מים. סין שוכנת במזרח אסיה לחופו המערבי של האוקיינוס השקט וכמדינה בעלת שטחים עצומים, גובלת במספר רב של מדינות: בצפון- רוסיה ומונגוליה, במזרח- קוריאה הצפונית, הים הצהוב וים סין הדרומי, בדרום- וייטנאם, מיאנמאר, הודו, בוטאן ונפאל ובמערב הודו, פקיסטאן, אפגניסטאן, טג'יקיסטאן, קירגיסטאן וקזחסטאן.

באשר לכלכלה הסינית, כלכלת סין מדורגת במקום ה-2 בעולם (אחרי ארה"ב ולפני יפן) עם תמ"ג של 10.35 טריליון דולר. תוצרתה של סין לפי חלוקה סקטוריאלית, מצביעה אף היא על מדינה מתקדמת, כאשר השירותים (46.6%) והתעשייה (45.3%) הם הסקטורים המובילים והחקלאות מצומצמת ל-10.1% בלבד, נתון גבוה ביחס למדינות מערביות, אבל נמוך ביחס לאזור ובהתחשב באוכלוסייה הרבה המתגוררת בכפר.

התמ"ג לנפש עומד על 12,892$, עם שיעור צמיחה של 6.8% המצביע על היותה של סין מרכז מתפתח (הנתונים נכונים ל- 2015). על כך יש להוסיף את רמת אוריינות: 95.1% מעל גיל 15 יודעי קרוא וכתוב.

בתחום היבוא והיצוא, סין היא היצואנית הגדולה בעולם החל משנת 2010.  מאזן הסחר של סין חיובי, עם היקף יצוא העומד על 1.971 טריליון $ לעומת 1.653 טריליון $ יבוא. מדינות היעד המרכזית בייצוא הן ארה"ב (17.2%), הונג קונג (15.8%), יפן (7.4%) ודרום קוריאה (4.3%). המדינות המרכזיות מהן סין מייבאת הן יפן (9.8%), דרום קוריאה (9.2%), ארה"ב (7.1%), גרמניה (5.1%) ואוסטרליה (4.3%).

עושרה של סין בא לידי ביטוי גם בעתודות מטבע זר וזהב העומדות על: 3.341 טריליון $, מס' 1 בעולם.

החל מסוף שנות ה- 70 סין עברה תהליך של מעבר מכלכלה ריכוזית וסגורה לכלכלה מוכוונת שוק. סין מובילה עולמית בייצור פחם, ברזל, פלדה, אלומיניום, כימיקלים, דשנים, מוצרי צריכה (כולל נעליים, צעצועים ומוצרי אלקטרוניקה), ייצור מזון, תחבורה (כולל מכוניות, מסילות, אוניות, מטוסים), ציוד תקשורת ולוויינים.

בשנים האחרונות הממשל הסיני פועל להטיית הכלכלה הסינית ממודל של   "Made in China" למודל של ."Designed in China" סין ממוקמת שניה בעולם בהשקעה הלאומית במו"פ עם השקעה של 191.9 מיליארד דולר בשנת 2012) ושמה לעצמה יעד להפוך למוקד כוח בתחום המדעי עד לשנת 2050. בשנת 2013 סין נחשבה למדינה השלישית בהשקעות זרות עם סכום כולל של 781 מיליארד דולרים.

שווי הסחר בסחורות של סין ב-2013 הסתכם ב-4.16 טריליון דולר. ייצוא הסחורות הסתכם ב- 2.2 טריליון דולר וייבוא הסחורות הסתכם ב- 1.95 טריליון דולר.

שותפות הסחר המרכזיות של סין הן: האיחוד האירופי עם היקף מסחר של 559 מיליארד $, ארה"ב עם היקף מסחר של 521 מיליארד $, מדינות ASEAN  בהיקף מסחר של 444 מיליארד $ ויפן 313 מיליארד $.

