מסדרת זרקור על נספחות: ראיון עם שי זריבץ' הנספח הכלכלי בסידני, אוסטרליה - בלוג מינהל סחר חוץ


בחר בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
הכירו את הנספחים הכלכליים
בקשה לתעודת יצואן
Emerging Markets

מסדרת זרקור על נספחות: ראיון עם שי זריבץ' הנספח הכלכלי בסידני, אוסטרליה

פורסם ע"י , נספח משרד הכלכלה והתעשייה , בתאריך 12 בדצמבר 2017

sydney-opera-house

אפשר להבין שאתה משלים פערים מהטיול אחרי הצבא, אבל למה דווקא שם?

למה אוסטרליה? תשובה אחת ממש טובה היא פשוט תבוא לבקר כאן בהזדמנות ותבין בעצמך.

אוסטרליה היא מדינה מערבית, מפותחת ומודרנית, עשירה, דוברת אנגלית ששייכת כמובן לכתר ולחבר העמים הבריטי והייתה חלק מבריטניה כדומיניון בריטי משך שנים רבות. אוסטרליה היא מדינה נוחה מאוד לעבודה ולמגורים, היא קולטת מהגרים בעלי כישורים מתאימים ורמת החיים בה ניצבת בשורה הראשונה של המדינות המפותחות ביותר בעולם בכל מדד השוואתי שתבחן.

הערים המרכזיות שלה נראות ובנויות כמו כל עיר מודרנית, מערבית (אמריקאית) מובילה, ועריה הגדולות: סידני שבה אני מתגורר ובה גם ממוקמת הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה והתעשייה, ומלבורן, נבחרות בכל שנה וממוצבות בשורה הראשונה עם הערים הטובות והנוחות למחייה ולמגורים בעולם (Most livable Cities).

החיים כאן נוחים, השירותים שהאזרחים נהנים בהן הם מהשורה הראשונה לרבות ביטחון לאומי ואישי, בשתי הערים הגדולות (ובערים נוספות) מתגוררת קהילה יהודית גדולה יחסית ומבוססת, פעילה וציונית מאוד, שתומכת כמובן בישראל, לקהילה עשרות ומאות מוסדות חינוך, תרבות ודת דבר שמקל כמובן את החיים כאן.

כמו עבור הרבה מאוד ישראלים שחולמים על טיולים וביקורים במקומות מרתקים בעולם, אוסטרליה הייתה גם עבורי יעד שתמיד חלמתי לבקר בו ושהגעתי אליו לראשונה ב 2013 לטיול וחופשה של כשבועיים, מניח שנכון יהיה להגיד שביקרתי, טיילתי ונפגעתי. באותה תקופה עמדתי לקראת סיום השליחות הראשונה שלי בסינגפור, ולאחר 4 שנות עבודה במטה בתפקיד מנהל מחלקה גיאוגראפית (של דסק אירופה) במינהל, התמודדתי וזכיתי בתפקיד באוסטרליה.

המרחק הגיאוגרפי בין המדינות מאוד גדול, טיסה בין תל אביב לסידני אורכת כמעט יומיים, יש בין ישראל ואוסטרליה יחסים ראויים לציון וכמובן שבהמשך למטרת השיחה שלנו, יחסי סחר מעניינים ורלוונטיים ?

בהחלט כן, תרשה לי להרחיב בעניין. יחסי המסחר בין המדינות הם ארוכים וטובים, בכלל ובאופן כללי אוסטרליה הייתה והנה מדינה ידידותית מאוד לישראל וככזו שתומכת בה באופן עקבי הן בזירה המדינית בינלאומית והן בזירות אחרות. דוגמה שאני אוהב לציין ושקיבלה תהודה בשבועות האחרונים במסגרת ציון 100 שנים להצהרת בלפור ו 70 שנה להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות שהתקיימה ב 29 בנובמבר (החלטה 181).

עם תחילת ההצבעה ל 56 מדינות הייתה זכות הצבעה והיא התנהלה בצורה אלפביתית, הראשונה אפגניסטן אמרה 'לא', ארגנטינה אחריה בחרה להימנע, והראשונה לומר 'כן' בעד הקמת מדינה יהודית וקבלת ההחלטה – הייתה אוסטרליה.

חזרה לימינו, אציין שיש דמיון מסוים בצורה שמקבלי החלטות וממשלות באוסטרליה רואות ומבינות את המציאות של ישראל במזרח התיכון שאנחנו חלק ממנו. בשונה מאוד ממדינות רבות באירופה, גם לאוסטרלים בדומה לאמריקאים יש תרבות וגישה שמדגישה את הנבדלות ממדינת האם: בריטניה הגדולה, ואת העצמאות הריבונית והמחשבתית שלה מהעולם הישן של אירופה. כך שיש הערכה וזהות אינטרסים תרבותית, ערכית ומחשבתית עם ישראל כדמוקרטיה מערבית וליברלית עם שורשים והיסטוריה שקושרת אותנו לבריטניה, אע"פ שאנחנו מעולם לא היינו מושבה או תחת הכתר הבריטי.

דוגמאות טובות שאני בוחר לציין הן הבאים: בתקופה שבאיראן כיהן הנשיא אחמדינג'אד, השגריר האיראני היה נקרא למשרד החוץ בקנברה כאן בערך פעם בשבוע לשיחות נזיפה קבועות בהמשך לאינספור התבטאויות אנטישמיות, הכחשת שואה וקריאות לחיסול ישראל שיצאו מאיראן כנגד ישראל, הצהרות שממשלות אוסטרליה לא היו מוכנות להשלים עמן ואמרו לו במפורש שבמשפחת העמים אליבא ד'אוסטרליה לא מדברים ככה גם לא לצורכי פנים.

מנגד, לפני כשבועיים ב 29 בנובמבר קיים הפרלמנט האוסטרלי דיון מיוחד במינו בהמשך ל 100 שנים 'להצהרת בלפור' בהם השתתפו נציגי שגרירות ישראל והצהירו על חשיבותה והכרתה של בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי. זאת בנוסף לעובדה שבפעם הראשונה בחודש פברואר 2017 ביקר רוה"מ ישראל בנימין נתניהו באוסטרליה לראשונה, ובאוקטובר ממש לפני מספר שבועות ביקר רוה"מ אוסטרליה מלקולם טרנבול לראשונה בארץ, שני ביקורים היסטוריים שממלמדים על הקרבה והיחסים המיוחדים שקיימים בין המדינות.

bridge sydney

בנוגע ליחסי הסחר, ישנה מציאות שמתפתחת בשנים האחרונות באוסטרליה שאף על פי שמדובר בתופעה ומציאות אוסטרלית פנימית היא פועלת לטובת ישראל ומייצרת אינספור הזדמנויות עבור התעשייה בישראל באופן שלא יכולנו לצפות לטוב ממנו, תרשה לי להתייחס ולהסביר את האמירה הזו:

קיימת באוסטרליה הבנה שהעולם משתנה לנגד עיניהם ושעל מנת לשמור על המאפיינים של צמיחה והתפתחות כלכלית ותעשייתית ולספק את הרווחה והנוחות הכול כך מוכרים לתושביה ומהגריה, שגם אוסטרליה צריכה להשתנות. להשתנות מאוד. ומהר.

היסטורית, כלכלת אוסטרליה מתאפיינת בתעשיית ענק של חקלאות, כרייה ומכרות, שמנצלות את אוצרות ומשאבי הטבע הבלתי נדלים שבתחומה. האדמה עשירה בשפע בלתי נגמר של מתכות, כימיקלים ומינרלים יחד עם מאגרים עצומים של משאבי אנרגיה בהם נפט וגז טבעי.

ב 25 השנים האחרונות, אלו היו מחוללי הצמיחה וההכנסה של המדינה בעיקר בהמשך להיותה ספקית של חומרי גלם שהיו נדרשים לצמיחה הפנומנלית של סין בשלושת העשורים האחרונים, החל עם תחילת שנות ה – 90 של המאה העשרים. במהלך עשורים אלו, כשהצמיחה של סין נשקה ל 10% על פני דור שלם כמעט, אוסטרליה הייתה ה-ספקית של אוצרות הטבע, המשאבים הטבעיים והאנרגיה שהיו דרושות לסין בהיקפים אדירים, סין הלכה וצמחה – אוסטרליה התפתחה והתעשרה.

מחירי הסחורות והמתכות היו בשיאם, והכלכלה האוסטרלית זכתה בכל הקופה. אולם, מחזורים של מחירי סחורות גבוהים, או אוצרות טבע בלי נגמרים – לא מחזיקים לעד. זו דוגמה שכל כלכלה שצמחה באופן קבוע ע"פ מספר עשורים למדה על בשרה, דוגמאות לא חסרות ויש גם מדינות עשירות שחזרו וקרסו דוגמת ונצואלה ואחרות שמתמודדות עם כלכלה 'חד ממדית' שמבוססת על הכנסות מתעשיית נפט ואוצרות טבע בלבד.

מקבלי ההחלטות באוסטרליה ממש לא רוצים והאמת שדי חוששים להידמות לרוסיה, מקסיקו או ברזיל. הם רואים ומכירים היטב את השיעור הבעייתי שמלמדות אותם ונצואלה או מקסיקו, כלכלות שמתבססות בעיקר על העושר של אוצרות ומשאבי הטבע שלהן. קיימת הבנה שהצמיחה הכלכלית של שלושת העשורים האחרונים לא תמשיך להתקיים באותה מידה גם ב 3 העשורים הבאים, וזוהי תובנה בעלת משמעות היסטורית, פוליטית ואסטרטגית עבור הכלכלה המקומית, קהילת העסקים שלה ועידוד מדיניות הצמיחה העתידיים של אוסטרליה.

hinweisschilder

גם באוסטרליה מבינים, באיחור גדול מאוד לפי מיטב שיפוטם, שהמאה ה 21 היא המאה של החדשות, היזמות של כוח הידע והטכנולוגיה, ושהם חייבים, פשוט אין להם ברירה לפתח בקרבם יזמות וחדשנות טכנולוגית שכל כך חסרים אצלם ושאף פעם לא היו מובילים או נדרשים אצלם, שהם חייבים להפעיל מדיניות ותמיכה ממשלתית שתאפשר לעודד יזמים עם רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות לצמוח, להתפתח ולגדול.

אוסטרליה פועלת בשנים האחרונות לייסד בקרבה תשתית טכנולוגית: אקו-סיסטם אוסטרלי מקומי שבעתיד, על פי שאיפתם, יהפוך גם אותה להיות מרכז של סטארט-אפים ו Hub של יזמות וחדשנות טכנולוגית.

מדובר בתהליך דרמטי, מורכב וארוך טווח עבור האוסטרלים. תהליך שכרוך בהבנה שהם לא יוכלו להמשיך ולהסתמך על האדמה והים לעד כמקורות הכנסה, שהם חייבים לעבור לכלכלת ידע וטכנולוגיה מתקדמת, שהם צריכים ליצור תשתית חדשה ושונה לחלוטין מזו שהם הכירו ונדרשו לה במהלך שלושת העשורים האחרונים, ושללא חדשנות – אין תחרותיות, ככל הנראה שלא תימשך הצמיחה, והכלכלה המקומית עשויה להיות בבעיה.

לכן, במהלך ה 3 שנים האחרונות, מתרחש תהליך שלא היה כדוגמתו באוסטרליה עד כה, המדינות המרכזיות והמפותחות של ה Commonwealth: מדינות ויקטוריה, קווינסלנד ו NSW פועלות במרץ לייסד ולהשקיע בתשתית שתתמוך ביזמים וסטארט-אפיסטים מקומיים בדומה למודלים המוצלחים שפעילים בישראל ובמקביל לחתום איתנו על סדרה של הסכמי שת"פ בתחום החדשנות והיזמות הטכנולוגית.

מתחמי יזמות משותפים כפי שקיימים בישראל, בברלין ובניו יורק הולכים ומתפתחים בה, קרנות הון סיכון להשקעות בטכנולוגיות חדשניות נוסדו בה, חממות טכנולוגיות, אקסלרטורים ומרכזי ידע וחדשנות עבור יזמי טכנולוגיה אוסטרלים כבר כמה שנים פועלים בה, אוניברסיטאות מחקר מקומיות מתעניינות במודל המוצלח של מקביליהם הישראלים שתומך ב'מסחור טכנולוגיות'.

Handshake with digital pattern

מדינות הפדרציה יחד עם חברות ותאגידי תעשייה מקומיים מארגנים משלחות עסקיות וביקורים של בעלי תפקידים במספרים הולכים וגדלים מאי פעם בארץ, שנועדו ללמוד את הסיפור והרומן המתמשך של אינטל איתנו, להכיר את הפלא של מובילאיי, להבין מה ואיך עושים במרכזי הפיתוח של Apple, Yahoo, Facebook, Google שקיימים בתצורתם המיוחדת – רק בישראל, להיפגש עם רשות החדשנות ועם קרנות הון סיכון שעשו ועושות את זה כל פעם מחדש וכמובן שעם האנשים הצעירים, 'החוצפנים' ששירתו ב 8200, עם היזמים הסדרתיים הישראלים והקהילה הישראלית שמוכיחה שישראל היא לא רק מרכז גלובלי של ידע וחדשנות אלא ההיי טק הישראלי הוא לא פחות ידוע, מוערך ומוכר מאשר הגשר שחוצה את נמל סידני ושמשקיף על בית האופרה הצף המפורסם.

במקביל, ייסדה הממשלה האוסטרלית מרכז ללימודים ולהתמחות של יזמי טכנולוגיה אוסטרלים צעירים במתחם החדשנות הטכנולוגית SoSA בתל אביב, בשם 'נקודת נחיתה' (The Landing Pad)  בניהול ישראלי, שפועל למממן את שהייתם בארץ של יזמים שנבחרו במיוחד להגיע לישראל למשך מספר חודשים, בכדי שילמדו ויספגו את התרבות ורוח היזמות של הישראלים בפיתוח פתרונות מובילים, חדשניים ו Disruptive תחרותיים שהישראלים כל כך מצטיינים בהם.

לסיכום, לאוסטרליה צפויים עוד אתגרים ומורכבים רבים מאוד בניסיונה לייסד בקרבה קהילת יזמי  טכנולוגיה שתהיה תחרותית, גלובלית, יעילה ומוצלחת כפי שהם תופסים את מקבילתה הישראלית. זהו תהליך ארוך ומורכב שמערער את אבני היסוד של הכלכלה המקומית שמעולם לא נדרשה ליסודה של תעשייה ותרבות עסקית מעין זו, שמנוגדת ביסודה לתרבות העסקית המאתגרת, רוויות הקשיים והאיומים שהיו מנת חלקה של ישראל, ועדיין זהו תהליך מרכזי וחשוב במיוחד לנו הישראלים שמביא ומקרב אלינו את אוסטרליה כפי שמעולם לא הינו קרובים אליה: מדינה רחוקה, מערבית, מפותחת וידידותית שלגמרי צריכה אותנו שנסייע לה בתהליך הארוך והמיוחד שהיא עוברת ובתמורה, מייצרת לחברות ישראליות, ליזמים, יצואנים ומשקיעים אינספור הזדמנויות עבורם בשוק המפותח והמתקדם של כלכלת יבשת אוסטרליה.

היות וכל אלו מייצרים אינספור הזדמנויות לחברות ישראליות מכל ענפי התעשייה לפעול בשוק האוסטרלי, הרי שבמהלך השנים האחרונות רמת החשיפה, ההכרות והערכה שישראל זוכה לה כאן היא לא פחות ממדהימה. בנוסף, הרבה מעבר למקבלי ההחלטות בממשל הפדרלי או בממשלי המדינות, כמעט כל חברה, עסק או תאגיד שמכבד את עצמו שמע על התופעה הזו שמתקראת Start-Up Nation, ורבים מאוד מהם מבינים שהם יישארו מאחור אם הם לא יאמצו ויטמיעו טכנולוגיות מתקדמות, חדשניות ומובילות של חברות ומיזמים מישראל מכל עולמות הטכנולוגיה: ענפי הסייבר, פינטק, ציוד רפואי, שוק הקמעונאות, IOT, אגריטק ופוד-טק, טכנולוגיות מים ואינספור תחומים אחרים שתעשיית הטכנולוגיה מישראל מצטיינת ומובילה בהם, אחרת הם עלולים להישאר מאחור ולא לעמוד בתחרות הגלובלית שהם נדרשים לה בענפי החקלאות, הבנקאות וכו'.

כדוגמה לכך החל עם כניסתי לתפקיד לפני 3 חודשים (ובוודאי בתקופה של קודמתי הנספחת אתי לוי) ביצע צוות הנספחות המסחרית  עד כה 4 פרויקטי סקאוטינג טכנולוגיים עבור 4 חברות ותאגידים מקומיים ששמעו על ישראל והביעו בפנינו עניין לקבל רשימות של חברות וסטארט-אפים חדשניים ומבטיחים שיאפשרו להם לשקול שת"פ עסקי ומסחרי יחד עם השקעות בטכנולוגיה ישראלית.

בדומה, רמת ההבנה והחשיפה של השוק האוסטרלי את התעשייה הישראלית היא עצומה, אנחנו מטפלים בעשרות פניות של חברות ישראליות שמעוניינות לשקול להיכנס ולפעול בשוק המקומי. עשרות נציגי חברות ישראליות מגיעים לכאן לביקורי עבודה, בכל שבוע או חודש חברות ישראליות פותחות כאן פעילות ומשרדים או מעסיקות נציגים מקומיים כדי להגדיל ולהרחיב את רמת החשיפה והפעילות שלהם בשוק האוסטרלי וכמו כן נכון להיום ישנן 16 חברות ישראליות שרשומות למסחר בבורסה המקומית ASX, כש 10 מהם הצטרפו רק במהלך 12 החודשים האחרונים.

לכן – יחסי המסחר, השת"פ הכלכלי והטכנולוגי וההשקעות ההדדיות נמצאים בשיא שמעולם לא היה כדוגמתו, מבחינת העניין, הרצון וההזדמנויות ההדדיות לפעול בשת"פ בין ישראל ואוסטרליה, ממש 'רנסנס של יחסים מסחריים בין 2 המדינות' וכמובן שהנספחות המסחרית של משרד הכלכלה והתעשייה פועלת לחזק, לקשר, לפתוח דלתות, לייצר הזדמנויות ולהוביל את המגמה המאוד חיובית הזו למחוזות ושיאים חדשים.

והסיפור ממשיך, רשות החדשנות הלאומית (המדען הראשי) שהקשר שלה עם אוסטרליה היה משך שנים רבות באמצעות הסכם מו"פ משותף עם מדינת ויקטוריה שנחתם לפני מעל לעשור, חתמה בשנה האחרונה על 2 הסכמים נוספים גם עם מדינת NSW (אוסטרליה היא פדרציה של 8 מדינות ו NSW היא הגדולה והמפותחת שביניהם ובה גם ממוקמת העיר סידני), וגם עם הממשל הפדרלי האוסטרלי שיאפשר לתמוך ולממן מיזמים ויזמים משתי המדינות שיהיו מעוניינים לפעול ביחד לפתח טכנולוגיות חדשות. בנקודה הזו אציין שאנחנו מקיימים באמצע דצמבר סמינר עסקים במשרדי הבורסה של אוסטרליה (Australia Security Exchange) שנועד לחשוף ולקדם את ההסכם עם משרד התעשייה של מדינת NSW.

arrows

נשמע שהכל טוב, שמצאנו לנו חברה חדשה ועוד באיזה יעד – הטיול החלומי של כל הישראלים. אתה חושב שנתחיל לראות טיסות לואו קוסט בפחות 100$ לסידני ולמלבורן בקרוב ושבפסח הבא התיירים הישראלים ינטשו את תאילנד לטובת שייט בנמל סידני וצלילות ב Great Barrier Reaf ?

 עוד חזון למועד, לא הייתי נסחף. ישראל ואוסטרליה קצת רחוקות אחת מהשנייה ואין ביניהם נכון להיום טיסות ישירות, ולכן כדי להגיע לכאן צריך פרק זמן של לא פחות מיומיים לכל כיוון, לשלם סכום שאפשר להעביר בו חודש באירופה ולהיערך לשבוע שבו נדרשים להתגבר על הג'ט לג הקטלני שמכה בכל מי שמגיע מהמזרח ולא רק מהמזרח התיכון.

המרחק יוצרים את המציאות הבאה, פער השעות כרגע עומד על 9 שעות (בקיץ ההבדל עם השעון בארץ הוא 'רק' 7 שעות). זה אומר שבשעה 17:00 כשאני רואה כבר את סוף יום העבודה שלי מתקרב, מתחילים להגיע המיילים והטלפונים הראשונים שנשלחים מהארץ בשעה 8 בבוקר. בנוסף, העדר טיסות ישירות והצורך בקונקשנים לא אחת מוציא את האוויר והאטרקטיביות של השוק המקומי. אני אסביר, אוסטרליה היא מדינה ענקית בשטחה, יבשת של ממש שאע"פ שהיא קשורה ומחוברת לעולם העסקים הגלובלי, נהנית (או סובלת תלוי את מי שואלים) ממנטליות של 'אנחנו כאן, אתם רוצים תבואו'.

כדי להגיע, אי אפשר לקפוץ לכאן ליומיים-שלושה. כמעט לא סביר לשלב עוד יעד/ים כמו שחברות ישראליות עושות בביקורי עבודה באירופה לדוגמא (בהנחה שאני לא מזניח את ניו זילנד כמובן). ולכן, חברה או משקיעים מישראל שמעוניינים לבדוק, לפעול, להשקיע ולמצוא בה הזדמנויות, צריכים להתרכז רק בה, להשקיע זמן, לרבות משאבים, זמן לביקורים, לשיחות טלפון ומיילים בשעות ממש לא שגרתיות – בכדי להקים ולפתח בה מערכת יחסים עסקיים ורצוי שגם אישיים. בנוסף, גם במדינה עצמה קיימת שונות רבה, מעבר לכך שזו פדרציה של 8 מדינות שמתחרות אחת בשנייה עם מנטליות ייחודית ושהמרחקים בתוכה גדולים ולכן פגישות בסידני במזרחה ובעיר פרת' במערבה כרוכות בטיסות של 4-5 שעות ביניהן ושעה וחצי לעיר הקרובה כשנמצאים בסידני או במלבורן. האוסטרלים ככלל, אע"פ שזו מדינה של מהגרים מכל העולם וברחובות הערים הגדולות שומעים את כל השפות האפשרויות, הנה במידה רבה מאוד בעלת מורשת דומיננטיות ותרבות אנגלוסקסית, בריטית מאוד, כך שבמרכזי הכוח המרכזיים, בדירקטוריונים והנהלות של תאגידים, של בנקים ומשרדי בכירים בממשלת אוסטרליה התחושה היא לפעמים של ביקור בבריטניה, קשה לטעות בכך כשחיים ועובדים כאן.

אוקיי, הבנתי, אז בהמשך לתיאור ולניתוח הכלכלי, היסטורי ותרבותי שמסרת, איך הייתה מגדיר את השוק האוסטרלי ואיזה המלצות הייתה נותן לחברות, לסטארט-אפים ישראלים שמתעניינים בה?    

הייתי מגדיר את השוק המקומי כשוק מערבי, מודרני, מתקדם ותחרותי, שמתאפיין באינספור הזדמנויות בענפי תעשייה רבים לרבות בענפי הטכנולוגיה והידע, שנמצאים בתהליך של שינוי דרמטי שכוללים הכרה והבנה שהם בפער שלילי מאוד מהמקום שהם רוצים וצריכים להיות בו.

היסטורית, אוסטרליה היא מדינה מערבית, דוברת אנגלית עם מורשת בריטית מאוד משמעותית שפתוחה למהגרים, ושרמת החיים בה גבוהה מאוד. זו מדינה שמבינה שהעולם מתקדם ומתפתח ושהטכנולוגיה, וכלכלת הידע מובילים את הצמיחה הגלובלית ומעצבים אותה, זו מדינה שמבינה שהריחוק שלה 'ממרכז העולם' מאפשר לה ליהנות משקט, יציבות וביטחון נדירים מתמשכים, וככזו היא התרגלה לסגנון חיים קל יחסית אפילו הייתי אומר 'נהנתני' שמקדש את איכות ואיזון החיים הפרטיים והמשפחה על פני עבודה קשה, לקיחת סיכונים ונכונות להיכשל ולנסות שוב, וזו מדינה שמפנימה שהיא חייבת לצעוד בדרך אחרת מזו שהיא צעדה בה עד כה.

בשנים האחרונות, ההכרה הזו יחד עם השינוי המתחולל בה, שם לחלוטין את ישראל במקום מאוד מרכזי וחיובי ומייצרת לנו הזדמנויות רבות. זו מדיה שמקבלי ההחלטות בה רוצים ללמוד מהניסיון, הטעויות והמדלים שנוסו אצלנו, הן ברצון של הממשל המרכזי וממשלות 8 המדינות במקביל לרצונם של גופים ממשלתיים, אוניברסיטאיים ואחרים – ללמוד מאתנו ולאמץ את התרבות והמתודולוגיה של ה Start-Up Nation והרבה מעבר לכך בפתיחות ובעניין של השוק הפרטי למצוא, להשקיע ולייצר שת"פ עסקיים, מסחריים עם ידע וטכנולוגיות מישראל במגוון ענפי התעשייה: סייבר, פינטק, אגרו-טק, טכנולוגיות של מים, טכנולוגיות רכב, ספורט, תעופה, מזון וכו' כפי שכבר פירטתי.

אני ממליץ לקחת בחשבון שאוסטרליה היא מהשווקים המרוחקים ביותר שיש לחברות ישראליות לפעול בהן ע"פ הגלובוס ושנדרש זמן רב, השקעה לא מבוטלת, ביקורי עבודה ארוכים (לא נדיר למצוא חברות ישראליות שמעדכנות אותי שהם מגיעות לכאן לביקור עבודה בן שבועיים ויותר), שיחות טלפון בשעות ממש לא שגרתיות וסבלנות, כשבתמורה נחשפים לשוק כלכלי מפותח עם 25 מיליון תושבים, למדינה עשירה, מערבית ותחרותית שנהנית מצמיחה קבועה ושנתית משך כ 3 עשורים, ידידותית מאוד ושמעוניינת בטכנולוגיה ישראלית, אותה היא למדה להעריך ולאמץ ושפועלת לפתח, לחזק ולהרחיב את כל מערך קשרי הסחר, ההשקעות והטכנולוגיה איתנו.

הנספחות הכלכלית באוסטרליה, פועלת לסייע לחברות, עסקים, יצואנים ומשקיעים מכל קשת וענפי התעשייה למצוא שותפים ולפתוח דלתות למוצרים, פתרונות וטכנולוגיות ישראליות אל השווקים של אוסטרליה וניו זילנד.

נספחות אוסטרליה

שי הנספח הכלכלי ולואיז עובדת הנספחות

 

מטה מינהל סחר חוץ נספח משרד הכלכלה והתעשייה

One Response to “מסדרת זרקור על נספחות: ראיון עם שי זריבץ' הנספח הכלכלי בסידני, אוסטרליה”

  1. Reuven Weinberg הגיב:

    שלום שי
    שמי ראובן וינברג
    המצאתי דרך להפקת אנרגית חשמל בכח אנרגית גלי ים
    ידוע לי כי חברת " קרנגי " הקימה מתקן להמרה כנ"ל בפרת אוסטרליה
    לפי ידיעתי הטכנולוגיה של "קרנגי" לא הצליחה – לראיה לא ממשיכים בבניה נוספת
    אני פועל בטכנולוגיה אחרת
    אבקש עזרתך בחקר מחיר חשמל המיוצר מגלי ים – MWh 1 – מה המחיר ?
    ידוע לי כי ממשלת אוסטרליה השתתפה במימון המיזם – שאלתי מה אחוז ההשתתפות הממשלה האוסטרלית ?
    האם קיים תקציב לנ"ל ? { בסקוטלנד נגמר התקציב / לוולס קיים תקציב }
    אני לא מוצא מקום לצירף קבצים למייל זה , אשמח לצרף למייל רגיל שאקבל ממך
    בברכה
    ראובן וינברג
    EnergWave Nautilus LTD

  2. 1

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח משרד הכלכלה והתעשייה, מטה מינהל סחר חוץ