סחר חוץ

לסין הסכמי סחר חופשי עם ה ASEAN- פקיסטן, צ'ילה, ניו- זילנד, סינגפור, פרו, קוסטה ריקה, איסלנד ושוויץ. בנוסף, ישנם 5 הסכמי סחר חופשי בשלבי משא ומתן: הסכם עם מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, אוסטרליה ונורבגיה, ו- 5 הסכמים הנמצאים תחת סקר היתכנות: הסכם עם הודו, הסכם עם קוריאה והסכם משותף לסין, יפן וקוריאה.

מינהל סחר חוץ הציב שישה נספחים כלכליים בסין הפועלים בערים הכלכליות הבאות: שנגחאי, בייג'ינג, הונג קונג, גואנגג'ואו וצ'נגדו כאשר הקטנה שבערים מונה למעלה מ- 8 מיליון תושבים.

הסחר הבילטראלי בין ישראל לסין נע בין 10.61 מיליארד $ ב-2013 לשיא של 11.14 מיליארד $ בשנת 2014, כאשר הסקטורים המובילים ביצוא ישראלי לסין הם רכיבים אלקטרוניים  (40%), מינרלים וכימיקלים (17%), יהלומים ואבנים יקרות  (11%), ציוד רפואי  (7%), ציוד מכני ואלקטרוני (6%) וציוד תקשורת (4%).

הענפים הפוטנציאליים לייצוא הישראלי הם בתחומי הציוד הרפואי, הסביבה (מים ואנרגיה), חקלאות, תקשורת, IT  וניו מדיה.

silkroad

פרויקט One Belt One Road ("דרך המשי החדשה") הוא כינוי לתוכנית אסטרטגית שהגה נשיא  הרפובליקה העממית של סין, Xi Jinping, כחלק מתוכנית החומש של סין באוקטובר 2015, שמטרתה ליצור חיבור גיאוגרפי, הן יבשתי והן ימי, בין סין לבין שאר מדינות העולם. התוכנית כוללת את מדינות אירו-אסיה, דרום ומערב אסיה, אירופה וכן את מדינות יבשת אפריקה.  מטרת התוכנית הינה להקל על העברת הסחורות מסין ליתר מדינות העולם, באמצעות הורדת מחיר השינוע של סחורות והנגשת המסחר בסחורות. הנתיב היבשתי, והנתיב הימי, מהווים מעין "חגורה" לכלכלה הסינית ומכאן משמעות השם. באותו הקשר, הכינוי "דרך המשי החדשה" נועד לעמוד על הסימבוליות בין התוכנית החדשה לבין דרך המשי העתיקה שנסללה בתקופת שושלת האן (בשנת 200 לפני הספירה) וזכתה לכינויה זה במאה ה-19 בשל המסחר במשי שעבר בדרך זו.

 

בתמצית, הרעיון שעומד מאחורי השיבה לדרך המשי הינו כי "קירוב" בין מדינות העולם יקל על העברת סחורות בין היבשות ואף יביא לשיתופי פעולה כלכליים, תרבותיים ורעיוניים בין סין ליתר מדינות העולם. לצד כל זאת, היוזמה הסינית שמה דגש על כך שכל היוזמה סובבת סביב סין, קרי, הדרכים יצאו מסין, המחצבים, הסחורות והטכנולוגיה יעברו בסין, וסין, כפי שצוין לעיל, תשפר את מעמדה בכלכלה הבינ"ל.

תוכניתו של נשיא סין כוללת בעיקרה הקמת מערכת רכבות יבשתית (באורך כולל של כ-80,000 ק"מ) שתצא מסין ונכון להיום עתידה להסתיים ביבשת אירופה, באזור איטליה. בנוסף, במסגרת התוכנית, עתידים להיבנות נמלי-ים שיחברו בין הנתיבים הימיים השונים היוצאים מסין, כך שבסופו של דבר יחברו בין סין לבין מדינות מזרח אפריקה דרך הנתיב הימי במדינות דרום ודרום מזרח אסיה. היוזמה הסינית של חיבור המדינה ליתר רחבי היבשת ועד לאירופה, כוללת את הצעתה של סין לפיה היא תבנה את מסילות הרכבת, על חשבונה ובתמורה תקבל מהמדינות בהן תעבור מחצבים או לחילופין טכנולוגיה, בהם היא מעוניינת.  הצעה זו מעידה על הדרך בה סין מתייחסת לפרויקט כולו: קרי, הזדמנות להקל על כניסתם של טכנולוגיות ומשאבים הנחוצים לסין, לראייתה, כך שיקטינו את התלות של סין בכלכלות החיצוניות לה.

בנוסף לרציונל הכלכלי הממשל מעוניין למנף את הפרויקט כך שישפר את איכות החיים של האזרחים הסינים שחיים מחוץ לערים הגדולות, ובפרט במערב ובדרום סין, על ידי הנגשתן לערים הגדולות באמצעות קווי הרכבת, וכפועל יוצא, הפיכתה של הפריפריה למרכז פעילות מסחרית והשקעות.

עד כה, השקיע הממשל הסיני כ-40 מיליארד דולרים בפרויקט. בנוסף, במסגרת היוזמה, סין, באמצעות בנק AIIB  (The Asian Infrastructure Investment Bank) משקיעה כספים רבים בפרויקטים מחוץ לסין אשר יש בהם כדי להביא להשפעה סינית באותן ארצות ו/או יש בהם כדי לממש את חזונה של סין, קרי, התרחבות ההשפעה הסינית על הכלכלה העולמית. כך בין היתר, חברה סינית בשם CCECC שימשה כחברה הקבלנית בהקמת מנהרות הכרמל (חברה זו מהווה אף חלק מהקבוצה שזכתה בפרויקט הקמת הרכבת הקלה בתל אביב) היא גם הפעילה העיקרית בהקמת פרויקט "דרך המשי החדשה".

היתרונות עבור ישראל:

היתרון הגיאוגרפי – כפי שצוין, אחת המטרות העיקריות של סין הינה התרחבות הייצוא הסיני לשאר מדינות העולם, ובהן מדינות אפריקה ואירופה, כאשר לפי ראש ממשלת סין, בסופו של יום התוכנית תכלול את מעורבותן של 60 ממדינות העולם (קרי, התכנית תשפיע על כ-2/3 מאוכלוסיית העולם). מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל, בדיוק במרכז שבין יבשת אסיה, אירופה ואפריקה, נותן לה יתרון יחסי ומציב אותה במקום מרכזי ביוזמה החדשה, נתון שעל ישראל למנף לשם קידום כלכלתה. כך למשל, ישראל תוכל לנצל את מיקומה הגיאוגרפי, ואת פתיחתה של אסיה בפניה לשם מסחר שקודם לכן היה קשה עד בלתי אפשרי (דברים אלה נכונים הן ביחס לשינוע סחורות כמו תוצרת חקלאית והן ביחס לפתיחות של השוק הסיני כלפי טכנולוגיות מהמערב.

היתרון הטכנולוגי – ישראל מוכרת בעולם כ – start-up nation ולא בכדי, שכן מדובר באחד מענפי הייצוא העיקריים של המדינה. כפי שצוין לעיל, סין זקוקה ואף מביעה את רצונה ברכישת טכנולוגיות חדשות, בין היתר בבניית תשתיות, בהנדסה, בפיתוחים וחידושים חקלאיים, באנרגיה מתחדשת ועוד. אין ספק כי פרויקט עצום ממדים מעין זה מהווה הזדמנות פז עבור חברות ישראליות רבות, בסקטורים רבים ומגוונים. כמו כן, פוטנציאל ההצלחה לחברה שתחדור לשוק הסיני הוא אדיר.

כך למשל, ניתן לראות את ההזדמנות לטכנולוגיה הישראלית ברכישתה של תנובה על ידי חברת ברייט פוד. האינטרס הכלכלי של תנובה בעסקה היה ברור, מנגד, יש להבין כי האינטרס הסיני בעסקה התמקד ברכישת הטכנולוגיה והעברתה לסין לשם יצירת מוצרים לאזרחים הסינים (ומכאן הנכונות הסינית לשלם לתנובה מחיר חסר תקדים).

צור קשר עם:

תמר להב

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל